מומחה התוכן - באנגלית
Subject Matter Expert (או בקיצור SME) - הוא האוטוריטה בתחום התוכן אותו רוצים ללמד ולהטמיע.
ההגדרה הזו מבחינה את מפתח ההדרכה כמומחה למידה. המומחיות שלו היא ב"איך" ופחות ב"מה".מומחה למידה צריך לכוון כיצד יילמד התוכן, ולתרגם את להכשרה אפקטיבית. הוא למעשה הגורם המתווך בין מומחה הלמידה ללומדים, במובן של "בישול" התכנים לכדי תהליך הדרכה מיטבי.
ההבחנה הזו מעוררת לא מעט שאלות - כיצד יכול מישהו לבנות הדרכה בתחום שהוא אינו מומחה בו בעצמו? מדוע לא יתכנן מומחה התוכן את ההכשרה בעצמו? כיצד הם בעצם ידברו ביניהם? איך יבין מפתח ההדרכה את מי שמדבר בשפה מקצועית? (ויש לזכור שלעיתים מדובר בתחומים טכנולוגיים, מדעיים ואחרים, שנשמעים סינית למי שאינו מהתחום)
התשובה היא שכשם שמומחה התוכן הוא האוטוריטה בתחום הידע המקצועי התוכני, מומחה הלמידה הוא האוטוריטה בתחום הלמידה. ההכירות עם כלי למידה, עם הדרך בה אנשים לומדים ועם הדרכים האפקטיביות לתרגום התכנים להדרכה טובה - אלו כולם בתחום המומחיות שלו.
מומחה תוכן + מומחה למידה = הדרכה אפקטיבית
ה"זוגיות" הזו עשויה ליצור לא מעט בעיות. לא רק שממפתח ההדרכה תלוי במומחה התוכן, אלא שהוא "טירון" לעומתו בתחום הידע. באותה שעה, עשויים להתעורר ביניהם חילוקי דיעות באשר להדרכה, ואז יצטרך ה"טירון" הזה, מפתח ההדרכה, לעמוד מול מומחה התוכן כאוטוריטה מול אוטוריטה ולכוון לתהליך ההדרכתי הרצוי.
מובן שיש מומחי למידה ש"מתמקצעים" בתחום מסוים עם הזמן, או שהם "צמחו" מתוך התחום המקצועי. עדיין, מומחה למידה מקצועי ידע לעבוד עם מומחה תוכן גם בתחום חדש.
ג'ניפר קרווין, מפתחת הדרכה בחברת
JPL בפנסילבניה, כותבת על
יתרון למפתח הדרכה שאינו מומחה בתחום התוכן - דווקא הוא מדמה את הלומד הפוטנציאלי, שמגיע עם רמת ידע נמוכה בהשוואה למומחה התוכן, וצריך לבנות הדרכה שתעביר את הידע הזה באופן שיהיה ברור למי שאינו מומחה בו.
קוני מלמד, שאני ממליצה על האתר שלה בחום, כותבת על ה
"סינכרון" עם מומחה התוכן וחלוקת התהליך לשלושה: הכנה, ראיון ומעקב.
ה
הכנה לפגישה עם מומחה תוכן היא קריטית, במיוחד כשמדובר בתכנים יותר "קשים" להבנה.
בקש וחפש חומר רקע. הבנה בסיסית והכרה של כמה מושגי יסוד תעשה את האינטראקציה הרבה יותר פשוטה, ובנוסף לכך - תקטין את הסיכוי שתרגיש אדיוט מושלם מול מומחה התוכן. לעיתים כדאי להתחיל באיסוף חומרים עצמי, ולא ממומחה התוכן -כך שהמגע הראשוני איתו כבר יבוא על בסיס ידע התחלתי. חומרים מסוג זה יכללו גם תכנים, וגם חומרים על הארגון ועל מיהו מומחה התוכן עצמו.
הכנת שאלות והגדרת מטרות ברורות למפגש עם מומחה התוכן - זהו, כמובן, הבסיס לקיומה של פגישה אפקטיבית.
טום קולמן מוסיף שגם מומחה הלמידה כדאי ש"יחסוך" ממומחה התוכן
נפנוף מוגזם במומחיות שלו בתחום הלמידה - אין מקום לזרוק שמות כמו קירקפטריק או הטקסונומיה של בלום. עדיף להביא דוגמאות משכנעות ורלוונטיות, ולזכור להדגיש שכולנו פועלים למטרה משותפת של טובת הארגון.
ב
ראיון עצמו כדאי לא להתבייש להודות שאתה אינך מומחה בתחום התוכן, וחשוב לא פחות - להגיד תודה. נשמע אלמנטרי? עדיין חשוב!
שני טיפים נחמדים שמזכירה מלמד - (1) בקשו רשות להקליט את הראיון. הקלטה כזו תחסוך את הצורך לרשום כל מילה במהלך הראיון, וגם תמנע צרות בצורך לפענח אחר כך את כתב היד והרישומים (2) הביאו מספיק ניירות וכלי כתיבה כדי שמומחה התוכן יוכל לשרבט ולרשום תוך כדי במידת הצורך. שרטוטים או
מפה תפיסתית יעזרו לשני הצדדים "לעשות סדר" בתכנים.
המאמר של Challey Yancey אמנם נכתב לפני לא מעט שנים, אך עקרונותיו נכונים גם כיום - זוהי תזכורת לכך שמומחה התוכן מגיע הרבה פעמים עם התנגדויות. התנגדויות שיכולות לבוא על רקע חששות ותחושת איום משיתוף הפעולה הנדרש ממנו בתהליך זה. תחושות כמו "מדוע אני לא אעשה זאת בעצמי?" או "איך בכלל אפשר להכניס 20 שנות ניסיון בקורס של שבוע?" הן תגובות אופייניות.
לכן חשוב לבסס בפגישה כמה שיותר תחושת אמון בין הצדדים, ולהיות פתוחים לשמוע ולקבל רעיונות.
אחרי הראיון מגיע השלב לעשות סדר בניירות, לעבור על חומרי הראיון ולראות איפה יש פערים ושאלות שצריך להשלים. את אלו נצרף ל
מעקב עם שאלות שעוד יתעוררו בהמשך תהליך הפיתוח, ונחזור איתן למומחה התוכן, בכתב או בעל פה.
העבודה מול מומחי תוכן היא מהיסודות של מומחי למידה ומפתחי הדרכה.
מפתח הלמידה הוא המתורגמן, השף, הבנאי והתסריטאי, שיהפוך את התכנים להכשרה אופטימלית.
