‏הצגת רשומות עם תוויות שינוי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות שינוי. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 2 באוגוסט 2011

אסטרטגיות למידה - eBook חינמי של MASIE

 MASIE Center של אליוט מסי מוציא אחת לתקופה ספרים אלקטרוניים בתחום הלמידה.
החודש משחרר המרכז ספר חינמי חדש העוסק באסטרטגיית למידה ארגונית.

ה"ספר" בעל מאה וארבעה העמודים מכיל 10 פרקים שנכתבו על-ידי כותבים מארגונים שונים. מתוך נסיונם ודרך הצגת case-studies, הם דנים בסוגיות שונות של אסטרטגיית למידה. אפשר למצוא ביניהם דיון באסטרטגיית למידה ב- CIA, התייחסות לניהול שינוי ב- CNN, תובנות מאסטרטגיית הלמידה בחברת שֶל ועוד.

להורדה חינם:




יום חמישי, 21 ביולי 2011

בעד או נגד: יותר למידה חברתית = פחות הדרכה מסורתית ??


EPIC היא חברה בריטית מובילה בתחום ה- e-learning.
מדי שנה מתנהלים באתר של EPIC ויכוחים (Debates) בשאלות מרכזית בתחום הלמידה בכלל, והלמידה המתוקשבת בפרט.
אתמול נפתחה ההצבעה של דיון קיץ 2011. ההצבעה הפעם היא בעד ונגד הטענה: "ככל שמתרחבת הלמידה החברתית, כך קטן הצורך במחלקת הדרכה מסורתית". שני זוגות של מומחי למידה מציגים את טיעוניהם בעד ונגד. השאר מוזמנים להגיב ולהצביע.

ה"טוענות בעד" הן דונה המילטון וג'יין הארט.
לטענת המילטון, בעוד שהסביבה הארגונית והחברתית השתנה והתפתחה לבלי היכר בשנים האחרונות, מחלקות הדרכה נשארו "תקועות" בשנות ה- 80. באופן מסורתי תפקיד מחלקת ההדרכה היה לכוון מה יילמד וכיצד יילמד. 
בעולם בו למידה חברתית מאפשרת ללמוד מעמיתים, להשתתף בדיונים ואף למצוא מומחי תוכן און-ליין, אין עוד הצדקה למחלקות ההדרכה. מומחי למידה בעתיד יעסקו יותר בתיווך הקשר עם מומחי התוכן ובהנגשת הלמידה החברתית. המפתח יהיה מתן כלים ללומדים למצוא ולהתמודד עם שפע הידע הזמין להם. זו עבודה למומחי למידה, אבל לא מדובר במחלקות הדרכה מסורתיות.
ג'יין הארט מוסיפה כי מחקר עדכני הראה כי עד 2/3 מהעובדים כבר כיום "עוקפים" את ההדרכות המסורתיות, ומחפשים פתרונות למידה אחרים, לעיתים משום שמחלקת ההדרכה אינה מסוגלת להגיב מהיר מספיק לצרכים.
לדעתה גם אם התפקיד המסורתי של מחלקת ההדרכה יקטן, הוא לא בהכרח יעלם. אך הוא חייב להשתנות.

ה"טוענים נגד", שצריכים כאן אולי "לשחות נגד הזרם", הם מליסה הייטון וקלייב שפרד.
הייטון מסכימה שעולם הלמידה צריך לקחת בחשבון את השינויים, וכי תכנים רבים זמינים היום באינטרנט באופן גלוי וחופשי. מחלקות ההדרכה צריכות להשתתף בזרימת המידע ולשתף גם הן בתכנים.
יש לשנות את הקצאת המשאבים מייצור של תכנים, לפיתוח של מיומנויות מציאה, הערכה, הרשאה, שימוש והפצה של חומרים זמינים.
הלמידה החברתית מחדדת גם את הצורך בהערכה. זו צריכה מעתה להיות יותר מסתם בחינה או חידון.
שפרד מחדד ואומר שלמידה פורמלית תמשיך להתקיים, גם אם לא באופן "מסורתי" בכיתה. לדעתו דווקא הלמידה המתוקשבת, שאף אחד לא יחשיבה כמשהו "מסורתי" היא האיום הגדול יותר ללמידה חברתית.
בנוסף, הוא מזכיר כי ללמידה הפורמלית יש יעדים ברורים, תכנים מוגדרים והערכה מסודרת. אלה חיוניים במיוחד במצבים בהם ארגון צריך להיות בטוח לחלוטין כי ידע ו/או מיומנויות מפתח מסוימות נרכשו.

התגובות לטיעונים בעד ונגד כבר התחילו להיאסף.... באיזה צד את/ה?

היכנסו והצביעו

יום חמישי, 7 ביולי 2011

עוברת דירה

חוזרת לכתוב אחרי הפוגה של חודש וקצת.


עברתי דירה.
זה תירוץ מספיק טוב?

לא סתם עברתי דירה...
עברתי מהעיר למושב, נטשתי דירה תל-אביבית אחרי 7 שנים, וירדתי ממרומי הקומה השלישית ליחידת דיור צמודת קרקע (לא יאמן מה קורה על הקרקע. יש סודות שבכלל לא מגלים לאנשי העיר). חתיכת שינוי!

 
למידה היתה מרכיב חיוני בחודש הזה - למדתי המון דברים חדשים. למשל, למדתי איך שותלים דשא וכמה להשקות אותו, למדתי מה הדרך הקצרה ביותר לעבודה, ולמדתי שלמושבניקים יש דוורית שמכירים אותה בשם הפרטי!

וגם למדתי שאני דווקא כן יכולה לקום מוקדם בבוקר ולצאת לדרך לפני הפקקים, ולמדתי שאני נורא אוהבת את הצמחים הצעירים בגינה החדשה שלי, ואני יכולה לבהות שעות בְּעלה צעיר שלא היה שם יום קודם, ולמדתי שלמרות האג'נדה הירוקה והדאגה לכינרת, אני פשוט חייבת דשא קטן. אפילו אם זה רק דשא ממש ממש קטנטן פיצפון!

ובמיוחד למדתי על שינויים. למדתי על אימוצו של שינוי ועל התמודדות עם שינוי, הבנתי כמה הרבה יותר פשוט כשמדובר בשינוי שנעשה מתוך בחירה אישית. לא שינוי שנכפה עלינו מבחוץ על ידי מישהו או משהו. שינוי שבחרנו לבד מעורר יותר רציונליזציה מהתנגדויות, עד שאפילו הפקקים בדרך לעבודה נחשבים "זמן איכות עם עצמי" ;-)

כבר שבועיים מתלבטת עם הרשומה הזו. מחטטת במאמרים וברשימות על שינויים ארגוניים, על התנגדויות לשינויים, על קבלת שינויים. מנסה לכתוב משהו אישי שהוא גם "מקצועי", פוסט שיעגן חוויות פרטיות ברקע תיאורטי. בסוף יצאה רשימה "משתפת", אולי אפילו קצת משתפכת... עם תמונות וחוויות כמעט כמו בבלוגים של לייף-סטייל. אולי בשלב הבא אפתח לי בלוג בישול :-)

ובכל זאת מסיימת עם מסקנה "רצינית" שהיתה מוכתבת כמעט מראש: ההתמודדות עם שינוי קלה לנו יותר כשזה מתוך בחירה. מצד אחד, זו סיבה מספיק טובה בשביל לשלב עובדים בהחלטות על שינויים ארגוניים. מצד שני, זה לא אומר שמדובר בפתרון קסם. עדיין יש מניעים אחרים להתנגדות לשינוי, כמו חוסר וודאות או ויתור על הרְגֶלים.


 



יום חמישי, 17 בפברואר 2011

עגל הזהב ולמידה ארגונית

מי שמכיר אותי, ואפילו במעט, הדבר האחרון שיצפה למצוא בבלוג הזה הוא התייחסויות לפרשת השבוע. מסתבר שהפתעות קורות בכל יום.

במקום עבודתי הנוכחי, חברת Market Watch, קיים מנהג בכל יום חמישי להתאסף בשעת הצהריים ל"קבלת שבת" שבמהלכה מברכים עובדים חדשים, מציינים ימי הולדת, ובעיקר מנהלים דיון קצר בפרשת השבוע. דיון שמתובל בהומור, פרשנויות מודרניות וכל הדרוש ליצור עניין אצל חבורה שכמונו, שרובה החילוני נחשף לראשונה לדיון מסוג זה.

פרשת השבוע הנוכחית - פרשת כי תשא - במרכזה סיפור עגל הזהב, שבירת לוחות הברית וכתיבת לוחות הברית השניים. הפרשה עוסקת בסוגיות שונות של ההוויה הדתית. לא אני שאדון בהן. משפט אחד תפס את אוזני בסיפור הפרשה: בניתוח ההבדלים בין לוחות הברית הראשונים ללוחות השניים, אחד ההבדלים שמציינים הוא שהלוחות הראשונים ניתנו במלואם ע"י האלוהים, ובלוחות השניים התבקש משה לפסל את הלוחות. חלק מהפרשנויות מדגישות את מעורבותו של משה בתהליך, השותפות כצעד ללקיחת אחריות של הקהילה ולהצלחת התהליך בניסיון השני הזה.

פעם אמרו - כשאתה קונה סובארוֹ, נדמה לך שכל המכוניות על הכביש הן סובארוֹ (ואולי באמת באותם ימים כל מכונית שנייה בישראל היתה סובארוֹ?). היום הרגשתי איך כשאתה לומד פיתוח הדרכה - נדמה לך שהכל מסביבך עוסק בפיתוח הדרכה. בפרשת "כי תשא" יש אלמנטים של למידה, הטמעת שינוי, טיפול בהתנגדויות, שיתוף עובדים... הרבה נושאים שמעסיקים אנשי הדרכה.

אנחנו במירוץ מתמיד אחר רעיונות להמחשות והדגמות בהדרכות שלנו. סרטים, סרטונים וספרים כבר מזמן הפכו כלי הדרכה שימושיים. האם גם התנ"כ רלוונטי להדרכות? זה אולי לא פיקנטי כמו קטע מהארי פוטר, אבל אולי במקרים ובקהלים מסוימים דווקא כן?

שבת שלום!!

יום שלישי, 18 בינואר 2011

לפעמים צריך ללמוד לשכוח


גיליון ינואר של מגזין Chief Learning Officer דן בקיום מצבים בהם אנחנו צריכים ללמד דווקא לשכוח! 

כתבתה של בטינה צ'אנג דנה במקרים בהם הארגון מעוניין להכחיד ידע, מיומנויות או מוטיבציות קיימים, ולהקנות חדשים במקומם.

שינויים כמו רכישת חברה, שינוי אסטרטגיה וכדומה - כולם עשויים להצריך הכחדה של עמדות והרגלים בכדי להטמיע את האסטרטגיה החדשה.

במקרים מסוימים יעדיפו חברות עובדים חדשים ונקיים מהרגלים ועמדות "שגויים".  

מהבחינה הביולוגית הטהורה: אין הכחדה או שיכחה מלאה, אבל הידע או המיומנות החדשה יכולים לדחוק את ההרגלים הישנים.
  
תהליכי "השכחה" מסוג זה הולכים יד-ביד עם התחום של הטמעת שינויים. כי מעצם קודם שנוכל להנחיל התנהגויות חדשות, יש להכחיד את הישנות.  

בהתאם, יש להתייחס ללימוד הכחדה באותה רצינות שמתייחסים להטמעת שינוי.

על המנהלים לשאול מה הם ההרגלים הישנים האלה? מאיפה בא העובד? ולמה רכש הרגלים אלה? מה משמעותם עבורו?




ההתנגדות לשינוי באה מפחד להינזק. צריך לתת לעובד סיבה והסבר: מדוע הוא נדרש לשינוי. 

יש לתקשר באופן ברור את הסיבה לשינוי. המפתח הוא מתן אינפורמציה. 

כדי שהתהליך יצליח, מנהלי ההדרכה צריכים להטמיע אמון בכל הדרגים בחברה (בתהליך הדרכה או בתרבות הארגונית היום-יומית).


המאמר המלא: