באוקטובר 2010 העלתה Valerie Sunyak מארה"ב שאלה לקבוצת ASTD בלינקדין: מה דעת הקוראים על הטענה: זה קל לאמן וכל אחד יכול לעסוק בכך?
השאלה עוררה תגובות רבות, ולא מעט אמוציונאליות. נראה כי השאלה זרתה מלח על פצעים של הרבה אנשי אימון והדרכה, והעלתה אל פני השטח כעסים ותסכולים.
התפיסה הברורה מדבריהם של משתתפי הדיון היא: "לא. לא כל אחד יכול להדריך!"
וה"הוכחה" המיידית שהם מציגים היא עצם העובדה שכל אחד נכח בחייו בהרצאה או קורס משעממים עד דמעות, שהראו בזמן אמת: לא כל אחד בנוי להיות מאמן גדול. חלק ממשתתפי הדיון אף עושים השוואות למקצועות אחרים, כמו שף, צייר, או אצן מרתון. האם די בתשוקה כדי להצליח? האם תשוקה ועבודה קשה מספיקים לכך?
חלק מהדוברים מציינים כי הבעיה היא שהרבה לקוחות, פנימיים וחיצוניים, אכן מאמינים ש"כל אחד יכול ללמד". גישה זו גם הביאה לכניסת אנשים פחות מוכשרים למקצוע ההדרכה, ובמקביל לכך (וגם כתוצאה מכך) פוגמת בתפיסת המקצוע.
רק מיעוט קטן מהדוברים תופסים את הצד השני בדיון וטוענים שאולי ה"אגו" קיבל כאן קצת יותר מדי מקום. כשם שאנו (ו"אנו", לצורך העניין, הוא נציגי עולם ההדרכה) מאמינים ביכולת לאמן כישורים רכים שונים ומגוונים לתפקידים שונים ומגוונים, כך גם אותם כישורים רכים שנדרשים לתפקיד מנחה או מאמן הם כישורים שניתן ללמד. גם המאמנים של היום למדו אותם ממישהו.
קריאת הפוסטים הבאים מלמדת "בין השורות" על שתי תפיסות ביחס עומק הידע הנדרש מהמדריך בחומר הלימוד.
מחד, רבים מזכירים כי הצורך האמיתי הוא בכישורים שהם הדרכתיים במהותם, ולא ממוקדי תוכן. להיות מומחה תוכן או מקצוען בתחומך אינו מבטיח שתהיה מדריך או מאמן טוב. מעבר לכך, מוזכרת העובדה כי יש ארגונים בהם מעבר להדרכה הוא חלק מתהליך ההתפתחות המקצועית. כאשר אדם רוכש מספיק ידע וניסיון הוא הופך למאמן של התחום.
הכרת המוצר או השירות אינה מספקת כדי להדריך היטב. אחד הכותבים מסכם כי הדרכה טובה מסתמכת על 10% ידע, 10% עזרים ו- 80% כישורי הצגה
(performance art).
במקביל, יש המדגישים את החשיבות של הרקע, הידע והניסיון האישי של המאמן בתחום הלימוד. גם אחרי ש"הוציאו" מהדיון הדרכות טכניות, והתמקדו במיומנויות רכות, יש הסבורים כי הנסיון האישי בתחום הוא קריטי. למשל, מאמן ללא כל ניסיון מנהיגות לא יכול לאמן למנהיגות ביעילות? הניסיון מאפשר גושפנקה ואמינות, וגם יכולת לתת טיפים מניסיון אישי, לענות על שאלות ולהסביר ברהיטות. כמו כן, מאמן צריך שיהיו מספיק ידע וכישורים להתמודד עם כשלים בלתי צפויים. אי אפשר שההדרכה תישען כולה על עזרים טכנולוגיים ואחרים. מאמן טוב צריך שתהיה לו היכולת לאלתר ולהדריך גם כשמשהו לא צפוי קורה.
יתכן שחלק מהתשובה הוא בהגדרת ה"מיומנות". למשל, מהי מנהיגות? לא צריך להנהיג מדינה כדי להיות מנהיג. יתכן שדי בהתנסות יום-יומית ובחוויה של הובלת אנשים כדי לספק חוויות והתנסויות רלוונטיות לכישורי המדריך.
אז כל אחד יכול להיות מדריך?
מומחה תוכן יכול תמיד להפוך למנחה טוב?
מאמן חייב גם מומחיות בתוכן?
בעיני דווקא מבט על עולם האקדמיה נותן חלק מהתשובה. שם מאוד ברורה ההבחנה בין מיהו מרצה טוב ומיהו חוקר ברמה עולמית.
אין ספק שאי אפשר להנחות בנושא שאין לך מושג לגביו, ואין ספק שגם כישורי הדרכה ועמידה מול קהל אפשר לשפר ולחזק, אבל אכן מדובר בכישורים שונים. אחת הכותבות תיארה זאת כדרך שלה להמודד עם התנגדויות של לקוחות - הדגשת ההבדלים בין להיות "מדריך" לבין להיות "מומחה תוכן", מעצימה את התרומה של כל אחד מהם לתהליך הלימוד.
