למידה במנות קטנות - טרנד ה- Bite-Size Learning

כבר כמה שנים שקיים בעולם הלמידה מושג ה- Bite-Size Learning. מדובר על למידה 'במנות קטנות' שניתן ללמוד במהירות ולזכור בקלות. במקום קורסים או שיעורים ארוכים, יחידות למידה ממוקדות וקצרות. גישה זו רלוונטית בעיקר ל- elearning, וחסידיה הולכים ומתרבים עם הדרישה הגוברת לתוצאות מהירות.


היתרונות של Bite-Size Learning ברורים למדי -

• תוצאות מהירות - מעבר מהיר מאוד מסביבת הלמידה לסביבת העבודה
• אין ניתוק ארוך משגרת העבודה (לא יוצאים לקורס של שבוע)
• אפקטיביות גבוהה - מחקרים המלמדים על הבנה, הטמעה וזכירה טובים יותר של חומר הנלמד ביחידות לימוד קצרות
• התאמה לסביבת לימוד מתוקשבת ובפרט ללמידה במובייל
• התאמה לסביבה מרובת הגירויים - למידה קצרה שאינה דורשת קשב לזמן ארוך
• החזר להשקעה - עלות פיתוח נמוכה בהשוואה בפיתוח תכנים ארוכים

עדיין, קיימים חסמים אחדים המונעים אימוץ של הגישה על ידי ארגונים שונים - 

• אמונה במשוואה - 'ארוך יותר = טוב יותר'
• רצון שיחידת הלימוד תיתן מענה לכל ספק, שאלה או אי בהירות
• ייחוס חשיבות יתר ל'אירוע הלמידה' 
• החשש מהשינוי

לאחרונה חזיתי מקרוב כיצד יחידת לימוד הולכת ו'תופחת'... הצורך המקורי הוגדר בצורה ממוקדת למדי, אבל אז עלה הרצון להוסיף את הקונטקסט הרחב יותר. בהמשך הצטרף מבוא. למבוא הצטרפה הקדמה. מסיבות כאלו ואחרות נוספו עוד כמה פרקים. כמעט מבלי שנשים לב יחידת הלימוד המצומצמת הלכה ותפחה. תהליכים כאלו הם טבעיים. אף אחד מאיתנו לא חסין מהם לחלוטין. 

סטפן מאייר, מנכ"ל חברת Rapid Learning Institute מפנסילבניה דיבר בכנס ASTD האחרון בעד השימוש ביחידות למידה קצרות. בדבריו הוא מתייחס למושג 'Thin Slicing' - הגדרה מצמצמת של נושא הלימוד, בשונה מהנטייה הטבעית של חלק ממומחי הלמידה לדבוק במתן הקונטקסט והצגת התמונה השלמה. 
להדגמת דבריו תיאר מאייר מצב בו עולה צורך ללמד מנהלים לפטר עובד לא ממושמע. פרשנות מורחבת תוביל להדרכה שכוללת הסבר על פיטורי עובדים באופן כללי. בגישה שמציע מאייר, יש להיצמד לפרשנות המצומצמת. מאייר מדבר על חוסר שלמות מובנה מתוך בחירה. לדבריו, גישה כזו תשאיר את הלומד עם 'טעם של עוד' לחזור ולהמשיך בלימוד תכנים נוספים.
המשוואה שהוא מציע כוללת: מסר אחד > שינוי התנהגותי אחד > שינוי ארגוני אחד.

מה התחזיות לעתיד ה- Bite-Size Learning?
נראה כי המגמות הנוכחיות רק מחזקות את הצורך ואת ההתאמה של למידת Bite-Size לעולם הארגוני -

• המיקוד בפרודקטיביות ובהחזר להשקעה
• נפיצות המחשבים וה- elearning
• ארגונים גלובליים ועליות נסיעה גבוהות שמגבירים עוד יותר את הפנייה לפתרונות elearning

לא לכל צורך לימודי נבחר לימוד ב'ביסים קטנים'. עדיין יהיו יחידות לימוד ארוכות וקורסים ממושכים, כשם שגם כיתת הלימוד לא תיעלם בעתיד הקרוב. אבל עכשיו כבר ברור שגם
ב- 9 שניות אפשר ללמוד כמה דברים חדשים.

עד עכשיו עדיין לא הצלחתי למצוא או לגלות מה המקבילה בעברית ל- Bite-Size Learning. באנגלית ניתן למצאו מגוון כינויים כמו Nano-learning ו- Micro-Learning.
אז איך בעברית?
'למידה במנות קטנות' נשמע מאולץ מעט... 
'נגיסי למידה'??? גבוה ומנותק...
למי יש רעיון? 

כרטיס לממלכת הפיזיקה / קובי שוורצבורד

האם לימודי פיזיקה בתיכון יכולים להיות מעניינים?
האם בנים מתעניינים יותר מבנות במדעים מדוייקים?
ולא פחות חשוב.. האם אפשר לשמר את חדוות ההוראה?

קובי שוורצבורד, זוכה פרס קרן טראמפ להוראה איכותית לשנת 2014, בקטע מעורר השראה מתוך כנס TEDx.
יותר מהתוכן, יותר מ'משחקי' הפיזיקה, זוהי דוגמא מקסימה ליכולת לעורר את הלומדים, צעירים ומבוגרים כאחד.

תשוקה להוראה, רצון כנה וקורטוב יצירתיות הם המפתח:

טכניקות למידה - אינפוגרפיקה

ישבתם בכיתה כל התיכון וסיכמתם מאמרים?
ייתכן בהחלט שזו לא היתה הדרך הטובה ביותר ללמוד.

בין אם מתוך הרגל או מתוך בחירה מודעת, כולנו עושים שימוש בטכניקות למידה שונות כאשר אנו מנסים לאחסן מידע חדש בזיכרון לטווח הארוך שלנו. אבל לא כל השיטות אפקטיביות באותה מידה והאינטואיציה שלנו לגבי מידת האפקטיביות שלהן לא תמיד נכונה. 

חוקרים אפיינו 10 טכניקות למידה 10 ודרגו את מידת התועלת שלהן על פי מדדים של יעילות, קלה שימוש, ורלוונטיות למגוון רחב של מצבי למידה.

את סיכום הדברים ניתן לראות באינפוגרפיקה מאתר מקסים עם המון אינפוגרפיקות בנושאי למידה (קישור בהמשך):


Find more education infographics on e-Learning Infographics

ועוד באותו נושא, אפשר לקרוא גם במאמר של  אנני מרפי פול המקסימה.
ואם חשוב לכם לקרוא את המאמר המקורי המלא... הנה כאן.

על כיתה הפוכה כבר שמעתם?

העולם המודרני מציב אתגרים חדשים בתחום הלמידה.
כאשר המידע מצוי במרחק של לחיצת כפתור (או חיפוש בגוגל) השאלות המעסיקות את מעצבי הלמידה משתנות: הן הלמידה הארגונית והן ההוראה בבתי הספר ובאקדמיה מתעמתות מחדש עם סוגיות התוכן (מה צריך ללמד) והצורה (איך צריך ללמד) במציאות הנוכחית.
אחד המודלים שפותחו בשנים אחרונות להתמודד עם הסוגיה השנייה ("איך" ללמד) הוא שיטת הכיתה ההפוכה (באנגלית: Flipped Classroom או Flipped Learning).

כיתה הפוכה - המודל

הרעיון של כיתה הפוכה פשוט - הלומד מקבל תוכן ללמוד באופן עצמי לפני השיעור (בבית, בסביבת העבודה). בדרך כלל הכוונה לחומר מתוקשב - סרטוני הדרכה מקצועיים או לומדות. החומרים יכולים להתבסס על חומרים קיימים (מהאינטרנט) או על חומריים ייעודיים שהוכנו במיוחד.
הכיתה והמדריך/מורה משמשים לאחר מכן לתרגול והעמקה (מה שהיה בעבר נעשה במסגרת "שיעורי הבית").
ארגונים שונים כבר הפיקו אלפי שיעורי וידיאו לבתי הספר (רבים מהם תורגמו לעברית). אחד הארגונים הבולטים הוא אקדמיית קאהן, ממייסדי השיטה:

כיתה הפוכה - יתרונות עיקריים

• ניצול זמן הלימוד המשותף להעמקה וחקירה, שיתוף פעולה בין הלומדים וחשיבה ביקורתית 
• למידה "בקצב שלי" - הלימוד העצמי מתבצע בקצב מותאם אישית - הלומד יכול לעצור (את הסרטון), לחזור על חומר ולצפות שוב ושוב על פי הצורך (בשונה מהרצאה "מסורתית" בה תלמיד עלול להחמיץ נושא או לא להבינו בזמן ההרצאה) 
• התאמה לרוח הזמן - גם עולם הלימוד עושה קפיצה טכנולוגית ונותן בכך מענה לדור הצעיר וצמא הטכנולוגיה 
• ניצול משאבים זמינים (באינטרנט) 
• הגברת מעורבות הלומדים 

כיתה הפוכה - חסרונות (או אתגרים)

• פערים דיגיטליים - יש לבחון התאמת השיטה לאוכלוסיית היעד. השיטה פחות תתאים לאוכלוסיה חסרת אוריינטציה טכנולוגית או נגישות למדיה 
• אבדן שליטה בשלב הבסיס - ליבת הידע נרכשת בלימוד עצמאי, בהעדר נוכחות מורה/מדריך לפקח על ביצוע והבנה. יתרה מכך, הצלחת שלב הלימוד העצמאי הכרחית להצלחת המפגש/השיעור בהמשך 
• קשיים טכניים וזמן הכנה - כיום קיים מגוון גדול של כלים להקלטה ושיתוף סרטונים ותכנים באופן דיגיטלי. עדיין, חלק מהמדריכים/מורים חוששים מהקושי הטכני, הזמן והעלויות שהמעבר למודל החדש ידרשו

הכיתה ההפוכה כבר כאן

הכיתה ההפוכה היא שיטה שצוברת תאוצה לא רק בעולם, אלא גם בארץ.
האינטרנט מלא בחומרים בנושא, כמו באתר של מופ"ת או תיאור הנסיון המוצלח בבית אקרשטיין. קל למצוא ברשת חומרים נוספים בנושא.

אביב צמח, מורה לאזרחות, מדבר בפורום הפיס לחינוך 2013 על יישום "כיתה הפוכה":

ובעולם הלמידה הארגונית?

נראה כי מודל הכיתה ההפוכה צבר עד כה תאוצה בבחינת המשמעויות והיישימות שלו ללימוד בבתי הספר.
נדמה כי דווקא תחום הלמידה הארגונית פחות עסק עד כה ביתרונות המודל, כאשר חלק מהמומחים מתייחסים לכיתה הפוכה כווריאציה על blended learning.
יש המפרשים כי הכיתה ההפוכה היא צורת יישום פרטנית של blended learning - יישום שאינו רק שילוב של מתודולוגיות לימוד (מסורתית ומתוקשבת) אלא מתייחס לרצף, לסוג התכנים ולייעוד כל אחת מהשיטות ברצף הלימוד.
לאחרונה נערכה הרצאה במסגרת T&D בנושא כיתה הפוכה. ניתן לצפות בהרצאה לאחר תהליך רישום קצר.
בארגונים, בפרט באלה בעלי מערכות LMS, ניתן ליישם בקלות יחסית את המודל. יתכן בהחלט כי בעתיד נראה יותר שימוש בעקרונות הכיתה ההפוכה לצרכי למידה ארגונית.

עדכונים מעולם פיתוח ההדרכה (והלמידה)

חוזרת אחרי הפסקה ארוכה ארוכה...
כמה דברים משמעותיים קרו בשבועות האחרונים בעולם פיתוח ההדרכה (והלמידה) וזו ההזמנות לעדכן.

מ- ASTD ל- ATD

ASTD הוא הארגון הגדול בעולם בתחום פיתוח ההדרכה. הארגון נוסד לפני 71 שנה ומהווה גורם משמעותי בתחום. הארגון הוא מרכז ידע עצום ופעילותו הידועה ביותר היא הכנס השנתי שהארגון מקיים, שהוא ככל הנראה הכנס החשוב ביותר בתחום. 
בתחילת החודש התקיים בוושינגטון כנס ASTD 2014. בכנס יצאו נציגי הארגון בהצהרה מרעישה - הארגון משנה את שמו. לא עוד ASTD אלא ATD. לכאורה שינוי קטן, אך מאחוריו שינוי תפיסתי של ממש:

 American Society for Training & Development 

▼ 

Association for Talent Development

ה"ויתור" על השייכות האמריקאית הוא החלק היותר "פשוט" ומובן בשינוי. הבינלאומיות מחייבת. 
הבחירה לעשות שימוש במונח "טאלנט" קצת יותר מפתיעה. הכוונה כאן היא אמנם לא בהכרח ל"טאלנט" כפי שאנו משתמשים בו בארץ - סוג של כוכב מקצועי, אלא רחבה יותר - פיתוח כישורים. עדיין, הבחירה הזו מעוררת חילוקי דעות ועוד ידובר עליה רבות. 

ניתן לקרוא עוד על החלטת הארגון לשנות את שמו באתר ASTD. 

נפרדים מדונלד קירקפטריק

עוד חדשות מתחילת חודש זה הן פטירתו של דונלד קירקפטריק, שפיתח את המודל המוכר ביותר בעולם להערכת אפקטיביות הדרכה. 

המודל שפיתח קירקפטריק התייחס במקורו ל- 4 רמות בהן ניתן לבחון את אפקטיביות ההדרכה:
1. תגובה - שביעות רצון מתהליך הלימוד (מהקורס, מההדרכה וכו')
2. למידה - הקניית ידע (כפי שאנו עשויים לבדוק באמצעות מבחן סיום)
3. יישום - שימוש בחומר הנלמד בעבודה עצמה (הטמעה מחוץ לכיתת הלימוד)
4. תוצאות - תרומה לארגון/לעסק

בתקופה מאוחרת יותר נוספה למודל (על ידי פיליפס) רמה חמישית: 
5. ROI - החזר להשקעה

הרחבה על המודל תושלם בבלוג בקרוב ותצורף למקבץ אביב של יסודות. בינתיים, יכולה להמליץ על המאמר באתר של חברת לוטם.

מפגש פתוח לאנשי פיתוח 3

ובנימה הרבה יותר אישית ומקומית... 

בשבוע שעבר נערך בפעם השלישית מפגש פתוח לאנשי פיתוח (הדרכה ולמידה), שהתארח במשרדי חברת אמדוקס ברעננה. במרכז המפגש עמד מודל הכשירויות לאנשי הדרכה (מודל של ארגון ה- ASTD). היה גם כייף וגם מרתק! (ואם שאלתם את עצמכם... זה חינם!)

את המפגש יזמו וארגנו רינתיה ברוכים-לוין וערן גל. ההתארגנות נעשית ברובה דרך קבוצת הפייסבוק "למידה ארגונית". 

פועלות כיום כמה וכמה קבוצות פייסבוק בתחום הלמידה והפיתוח הארגוני, חלקן גם מארגנות מפגשים מקצועיים שנותנים הזדמנות ללמידה ונטוורקינג, מחוץ למסגרת הכנסים הרשמיים (והיקרים לעיתים).

הנה כמה קבוצות (ישראליות) מומלצות:

• למידה ארגונית
• פיתוח הדרכה
• מנהלי הדרכה, מנהלי משאבי אנוש, ומנהלי פיתוח ארגוני
• הדרכה מבוססת מחקר
• וגם - משרות בתחום ההדרכה

(מוזמנים להוסיף בתגובות את אתם מכירים קבוצות מעניינות נוספות בתחום).