‏הצגת רשומות עם תוויות יצירתיות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות יצירתיות. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 6 באוקטובר 2011

שבוע חדשנות ויצירתיות - TRIZ (פתרון בעיות המצאתי)

TRIZ או "פתרון בעיות המצאתי" הוא שמה של מתודולוגיה ותיקה שפותחה עוד בשנות ה- 40 ע"י המדען המדען הרוסי גיינריך אלטשולר. TRIZ הוא למעשה ראשי התיבות של שם השיטה
(ולטובת קוראי הרוסית: Теория решения изобретательских задач).


לאחר שבחן אלטשולר פטנטים רבים מאוד, הוא הגיע לתובנה כי למעשה כל בעיה שאנחנו מתמודדים איתה כיום, היא סוגיה שמישהו כבר התמודד איתה בעבר. לכן, מה שיש לעשות הוא לאתר את הפתרון הנכון מבין הפתרונות שכבר נבנו. מכאן הוא הגיע לניסוח עקרון הבסיס:






TRIZ מורכבת מאוסף של עקרונות וכלים. חלקם ניסח אלטשולר וחלקם התפתחויות מאוחרות יותר.
TRIZ היא תיאוריה שלא רק עוסקת בסתירות (כמפורט בהמשך), אלא גם מייצגת מעין סתירה בפני עצמה: היא מהווה דרך מאוד מובנית, מושג שעל פניו הוא רחוק מיצירתיות, כדי ליצור ולחדש.


40 עקרונות המצאתיים (40 Inventive Principles)
אלטשולר זיהה בעבודתיו כאמור עקרונות בסיסיים שמשותפים לכל המצאה: עקרונות כמו חלוקה, איחוד, הוצאה. הפתרון טמון באחד או יותר מהם.
לרשימה מפורטת של 40 העקרונות: כאן.

סתירות (contradictions) ופתרונן
השיטה מגדירה 39 פרמטרים. סתירות בין פרמטרים אלה הן המכשולים עליהן צריך להתגבר בתהליך ההמצאתי.
באמצעות מטריצה הסתירות (the contradiction matrix) ניתן לזהות מהם העקרונות ההמצאתיים הרלוונטיים לפתרון כל סתירה.
כאן הטבלה המלאה וכאן אתר המציע כלי שמציע כלי שיצביע לכם לכל סתירה ספציפית על העקרונות לחיפוש הפתרון.

האידאל (Ideality)
השאיפה של מערכות להגיע לפתרון אידאלי היא עקרון בסיסי בתורת ה- TRIZ.


אין הסכמה בין אנשי המקצוע האם ניתן להגיע לאידאל הנשאף. עם זאת, הוא מהווה טריגר לתנועה קדימה ולשיפור.

סטנדרטים המצאתיים (Inventive Standards)
הסטנדרטים ההמצאתיים הם מהחלקים המורכבים יותר בתורתו של אלטשולר.
אלו הם 72 כללים, המחולקים ל-5 קטגוריות, ותפקידם בפתרון בעיות מורכבות.
כאן אפשר למצוא הרחבה בנושא זה.

יישום של הטכניקות והכלים של מתודולוגיית TRIZ דורשים לימוד והעמקה מעבר למפורט בפוסט זה. זוהי רק "טעימה" מעולם ה"פתרון בעיות המצאתי" (ומובנה) שבנה אלטשולר. אפשר להגיע בקלות למגוון גדול של חומרים נוספים. מקום נחמד להתחיל בו הוא באתר trizsite שגם הפניתי אליו במהלך הדברים.

* * * * * * * * * * * * * * *


בשבוע האחרון עסקתי כאן בחדשנות וביצירתיות. התחושה כעת היא שהימים האחרונים רק "פתחו את התיאבון" להמשיך ולהעמיק בנושא. כל אתר שהגעתי אליו רק הוביל למקורות נוספים, כל נושא שנגעתי בו הוביל לעוד ועוד תכנים. כך שמבחינתי זו היתה רק "יריית פתיחה" ועוד אחזור לעסוק בכך כאן. אם במודלים ובתיאוריות, אם בנושא של הדרכה והטמעה בארגונים, ואם ברעיונות להפעלות ותרגול.

כשהתחלתי את השבוע הזה, עם הכרזה על שבוע פוסטים בנושא חדשנות ויצירתיות, בוודאי שלא ידעתי שאסיים אותו ביום שבו בכל העולם נפרדים מאחד האנשים המקשורים ביותר לחדשנות בדורנו: סטיב ג'ובס.
זה נשמע כמעט קיטש לכתוב את זה בכלל, ובוודאי שקטונתי מכדי שיהיה לי מה להוסיף על הדברים שנאמרו ונכתבו היום בכל אתר וערוץ.. ואחרי ככלות הכל, אי אפשר שלא להזכיר זאת.
מעבר ליצירת חדשנות, גדולתו של ג'ובס בכך הוביל חברה שהטמיעה תרבות של חדשנות בארגון, ובהובלתה הוא הצליח להנגיש את החדשנות, ולהביא אותה לכל בית.






שבוע חדשנות ויצירתיות - תרגיל בוקר (ה')

רגע לפני שהחורף שוב כאן,
והגשם הורס כמה סוכות,
זה בדיוק הזמן להיזכר,
שבשביל קצת השראה,
לפעמים מספיק להרים את המבט,
ולבחון את עצמנו מול ה"רורשאך" הענקי של הטבע:
מי מתחבא שם בענן?
פרצוף זקן? כדור? שפן?


אז מה אם זה נשמע ילדותי?
אז מה, זה כל כך רע?
הרי הילדים שבתוכנו,
הילדים שלא מזמן היינו,
ידעו לדמיין ולחלום,
כנראה קצת יותר ממי שאנחנו היום. 
ואם ניתן לילדים האלו שוב לתפוס פיקוד,
אולי הדמיון שעוד טמון שם בפנים,
יפתח את הדלת,
הדלת ליצירתיות.



ואם ביצירתיות עסקינן,
למה להסתפק דווקא בענן?
אפשר הרי להתחיל,
בחיפוש יצירתי אחר ה"ענן" הפרטי שלכם.
פנים אפשר לחפש גם בעלוות הפיקוס שבחצר,
או חיות למצוא בסתם פרוסת לחם.
... ואני בילדותי ישבתי שעות,
לחפש צורות באבני המרצפות.

יום רביעי, 5 באוקטובר 2011

שבוע חדשנות ויצירתיות - טכניקת SCAMPER

שיטת SACMPER היא טכניקה מוכרת לחדשנות ופתרון בעיות יצירתי.
טכניקת SCAMPER מניחה שאנו יוצאים לדרך מ"מוצר" קיים. שכל דבר חדש מקורו בדבר קיים קודם. "מוצר" במרכאות, כי זה לא חייב, כמובן, להיות מוצר מוחשי. מודל או רעיון רלוונטיים בהחלט.
השיטה היא סוג של סיעור מוחות, אישי או קבוצתי, המונחה על סדרת שאלות ביחס למוצר ה"קיים" כדי להעלות רעיונות לשינוי, שיפור וחדשנות.
S.C.A.M.P.E.R - אלו למעשה ראשי התיבות לשאול שמנחות בתהליך.
S = SUBSTITUTE
מה אפשר להחליף? מי אפשר להחליף?
איזה חומרים או מרכיבים ניתן לשנות?
שינוי מקום? גישה אחרת? תהליך אחר?




C = COMBINE
מה ניתן לחבר?
האם יש מרכיבים שכדאי למזג?
איחוד תהליכים?



A = ADAPT
האם יש רעיון או מוצר אחרים שכדאי לאמץ?
האם כדאי להעתיק מרכיב ממקום אחר?
האם חיקוי תהליך או מוצר אחר יקדם אותנו?



M = MAGNIFY / MODIFY
האם יש מרכיב שצריך להגדיל? להדגיש?
האם להוסיף משהו? להגביר משהו?
להעלות תדירות? עוצמה? טמפרטורה?


P = PUT TO OTHER USES
האם ניתן להשתמש בזה לדברים אחרים?
לאנשים אחרים?
האם לאחר התאמות ה"מוצר" יתאים לשימושים נוספים?
 E = ELIMINATE
האם יש משהו להוציא או לוותר?
משהו לשים בצד?
להקטין או להחליש?

R= REARRANGE / REVERSE
מה אפשר לסדר מחדש?
האם ניתן להפוך את התהליך?
האם החוקיות שבדבר ניתנת להיפוך?






איך משתמשים בשיטה?
אפשר להיות יצירתיים גם בהקשר זה. את חוק מחייב.
השיטה ישימה לחשיבה עצמית או לסיעור מוחות קבוצתית.
השאלות יכולות להישאל "לפי הסדר", לפי החשק, או באופן אקראי.
הנה כאן אתר שמציע כלי נחמד שיבחר לכם את השאלה באופן רנדומלי.
אפשר כמובן גם לאלתר, לרשום שאלות על פתקים ולהגריל את השאלה מבינהם.

רוצים להרחיב בנושא טכניקת SCAMPER?
הרשת מלאה.. צריך רק לחפש.
הנה כאן מקום לא רע להתחיל.

שבוע חדשנות ויצירתיות - תרגיל בוקר (ד')

לפעמים דווקא מגבלה קטנה (או גדולה),
יכולה לשחרר מחסומים,
לאלץ אותנו להסתכל לצדדים,
ולפרוץ דרכים חדשות.


קחו קטע שכתבתם,
הבוקר, אתמול, או לפני שנה,
סיכום מקצועי בעבודה,
או מכתב אישי,
או אפילו שיר שגנזתם עמוק במגירה.
כתבו אותו מחדש.
שנו מעט, או שנו הרבה,
מה שמתחשק.
יש רק כלל אחד:
ביטלתי את האות ב'.

למה דווקא ב' ?
סתם. כי ככה מתחשק.

יום שלישי, 4 באוקטובר 2011

שבוע חדשנות ויצירתיות - יצירתיות בהדרכה ולהדריך ליצירתיות

אחרי ש"עשינו קצת סדר" מבחינת הגדרות ומבחינת הצורך בחדשנות וביצירתיות, הגיע הרגע לסגור קצוות ולהתחבר שוב לעולם ההדרכה.
שני ממשקים יש בין עולם ההדרכה (ופיתוח ההדרכה) לבין היצירתיות והחדשנות.
האחד - הצורך ליצור הדרכה יצירתית
השני - להדריך ולפתח יצירתיות (וקודם לכן לברר - האם זה בכלל אפשרי?)


ראשית יש להבין את הנקודה הראשונה - מדוע כל כך חשוב להיות יצירתיים בהדרכות שאנחנו בונים או מעבירים?
התשובה לכך גם היא תמונה בפוסט על הצורך בחדשנות וביצירתיות: זו קודם כל שאלה של תחרות.
אני לא מתכוונת לתחרות על כיסו של הלומד (בקורסים בתשלום), על תחרות מול קורסים אחרים, או מול מרצים אחרים. ברמה הבסיסית ביותר זוהי תחרות על הקֶשֶב של הלומד.
כל אחד מאיתנו חשוף יום-יום לאלפי גירויים. העולם המודרני רק מגביר את הקצב ומכניס עוד גירויים גם לתוך כיתות הלימוד, המשרדים וחדרי הישיבות. אנחנו צריכים לחדש, לעניין ולאתגר.
ומעבר לכך - כמו בכל מקצוע, חדשנות תביא לגילויים חדשים, למודלים חדשים ללימוד, ולשיפור מתמיד.


ושנית, המנהלים רוצים את העובדים שלהם יצירתיים יותר. ואנשי ההדרכה נדרשים "לספק את הסחורה".
אבל האם זה בכלל אפשרי? האם יצירתיות היא תכונה נלמדת? או שמא היא יכולת מולדת?

מחד, כבר שנים נשמעות טענות בדבר ההיבטים הביולוגיים של יצירתיות, ובפרט על הקשר בין האונה הימנית במוח לבין יכולות יצירתיות. הנה כאן קצת הרחבה על מחקרים שנערכו בישראל בהקשר זה. 

מאידך, מסביבנו אינספור קורסים וסדנאות לפיתוח היצירתיות. מסדנאות כתיבה ועד הכשרות למנהלים. היכן אלו משתלבים בתמונה?

התשובה הרווחת מקבלת למעשה את שני המרכיבים - לימוד נרכש וכישורים מולדים - ומגשרת ביניהם.
לא אחת מושמעת האנאלוגיה לספורטאים מקצועיים. לא כל אחד יכול להיות אלוף אולימפי בקפיצה לגבוה. נדרשים כישורים בסיסיים מולדים מסויימים. האימונים המפרכים ביותר לא יספיקו, אם לא נולדת בגוף הנכון. מצד שני, ללא עבודה קשה, נתוני הפתיחה בלבד אינם מספיקים.


כאן משתלבות המתודולוגיות השונות לפיתוח היצירתיות. הן האימון כדי למצות ולממש את הפוטנציאל (כן, אני יודעת ש"מימוש פוטנציאל" נחשב ממש מילה גסה אצל אנשים מסוימים, אבל אין מה לעשות. זה נאמר כאן בהקשר חיובי לגמרי!).

חלק מהשיטות ומהאימונים מיועדים לייצר כמות רבה ככל האפשר של רעיונות, שמתוכם אפשר לפסול בשלב מאוחר יותר. שיטות אלו תואמות מדדים קוגניטיביים שנבנו בשנות ה- 70 ומייחסים את מידת היצירתיות לכמות הרעיונות הנוצרים. שיטות אלו, ביניהן כלים כמו סיעור מוחות ומפות חשיבה, מתבססות על שני עקרונות: גירוי אקראי ודחיית הביקורת.
גירוי אקראי - ליצור תפיסה חדשה באמצעות הסתכלות מזוית אחרת על בעיה. חשיבה אסוציאטיבית או אקראית.
דחיית ביקורת - חשיבה או דיון פתוח ללא שלילת רעיונות על הסף.

אסכולות אחרות, מדברות על חיפוש שיטתי יותר של פתרונות חדשניים. לא מדובר על "יריות באפילה" לאיסוף כמה שיותר רעיונות, אלא על מודלים מובנים ושיטתיים יותר, כולל "תכסיסי חשיבה".
מתודולוגיית חשיבה המצאתית שיטתית היא כלי כזה, וגם ארגז הכלים הצהוב שהזכרתי כאן בעבר.

כמו בתחומים אחרים גם בהקשר זה נרצה פעמים רבות "לשלב כוחות" בין האסכולות. להבין ולשפר גם את כמות הרעיונות המועלים וגם את האיכות שלהם. לבחור שיטה או שילוב על פי המקרה הספציפי. 

עוד שיטה שמוזכרת בהקשר של ניהול יצירתיות היא שיטת ששת כובעי החשיבה של דה בונו.זוהי למעשה מתודולוגיה לקבלת החלטות בקבוצה בה מתבצע משחק תפקידים בו המשתתפים מבטאים צורת חשיבה והתסכלות שונות.




שבוע חדשנות ויצירתיות - תרגיל בוקר (ג')


ניסיתם לבדוק פעם מה קורה,
כשאתם משנים את הפונט?
את הצבע?
את גודל האותיות?

לפעמים מספיק לנו "טריגר" קטן,
משהו שנראה לכאורה סתמי וחסר משמעות,
כדי שנסתכל על הדברים קצת אחרת,
הזוית של המבט קצת משתנה פתאום,
והעכבר מזיז פתאום הר.

נסוּ, מה איכפת לכם?
אחר כך תמיד אפשר לסמן "בחר הכל"
ולהחזיר את המצב ל"נוֹרמאלי".


שבוע חדשנות ויצירתיות - מוזיקה לשעת לילה מאוחרת

למרות המיתוסים על הברקות שבאות בשינה,
ופתרונות שנגלים אלינו בחלום,
רגע לפני השינה זה לא הזמן להעלות כאן איזו חידת הגיון,
או בעיה שתגרום לנו להתהפך על משכבנו,
בחיפוש אחר פתרון יצירתי.


זה הזמן לעצום עיניים,
להרפות קצת מהמתח.

כמו מתיחות אחרי ריצה ארוכה,
כמו השקט שאחרי הרעש,
למצוא איזון.

ובכלל,
מוזיקה היא יצירתיות,
מוזיקה היא השראה.

נסו לשמוע מוזיקה כשאתם עובדים,
או כשאתם יוצרים.
כל אחד צריך למצוא את הסגנון המתאים,
האומן,
הקצב הנכון.
רק שתי המלצות אני יכולה לתת בהקשר הזה:

(1) במיוחד אם מדובר במקום העבודה שלכם,
דאגו לא להפריע לשכנים
(2) למרות, ואולי דווקא, מתוך כבוד למילה הכתובה,
עדיף לבחור מוזיקה כלית,
ללא מילים

והנה קטע שמתאים לשעת לילה שכזו...



יום שני, 3 באוקטובר 2011

שבוע חדשנות ויצירתיות - למה בכלל צריך את זה?

למה צריך שבוע חדשנות ויצירתיות בבלוג?
או למה צריך חדשנות ויצירתיות בכלל?

מובן, שכוונת הכותרת היא למשמעות השנייה.


מה יש בהן בחדשנות וביצירתיות שהן הפכו להיות מילות מפתח כל-כך משמעותיות בחיינו?
מה כל כך חשוב שכל ארגון שני (לפחות!) מגדיר "חדשנות" או "יצירתיות" כערכי ליבה?

לכאורה, זה נשמע פשוט וטריוויאלי - אנחנו רוצים תמיד להתקדם ולהתפתח, וגם שהארגונים שלנו ינועו קדימה.
אבל האם די בכך כדי להסביר?
כיצד זה הפך לערך שנדרש לא רק מאנשי פרסום ושיווק, אלא בכל תחום ומקצוע?
למה חברות ותיקות ומבוססות אינן "נחות על זרי הדפנה" אלא ממשיכות לחפש את הריגוש הבא?
כיצד השתלט הצורך ביצירתיות כמעט על כל תחום בחיינו?

(וזה עוד לפני שכתבתי מילה על האפשרות, או העדר האפשרות, ללמוד ולסגל יצירתיות)


אז הנה כמה נקודות לעשות קצת סדר...

  • בעולם הארגוני הבסיס לצורך הוא קודם כל - תחרות. גם עסק מבוסס חייב להשתנות ולצמוח. גם מותג מצליח חייב להילחם על מקומו. סטגנציה בעולם העסקי פירושה בפועל צעידה לאחור.
    המשמעות היא לא רק חדשנות מוצרית. התייעלות בתהליכים, ארגון מחדש, הקצאת משאבים, בכל מקום הארגון מחפש לחדש ולהשתפר.
    כמו שהזכרתי בפוסט ההגדרות הקודם, יצירתיות, ויותר מכך חדשנות, נבחנות בכלים של ערך. לא תמיד זהו ערך כלכלי, אך כן יש דרישה לתועלת מהחידוש.
    כדי שחדשנות תועיל, לא די בכך שהיא תביא שינוי, היא צריכה גם להיות רלוונטית. על כך כתבתי כאן בעבר מנקודת המבט של המחקר הצרכני.
  • וכשזה נוגע לנו באופן אישי - למה צריך קורות חיים יצירתיים? למה כדאי לנו לתרגל את כישורי החדשנות שלנו?
    קודם כל - כי אם העולם העסקי מחפש יצירתיות וחדשנות, הוא גם מחפש עובדים שיישתלבו ויתאימו לערכים אלה. ללא עובדים יצירתיים, עסק לא יוכל להיות חדשני.
    שנית - אם נרצה ואם לא - גם אנחנו "מוצר" בשוק. גם אנחנו נמצאים בתחרות מתמדת ונלחמים על מקומנו. זה נכון לא רק בחיפוש עבודה, אלא גם בחיינו הפרטיים.
  • תחום ספציפי בו החדשנות היא אלמנט קריטי הוא הנושא של פתרון בעיות.
    היכולת לחשוב "מחוץ לקופסא" היא הכרחית כאשר על הפרק עומדת סוגיה קשה לפתרון.
    בינינו, מי היה מק'גייוור בלי היכולת ליצור מנוע ממסתיק ומהדק משרדי?
  • ועוד נקודה לסיום, לא פחות חשובה - עם קצת יצירתיות החיים פשוט יותר מעניינים !
    זה כבר קושר את הדיון (גם) לעולמות היצירתיות ה"אמיתיים" - אומנות, תרבות, בישול, אופנה... כמה משעמם היה כאן בלי חידוש ויצירה.

שבוע חדשנות ויצירתיות - תרגיל בוקר (ב')

אז איך נראה הבוקר שלכם היום? ואיך נראית שגרת הבוקר הקבועה שלכם?
שותים את הקפה הראשון במשרד?
או בבית עם עיתון?
מקלחת קרה?
מקלחת חמה?
מסלול קבוע למשרד?

נסו היום לפרק את שגרת הבוקר הזו,
תכננו משהו לעשות אותו מחר אחרת,
ליצור משהו קצת חדש.

אני לא מתכוונת להבטחה ההיא מראש השנה להתחיל לקום כל בוקר חצי שעה מוקדם יותר,
ההחלטה השנתית לפתוח כל בוקר בחמישה תרגילי מתיחות,
ו"לחתוך" בקפה...

גם לא צריך להבטיח שום דבר,
אין פה נדרים ארוכי טווח,
לא ביקשתי התחייבות...

לא.
הכוונה הפעם היא לראות מה אפשר לשנות בתבנית,
לפרק את השגרה ולהרכיב אותה מחדש, טיפ-טיפה אחרת,
בסדר אחר,
במסלול קצת שונה.
להכניס חידוש קטן, לא גדול, בתוך הרוטינה שלכם,
לחשוב על זה רגע,
ולראות-
מה זה עושה לך?
מה זה נותן לך?
זה טוב יותר? זה רע יותר?
אולי פשוט אחר?

יום ראשון, 2 באוקטובר 2011

שבוע חדשנות ויצירתיות - הגדרות

טוב... זה שהכרזתי על שבוע חדשנות ויצירתיות, לא אומר שהולכים להתעופף כאן זיקוקים ופיצוצים בכל פוסט.

לא... לא התכוונתי שיהיה משעמם...
אבל-
כמו שלהיות קומיקאי זו עבודה רצינית,
גם כדי לחדש וליצור צריך להתחיל מבסיס "מסודר",
"שמרני" כמעט,
כי קודם כל צריך להבין - על מה בעצם מדברים?
או במילה אחת-
הגדרות.



יצירתיות
אין הגדרה אחת ליצירתיות. קיימות גישות והגדרות רבות.
הגדרה כללית מקובלת היא:  
תהליך בו אדם יוצר משהו חדש בעל ערך.
תהליך - מחקרים רבים בפסיכולוגיה ממשיכים לנסות ולפצח את התהליך בו מתרחשת יצירתיות. עוד מתכננת לחזור לנקודה הזו בהמשך השבוע.
אדם - בין אם מדובר בפרט או בקבוצה, מדובר על יצירה אנושית.
משהו חדש - ה"משהו" איננו בהכרח מוחשי, כמובן. זה יכול להיות רעיון חדש, או "יציקה" של רעיון קיים לתוך תבנית חשיבה אחרת. לראות דברים בצורה שונה מהמקובל.
בעל ערך - ההתייחסות הערכית בהגדרה זו, מגדירה בהכרח את היצירה כבעלת ערך, כאשר גם כאן יש מקום לפרשנויות - מהו אותו הערך ומי "מוסמך" לקבוע אותו.


חדשנות
חדשנות, כפי שמשתמע משורשיה במילה "חדש",
היא ההמצאה של מוצר חדש, תהליך או רעיון חדשים. 
למרות רוחב ההגדרה, המונח בעל קונוטציה מסחרית-כלכלית בדרך כלל. בהתאם, החדשנות "נדרשת" לעיתים לעמוד במבחנים של תועלת וכדאיות.


אז מה בעצם ההבדל?
אמנם גם יצירתיות הוגדרה כאן כבעלת ערך, אבל החדשנות היא התרגום הממשי של הרעיונות היצירתיים ליישום מועיל.
בעוד שהיצירתיות היא תהליך ה"בריאה" של רעיונות ואלטרנטיבות, חדשנות היא היכולת לתרגם וליישם את אותם רעיונות באופן שימושי.

אכן, גם חדשנות לא תמיד מגיעה לכדי פיתוח מוצר ממשי. גם חדשנות יכולה להיעצר מיד לאחר שלב ה"חשיבה", וגם חדשנות יכולה להתייחס למודל רעיוני, ולא למוצר מוחשי.
עדיין, הפוקוס ב"חדשנות" הוא קונקרטי יותר. החדשנות תיקשר לעולמות יותר עסקיים, והתועלת שבה תישפט באופן כלכלי יותר. לעומתה, היצירתיות תיקשר במקרים רבים לעולמות אומנותיים, ושיפוט ה"ערך" שלה - שנוי יותר במחלוקת.


שבוע חדשנות ויצירתיות - תרגיל בוקר (א')

לכבוד תחילתה של שנה חדשה - שבוע שכולו מוקדם לפוסטים בנושא חדשנות ויצירתיות, וגם למידה, הדרכה... ומה שביניהם.

תרגיל חימום לפתיחה... משהו שיכול לעזור בשריפת הזמן בפקקים בדרך לעבודה או בנסיעה בחזרה הביתה..

מצד שני, למה לזלזל?
קחו (או תנו) לעצמכם חצי שעה ותשקעו בזה.
מה הייתם עושים עם החפץ שבתמונה?
נסו לחשוב על 5 שימושים שונים.
אמנם אין כאן תשובות נכונות או לא נכונות... אבל כתישת זרעי כוסברה לא נחשב !


יום שני, 23 במאי 2011

מחדשנות... לחדשנות רלוונטית


חדשנות ויצירתיות הם מיסודותיה של צמיחה ארגונית. ההבנה הזו כבר דוברה, נותחה ושוננה הרבה בשנים האחרונות.
לראות בחדשנות ערך - זה נכון ונחוץ. לעיתים זה לא מספיק.

גם עולם השיווק עסוק בסוגיות החדשנות והיצירתיות: מוצר מנצח צריך להביא איתו בשורה חדשה, יצירתיות נדרשת לפרסומת כדי שתבלוט במדיה, חדשנות היא לעתים צורך קיומי. קווי דמיון משמעותיים יש בין עולמות השיווק וההדרכה, ולמידה הדדית יכולה להפרות ולהעשיר.

לקראת השקה של מוצר חדש, משווק טוב צפוי לבצע סקר עמדות בקרב צרכנים פוטנציאליים. סקר כזה יבחן את התקבלות הקונספט המוצרי. כמעט תמיד סוגייה מרכזית בסקר מסוג זה תהיה עד כמה המוצר המוצע נתפס חדשני. סקרים אלו יכללו גם דרך קבע נכונות של הקהל הפוטנציאלי לרכוש את המוצר: האם הצרכנים מביעים נכונות לקנות אותו כאשר יושק. במילים אחרות - הרלוונטיות של המוצר.

שאלת החדשנות ושאלת נכונות הקניה נשאלות כמעט ללא תלות זו בזו. תמונה מעניינת מקבלים כאשר מצליבים ומשלבים את תשובות הנשאים בשתי הסוגיות: רלוונטיות וחדשנות. נחלק את הנשאלים ל-4 רביעים, על פי מידת החדשנות שהם תופסים את המוצר וגם מידת הנכונות שלהם לקנות אותו.

זה פשוט: מוצר ששיעור ניכר מהצרכנים הפונטצאיליים סבורים שהוא גם חדשני וגם מביעים נכונות לקנות אותו. זהו למעשה קונספט מנצח - מביא "NEWS" לשוק וגם עונה על צורך אמיתי.

זוהי חדשנות רלוונטית!


הסיטואציה הזו היא בדיוק הבעיה של התייחסות רק לסוגיית החדשנות בפני עצמה - מוצר חדשני אבל בעל נכונות קניה נמוכה יחסית.

המשמעותי השיווקית - מדובר בקונספט עם פוטנציאל להיות מוצר נישה. המוצר אולי מביא חידוש, אבל עבור רוב האנשים החדשנות הזו לא באמת מעניינת.

המצב הזה הוא אולי הסכנה המרכזית ב"האדרה" של נושא החדשנות: אנחנו שבויים במרדף אחרי חידושים ויצירתיות, מתאהבים במוצר של עצמנו, ועשויים לשכוח בתוך כך את המטרה הבסיסית.
... וזה כבר מתחיל להשמע מוכר גם מעולמות ההדרכה וניהול הלמידה :-)

המצב ההפוך - מוצר רלוונטי אבל לא חדשני.
מוצר שאין בו חידוש אמיתי - הוא עושה מה שעושים פתרונות דומים בשוק.
עדיין, מדובר במוצר שנותן מענה לצורך קיים, ושיעור ניכר מהצרכנים הפוטנציאליים מוכנים לקנות אותו.

מנקודת מבט שיווקית - מדובר בקונספט "Me Too". קונספט שעשוי לשרוד בשוק כמוצר "חקייני".


גם זה מצב פשוט יחסית - מוצר שאיננו חדשני ואינו מבוקש על-ידי הצרכנים... כדאי להמשיך לחפש.





בדומה לתחום השיווק, גם בעולם ההדרכה חשוב לזכור שהחדשנות איננה ערך בפני עצמו, אלא מרכיב בתוך מכלול שיביא את הארגון להצלחה.
אבל בשונה מחדשנות מוצרית, ההדרכה מתמקדת פעמים רבות בהטמעה של צורת חשיבה, בחינוך לפתיחות, בחשיבה הקרייאטיבית. חשיבה יצירתית מאפשרת לאסוף רעיונות חדשניים ויצירתיים, כדי שבשלב הבא נוכל לפסול את הפחות רלוונטיים.

המספרים והגרפים בפוסט זה הם לשם המחשה בלבד. אין להסיק דבר מהאחוזים הרשומים.

יום חמישי, 28 באפריל 2011

המלצת קריאה: ארגז הכלים הצהוב

'ארגז הכלים הצהוב' של ורד מוסנזון התחיל את דרכו כאוסף כלים של קופירייטרית בתחילת דרכה, שמחפשת את הדרך לדעת שיצרה משהו נכון. כלי לזהות רעיון מוצלח. 


ורד מוסנזון משלבת בחייה עולמות של כתיבה, פרסום ועיצוב חזותי. רבדים שמשתלבים זה בזה כל-כך בטבעיות בספר הזה (השמיני שלה).


ארגז הכלים הצהוב הוא מדריך לגידול רעיונות. אין בו הוראות לייצור רעיונות, אלא בכלים להגדרת הרעיונות, חידודם, שכלולם ודיוקם. וכמו שה"דייר" גיבורו האמיתי של הספר מבהיר: "... שיטה ומשמעת. זה הדבר החשוב ביותר בתהליך הקריאטיבי".


רעיונות וחדשנות מעסיקים את העולם הארגוני לא רק בהקשר של פרסום. היום ברור כי יצירתיות וחידוש הם כלי הכרחי לצמיחה ארגונית. הרעיונות שבספר הזה ישימים לכל תחום. לכן הוא נכון ומתאים לכל העוסקים במשאב האנושי, בפיתוח ובניהול. אולי, בעצם, לכל אחד.


הספר הזה מצליח לצאת מעולם הקלישאות השחוקות, ולהביא כלים ומתודולוגיה בשפה בהירה ורהוטה. אני לא ארחיב מעבר לכך... כי לפעמים כל המוסיף גורע. 
ארגז הכלים הזה יעשה עבודה טובה יותר אם אתן לו לדבר בשם עצמו... אז אם עוד לא קראתם, לכו והשיגו לעצמכם עותק. 
(זה גם ספר שלגמרי כייף להחזיק על המדף במשרד!)



יום שבת, 5 במרץ 2011

Mind Maps - כלים לבנייה (חלק שני)


באיחור לא אופנתי במיוחד, מגיע פוסט ההמשך ל"מה אתם יודעים על Mind Maps". 
3 כלים ליצירת מפות, מבין המגוון הרחב הקיים: אחד קטן ובסיסי, אחד מתוחכם ועשיר, ואחד מאזן ביניהם.
רגע לפני שצוללים לתוך הטכנולוגיה, ניקח נשימה עמוקה ונזכור שגם ליאונרדו דה-וינצ'י עבד בצורה דומה, והוא בטוח לא שאל את עצמו על שיתוף קבצים ברשת ועל תאימות ל- PowerPoint. זה צריך להזכיר לכולנו, שהטכנולוגיה כאן כדי לשרת אותנו, להקל עלינו ולעזור לנו, אבל מפה תפיסתית יכולה להיות טובה ושימושית, גם אם עומדים לרשותנו רק נייר ועיפרון.

מה?
Freemind
 
איפה?
בכמה מילים?
תוכנת קוד פתוח שפותחה בג'אווה. ניתנת להורדה ולשימוש באופן חופשי.

כמה עולה?
חינם

למה כן?
- כי זה בחינם.
- קל להוריד ולהתקין.
- לעבודה בסיסית מדובר על ממשק פשוט ואינטואיטיבי למדי.
- התממשקות והמרת הקבצים לְכלי מפות אחרים.

למה לא?
- פשוטה מדי. הכל מאוד-מאוד בסיסי.
- ויזואלית - לא מושכת במיוחד. לא העיצוב הזה יגרה אצלכם פרץ של יצירתיות.
- חוסר גמישות ואפשרויות בשילוב תמונות וקבצים חיצוניים.

שורה תחתונה?
- אם אתם מחפשים כלי קטן וסולידי.
- בעיקר לעבודה אישית ועצמית.


מה?
XMind
 
איפה?

בכמה מילים?
תוכנת קוד פתוח עם גרסה בסיסית בחינם והרחבות בתשלום.
לשימוש עצמי על המחשב הביתי, או (בעיקר בגרסה המורחבת) לשיתוף ברשת, פרזנטציות ועוד.

כמה עולה?
גרסה בסיסית – חינם
גרסה מורחבת – 49$ לשנה
הנחות למוסדות חינוך ולמלכ"רים

למה כן?
- אינטואיטיבי וקל להתקנה ולשימוש.
- גם הגרסה החינמית הבסיסית מאפשרת לא מעט.
- ויז'ואל נעים, עשיר אך לא עמוס מדי, וגמיש למדי.

למה לא?
- כי הקווים הישרים כנראה לא היו "עוברים" לפי סטנדרטים של טוני בוזן?
- כי אחרי שמתאהבים בה, מגלים שדווקא הפיצֶ'ר שרציתם דורש הרחבה לגרסה בתשלום.

שורה תחתונה?
אצלי הקישור כבר על הדסק-טופּ.



מה?
iMindMap

איפה?

בכמה מילים?
התוכנה מבית היוצר של טוני בוזן, הגורו שטבע את המושג "Mind Map".


כמה עולה?
החבילה הבסיסית ביותר למשתמש יחיד: 99$
מכאן מתקדמים להרחבות, שדרוגים, הדרכות ותוספים - שיכולים להגיע לסכומים גבוהים בהרבה.

למה כן?
- כי זה כנראה הכלי השלם ביותר, היפה ביותר והעשיר ביותר.
- יש אינסוף התאמות לפי צרכים (פרזנטציות, קבוצות), לפי כלי (i-pad ,i-phone).
- לא חבורת מתכנתים אלמוניים בקוד פתוח: "בית" עם כתובת לתמיכה והדרכה.
- כי טוני בוזן הוא הגורו בתחום.

למה לא?
- כי זה יקר.
- כי לפעמים מרוב עצים לא רואים את היער: התוכן עשוי ללכת לאיבוד בתוך הטכנולוגיה.
- כי המורכבות כבר דורשת יותר השקעה בלימוד.
- כי טוני בוזן הוא הגורו בתחום.

שורה תחתונה?
- אם כסף זה לא פקטור בשבילכם.
- אם אתם צריכים או רוצים להציג ולהרשים עם המפות הכי-הכי.
- אם טוני בוזן עושה לכם את זה.

עוד בנושא זה:  "מה אתם יודעים על Mind Maps"

יום רביעי, 9 בפברואר 2011

מה אתם יודעים על Mind Maps? (חלק ראשון)

עוד מימי ליאונרדו דה-וינצ'י אנשים השתמשו במפות חשיבה
(
mind maps) לתיעוד וארגון רעיונות. כשצריך להפיק רעיונות, כשצריך לארגן חשיבה, כשצריך לזכור מידע – מפות החשיבה הן כלי חזק שיכול לשמש במגוון תחומים. יוצאים מדימוי מרכזי ומפתחים סביבו את האסוציאציות וההקשרים. בחיי היום-יום, בתהליכי יצירה והמצאה, ובסביבה הארגונית.
מפות חשיבה אפשר לעשות, כמובן, עם דף ועיפרון. גם לוח וגיר יעשו את העבודה. אבל כיום יש הרבה תוכנות שמאפשרות בנייה של מפות חשיבה, מקלות ומרחיבות את אפשרויות השימוש. חלק מתוכנות אלה ניתן להוריד בחינם ברשת.

הפוסט הנוכחי יעסוק ברקע, ב- מה? מתי? כיצד? של מפות החשיבה. בפּוֹסט הבא בנושא – פוֹקוּס על כמה מהתוכנות לבניית מפות חשיבה.





מה?
אז מה זה בעצם מפות חשיבה?
דיאגרמה לתיעוד חזותי והמחשה של תהליכי חשיבה.
מאפשרת מיפוי של מחשבות, רעיונות, תהליכים.
שימוש במילות מפתח, צבעים, סמלים.
המונח "mind map" נתבע ע"י טוני בוזן, גורו בתחום. עם זאת, כאמור, הכלי עצמו היה למעשה בשימוש כבר הרבה לפני כן.

למה זה טוב?
* עבודה אסוציאטיבית בדומה לתהליכי חשיבה. לא תוחמים את התיעוד בצורה לינארית של רשימה. מאפשרת יותר יצירתיות ומחשבה מרחבית.
* השימוש באימג'ים ויזואליים מאפשר יצירת קישורים אסוציאטיביים. הקשרים מאפשרים לא רק "לעשות סדר" אלא גם מחזקים זכירה של המידע.
* עבודה מתודולוגית – מאפשרת שימוש בקבוצה או לבד.


מתי?
* סיעור מוחות, ארגון חשיבה קבוצתית
* למידה (גם לזכירה וארגון חומר, גם ללקויות למידה)
* ניהול פרוייקטים וארגון ידע (ברמה אישית או ארגונית)
* תהליכי יצירה (מה שטוב בשביל דה-וינצ'י טוב גם בשבילנו)

מאלה כמובן מתפצלים עוד הרבה נושאים ותת-נושאים: הקמת עסק, פתרון בעיות, הדרכה ועוד...


כיצד?
טוני בוזן מתווה מספר כללי עבודה מומלצים. עבודה בצורה מתודולוגית, כמו זו שהוא מתווה, מאפשרת עבודה שיטתית לבד או בקבוצה. בנוסף, נדמה שדווקא השימוש במבנה ובכללים "משחרר" לא פעם את החשיבה, האסוציאציות והיצירתיות.

עיקרי ההנחיות שמתווה בוזן:
- קווים מעוגלים ולא ישרים וחדים
- עבודה דרך אסוציאציות – הן שיוצרות את ההקשרים והזיכרון
- מילה אחת בלבד בכל ענף – "לשחרר" את האסוציאציות
- שימוש בצבע, סמלים, תמונות

אחרי בניית המפה מגיע השלב של "לעשות סדר". כאן המחשב מקל בהרבה לעומת עבודה עם דף ונייר: "מקפלים" ענפים זה לתוך זה, יוצרים הקשרים חדשים, מסדרים, ממפים ומפתחים רעיונות.
הסיכום נעשה תוך בנייה של מפה חדשה שמסתמכת על הרישומים הקודמים. מסננים רעיונות, מוסיפים חדשים, מחדדים ומסדרים .

יום שני, 24 בינואר 2011

לחזור ליסודות - מורים (ומדריכים) שמשאירים רושם

אז מי המורה (או המדריך) שהשאיר עליך הכי הרבה רושם? מי הכי זכור או זכורה לך?
קחו רגע קצת אוויר. עצרו שנייה לחשוב על זה לפני שממשיכים לפסקה הבאה.




השאלה הזו היא הבסיס לספר הדיגיטלי שפרסם ב- 2005 אליוט מאסי, גורו ההדרכה הבינלאומי.

עכשיו תשאלו מה פתאום להיזכר עכשיו במשהו שנכתב ב- 2005?
אז זה מה שיָפה בחזרה ליסודות. מה שהיה נכון לפני 6 שנים - תקף גם היום.
(מה גם שלפני 6 שנים - אני עצמי בכלל לא דמייתי את הבלוג הזה).

הספר הדיגיטלי, שניתן להורדה בחינם (!), הוא, למעשה, אוסף של מאות תשובות. אנשים מרחבי העולם שיתפו את מאסי בזכרונותיהם מהמורים והמדריכים שלימדו אותם במסגרות שונות, והשאירו את חותמם. השאלות קובצו לפי נושאים ומתקבל אוסף מרגש של סיפורים ואנקדוטות. כמה פשוט... ככה יפה.

למדריכים, למפתחי הדרכה, למנהלי הדרכה, לכל העומדים ומציגים בפני קהל...
מלא וממלא במוטיבציה, השראה ורעיונות!!!

ניתוח התשובות שנאספו מלמד על אוסף התכונות שמאפיינות את אותם מורים ומדריכים שמשאירים רושם:
  • לא שגרתי / יצירתי (19%)
  • ממריץ ונותן השראה (16%)
  • מחוייבות ללומדים (13%)
  • מאתגר (11%)
  • משלב סיפורים או משעשע (11%)
  • יש לו תשוקה לתוכן ולחומר הלימוד (9%)
  • פרקטי (6%)
(סלחו לי על הניסוחים בזכָר... הנה כבר מגיעה פיסקה מתקנת). 



לחצו כאן למעבר לאתר של
אליוט מאסי והורדה בחינם
  
אצלי - זו המורה בתיה מבית הספר היסודי, שהשאירה עלי הכי הרבה רושם. אני מנחשת שהדבר נכון גם לגבי לא מעט מבני כיתתי באותן שנים. במבט לאחור היא עונה על רובן של התכונות האלו, ואולי על כולן. בשבתות היינו נאספים ביוזמתה, עם הורים, אחים, מים וכובע, ויוצאים לפיקניקים וטיולים משותפים. יותר מההוראה (המצוינת) שלה, יותר מהשיעורים הבהירים והתשוקה לחומר הלימוד - טיולי השבת האלה לימדו אותנו על נתינה, על מחוייבות ועל חברויות.

אז מי המורה או המדריך/ה שלך?



 
הספר הדיגיטלי "My most memorable teacher (or trainer)" הוא אחד מבין 4 ספרים דיגיטליים שניתן להוריד בחינם באתר של אליוט מאסי.