יום חמישי, 21 ביוני 2012

הטקסונומיה של בלום וקביעת מטרות למידה

הטקסונומיה של בלום היא כלי המשמש להגדרת רמות של מטרות לימודיות וביצועיות. ניתן להגדיר שתי מטרות עיקריות שהטקסונומיה יכולה לשרת: (1) תכנון לימודים (2) בדיקת השגים. הידיעה והביצועים הנמדדים מסווגים לפי רמת המורכבות.

פוסט זה הוא חלק מהסדרה "אביב של יסודות"

לאחר שמגדירים מטרות לפי הטקסונומיה, ניתן גם לבחון הישגים בתהליכי הלמידה המתוכננים לפי אותן מטרות. הסידור הוא היררכי, כך שעל מנת להשיג מטרה ברמה גבוהה יותר, יש לעמוד בשלבים המוקדמים יותר.


מהי טקסונומיה?

טקסונומיה בעברית היא תסוויג – סיווג צורני מדרגי בעל משמעות.
המונח טקסונומיה בא מיוונית: טקסיס=סידור, נומוס = חוק, והושאל מתחום הביולוגיה לחינוך.


יצירת הטקסונומיה של בלום

הטקסונומיה של בלום הוצגה בשנת 1956 על ידי ועדה של אנשי חינוך בראשותו של בנימין בלום. הפרסום נעשה על רקע תקופה של נסיונות לשפר תהליכי הוראה, בפרט בהקשר של תוכניות לימוד ושל בחינת הישגים לימודיים.
גירסה מתוקנת של הטקסונומיה נוצרה בשנת 2000.


פירמידת היכולות הקוגניטיביות של בלום

החלק העיקרי והמוכר מתוך הטקסונומיה של בלום היא הסיווג למדרג של שש רמות שכליות. ההנחה היא כי קיימות מיומנויות שכליות בסיסיות, שעל בסיסן ניתן לפתח מיומנויות ברמה גבוהה יותר.

ידע – ידיעה (זכירה) של פריטי מידע, עובדות ומינוחים שנלמדו.
הבנה – יכולת בסיסית לפרש ולתרגם את הידע הנלמד לכדי משמעות.
יישום – שימוש בידע הנלמד והכללים שנלמדו לכדי יישומם בפועל במצבים מסוימים.
אנליזה – פירוק יחידה נלמדת לחלקים המרכיבים אותה והבנת היחס בין הרכיבים. הבנת יסודות החומר הנלמד ואופן ארגונו.
סינתזה – צירוף רכיבים ואלמנטים לכדי שלמות.
הערכה – התייחסות שיפוטית וערכית לרעיונות, מעשים, פתרונות וכדומה.

פירמידת היכולות הקוגניטיביות בטקסומוניה של בלום

מדידת השיגי הדרכה באמצעות הטקסונומיה של בלום

הטקסונומיה של בלום מהווה תשתית מתודולוגית המאפשרת הן קביעת מטרות לימודיות ממוקדות, והן להגדיר כיצד להגדיר הצלחה או אי-הצלחה ולמדוד את תהליך הלמידה.
המטרות מנוסחות לפי המיומנות הקוגניטיבית אותה רוצים להשיג והתוצאות אליהן מעוניינים להגיע. בבניית תהליך המדידה של תהליך הלמידה, בין אם מדובר במבחן טקסטואלי, במדידת ביצועים ארגוניים, או בכל כלי אחר, המדידה תתוכנן באופן שיהלום את המטרות שהוגדרו.

הגלגל של בלום (Bloom's Wheel) המכונה גם Bloom's Rose קיים במספר וריאציות ומקשר לכל רמה קוגניטיבת פעלים רלוונטיים, שהם המונחים ההתנהגותיים הרלוונטיים לאותה רמה. פעלים אלו הם גם שיבואו לידי ביטוי בהגדרת המטרות הלימודיות ובמדידת הלמידה.
המעגל החיצוני נוקב בתוצרי למידה, כאשר הכוונה היא כי קישור בין פועל לבין תוצר יאפשר להגדיר את המשימות והשאלות. בפועל, פעמים רבות התוצרים (המעגל החיצוני) נבחרים בהתאם לרלוונטיות, ועיקר הערך בטקסונומיה הוא בהצבעה על הפעלים וההתנהגויות (המעגל האמצעי) התואמות כל רמה.

גלגל הטקסונומיה של בלום


הדומיין הרגשי והדומיין הפסיכו-מוטורי

פירמידת היכולות בטקסונומיה של בלום היא החלק המוכר והשמיש. עם זאת, בעת שהוצגה הטקסונומיה היא כללה למעשה 3 דומיינים:
הדומיין ההכרתי (Cognitive) - הוא פירמידת היכולות המוכרת.
הדומיין הרגשי (Affective) - מתייחס לחמש רמות בתחום הרגשי: קבלה, תגובה, הערכה, ארגון ואפיון. 
להרחבה בנושא הדומיין הרגשי: Mind Map of the Affective Domain
הדומיין הפסיכו-מוטורי (Psychomotor) - דומיין שבלום ושותפיו הגדירו אבל לא פירטו, והמשך הפיתוח שלו נעשה במסגרות אחרות. 
להרחבה בנושא הדומיין הפסיכו-מוטורי: The Psychomotor Domain and Mind Mapping.


אין תגובות:

פרסום תגובה