‏הצגת רשומות עם תוויות סימולציה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סימולציה. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 13 בדצמבר 2011

מאגרי הפעלות ורעיונות למשחקים להדרכה וללמידה - אתרים ישראליים

הפעם אוסף קישורים למקורות ישראליים למאגרי רעיונות הפעלות ומשחקים להדרכה וללמידה.

חלק גדול מהמתכנים נכתבו במקור להפעלת ילדים ונוער - אתרי מורים, תנועות נוער וכדומה. עם זאת, חלק ניכר מהרעיונות רלוונטיים גם להפעלת מבוגרים, לעיתים תוך התאמות קלות. בסופו של דבר, תיאום ציפיות או גיבוש צוות עובדים על אותם עקרונות כשאתה בן 14 וכשאתה בן 40.



המרכז לתכנון לימודים של המכללה לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע מציע אוסף שימושי של רעיונות, תבניות והנחיות למשחקים והפעלות מהגיל הרך ועד בכלל.
הנחיות לבניית משחקי לוח, קלפים, ומסלול, וכן תבניות פאואר פוינט למספר משחקים.
כולל קישורים למקורות נוספים ולרקע תיאורטי.

האתר של אפרת גז מציע תבניות רב תכליתיות, משחקים מעובדים, עזרים, טיפים וחומרי רקע.

מאגר הפעלות גדול, הכולל גם מאמרים ומידע.
חלוקה לכ-30 קטגוריות תוכן, ביניהן ניתן לבחור ולהיכנס לפירוט כל פעילות. 
חלק מהתכנים ממוקדים לנוער (פעילויות על הכנה לצה"ל) ולנושאים אזרחיים, וחלק כלליים יותר.

קישורן של הסתדרות המורים בישראל הוא מאגר קישורים לחומרי למידה.
יש להכניס טקסט חופשי להגדרת נושא החיפוש, ולפלח לפי סוג הפעלה, תחום, וקבוצת גיל.
 
אתר בפיתוחן של ד"ר ברכה פלד וד"ר ענת אוסטר המציע מספר תבניות פאואר פוינט של משחקים דידקטיים. לכל תבנית משחק פרוט הרציונל החינוכי העומד מאחורי פיתוח התבנית, הוראות לשימוש בתבנית ודוגמאות.

הרשימה הזו אמנם לא עוסקת באתרים של חברות לשירותי הדרכה, אך האתר של חברת משחק החיים נכנס לכאן בזכות רשימה ארוכה של רעיונות למשחקי חברה שניתן למצוא באתר. 


אתר תנועת הנוער ביתר – בעיקר בזכות קובץ פעילויות ההיכרות.

במרכז ההדרכה הוירטואלי של תנועת הצופים אפשר למצוא אוסף של פעולות והפעלות בתכנים שונים, שרוכזו בהתאם לערכי תנועת הנוער.


אני בטוחה שיש עוד מקורות טובים, שאת חלקם אולי פספסתי או שכחתי, ואת חלקם אינני מכירה. לכן, בפוסט זה אשמח במיוחד אם יצורפו תגובות לפוסט עם רעיונות למקורות נוספים, כך שכולנו נוכל להיעזר גם בהם.


רשומות נוספות באותו נושא:
מאגר משחקים והפעלות לקבוצות

יום חמישי, 28 ביולי 2011

הצפת מידע ותכנון תהליכי למידה

החיים בעולם טכנולוגי הביאו את זרם המידע שאיתו כל אחד מאיתנו מתמודד להצפה של ממש. זה נכון בחיינו הפרטיים, וזה בוודאי תקף בסביבה הארגונית. מנהלים ועובדים צריכים להתמודד עם עומס המידע.
בתכנון הדרכות חשוב במיוחד להתחשב בנושא זה - הצורך שלנו להעביר לעובד ידע, אינו מתקיים בתוך "וואקום". תכנון תהליכי למידה צריך לקחת זאת בחשבון.

עוסקת בסוגיה זו.
לדבריה, המידע כבר איננו עוסק רק בעובדות ובמספרים. זה הפך להיות רעש של ממש. הצפת המידע עברה את הגבול שמאפשר עיבוד יעיל שלו, וכיום היא פוגעת ביעילות. עובדים שנמצאים בסביבה שמתחשבת בנושא זה, הם בעלי סיכויים רבים יותר ללמוד ולהתפתח.
הדבר מחייב הקצאת משאבים יעילה יותר. הסחת דעת בעת עבודה או לימוד פוגעת ביכולת להתמקד, ולפיכך פוגמת בלמידה ובפרודוקטיביות. זמן ה"התאוששות" והחזרה לתפקוד מלא לאחר הסחה, יכול להגיע עד פי 10-20 מזמן ההפרעה המקורי. מכאן שיש לכך השפעה ישירה על "השורה התחתונה" של הארגון.

להתחשב בעומס המידע אינו אומר "להחזיק ידיים" לעובדים. בזמן אמת אין תנאים מושלמים ועובד טוב מתנהל בתנאים שונים. עובד מוכשר ידע להתנהג בתנאים משתנים ולהתגמש בהתאם לנסיבות.

נראה כי גם בנושא זה, אין תשובה נכונה אחת. בסביבה הארגונית בכלל, ובתכנון תהליכי למידה בפרט, יש למצוא איזון בין לימוד יעיל ומזעור הסחות והפרעות, לבין הצורך לתרגל את העובד ב"מצב אמת" בו יש עומס מידע, יש הסחות דעת, ויש "מלחמה" בלתי פוסקת על תשומת הלב.
כאשר מתרגלים סימולציות, או רוצים לפחת את יכולות ה- multi-tasking, קיים לעיתים רצון מכוון לתרגל התמודדות עם עומסים וחלוקת קשב (אם יש בכלל דבר כזה multi-tasking זה כבר נושא לפוסט אחר).
בתכנון הלמידה האחריות היא להיות מודעים לשאלות והבעיות סביב נושאים אלה, ולנסות, עד כמה שאפשר, לשלוט במינון העומסים באופן מכוון ומושכל.




יום שלישי, 8 במרץ 2011

כנס מופ"ת 2011


היום נערך הכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה של מכון מופ"ת, 
הנה כמה רשמים לסיכום היום המעניין:


דברי המבוא של ד"ר מיכן גולן, ראש מכון מופת, והרצאת הפתיחה של יו"ר פורום מופ"ת, ד"ר עוזי מלמד, הביאו אותי לתהיות על יחסי הגומלין בין העולם הפדגוגי, שבו עוסק הכנס הזה, לבין העולם העסקי-ארגוני. בסיכומו של יום אני יכולה להוסיף אולי עוד שני עולמות: העולם האקדמי מחד, והצבא מאידך.
4 הגופים האלה - מערכת החינוך, האקדמיה, הצבא והעולם העיסקי - כולם עוסקים בלמידה ובהוראה, וכולם חולקים הרבה מן המשותף. בסופו של דבר, הרי המוח הלומד הוא אותו מוח. יש גם הבדלים ברורים בין העולמות השונים – גיל הלומדים הוא רק ראשון שבהם. מטרות הארגון, מטרות הלמידה, וולונטריות הלמידה, תרבות הלמידה.... זוהי רק רשימה ראשונית וחלקית.
נראה שכולם מסכימים שיש מקום לדיאלוג בין המערכות, אבל בין השורות יש רמזים להתנגדויות וחסמים. הרבה מה"שחקנים" מביאים איתם עירוב של תחושות עליונות ונחיתות מול המערכות האחרות, מה שעשוי להגביל את מידת הפתיחות ללמידה הדדית.  

נציג צה"ל - ראש ענף חופ"ה (חקר ופיתוח הדרכה) בחיל האוויר – הרשים בתמונות וסרטים של סימולטורים עצומים ומופלאים. מהדברים המעניינים שלו אקח איתי דווקא את השאלה הבאה: "האם נכון בכל מצב להשקיע במקסימום ריאליזציה של הסימולטור?"
מסתבר שהתשובה איננה בהכרח חיובית. העלויות עשויות להיות גבוהות מאוד, התרומה לפי מחקרים עשויה להיות נמוכה, ולעיתים אפילו עשויה להפריע להתמקדות בעיקר.

דודי פלס תבע את המושג "הִתְמַשְחֲקוּת" ובהחלט הצליח להביא תחושת "Fun" לשעת הצהריים הלא-פשוטה של ההרצאה שלו. הסרטון שהראה נמצא כאן בהמשך. ההרצאה המלאה אצלו בבלוג.
דודי הציג את מודל בארטל (Bartle) לטיפוסי "שחקנים" שנמצאים בכל אחד מאיתנו: Achiever, Killer, Socializer, Explorer. לימוד פדאגוגי מתגמל בעיקר את החלק החקרני, ופחות מתייחס לצרכים האחרים.
דודי מציע לשים את צרכי הלומד במרכז כאשר מפתחים את הקורס והציג כמה עקרונות משחקיים שאפשר ליישם, כמו מתן נקודות ותגמול על הצלחות והישגים, טבלת מובילים וחיזוקים מידיים. לא פחות חשובה היא נקודה שלילית שהעלה לקראת סיום ההרצאה: במשחק יש גם מפסידים. מה זה אומר על הלומדים היותר חלשים או מתקשים שלנו? איפה הם ימצאו את עצמם? מה הגישה המשחקית הזו גורמת להם?

את היום חתמה הרצאתו של לובו ויזנר, ששם לו למטרה לגרום לנו להתרגש יחד איתו מהחידושים הטכנולוגיים שמקיפים אותנו. בדרך להצגת הגאדג'טים הנוכחיים והעתידיים, הוא ריגש גם עם זיכרונות נוסטלגיים על תקליטי ויניל, שטיחונים עם גלאי נפח שחיכו לנו בכניסה לסופר לפני שהדלתות נפתחו לקראתנו, דגיגי הכסף – אותם חרקים זריזים שמצאנו בין דפי אנציקלופדיה נשכחת, וחשבונות טלפונים סלולאריים שכללו תשלום על שיחות נכנסות.. אולי דווקא הנוסטלגיה עזרה לאנשי מערכת החינוך שבאולם לשקול את האפשרות שהעתיד כבר כאן, ושיטות ההוראה יצטרכו, במוקדם או במאוחר, להתאים את עצמן לעולם של i-pad ופייסבוק.

והנה הסרטון המקסים והכייפי מתוך סדרת "The fun theory" של פולקסווגן: