מודל 70:20:10

מודל 70:20:10 עוסק בדרך בא אנשים לומדים, בפרט כאשר מדובר בלמידה בסביבת העבודה.
ה"כלל" נוסח בשנת 1996 ע"י מורגן מק'קול, מיכאל לומברדו ובוב אייכינגר
מה-  Center for Creative Leadership בצפון קרוליינה. על סמך תצפיותיהם הם הגדירו:

• כ- 70% מהלמידה מתרחשת מתוך העבודה עצמה - התנסות, ניסוי וטעיה, ביצוע משימות ופתרון בעיות.
• כ- 20% מהלמידה נעשית מתוך אינטראקציות עם עובדים אחרים - משוב, דוגמאות, התייעצויות.
  חלק זה כולל שיתוף ברעיונות, שאלות והתבלטויות וכן הנחיות מהמנהלים. דוגמאות שליליות נופלות גם הן ב"משבצת" זו.
• כ- 10% מהלמידה נעשית באופן פורמלי - קורסים, סדנאות, למידה מתוקשבת, קריאת הנחיות וכדומה.

גישה זו קשורה באופן הדוק לאסכולות המדגישות את הצורך הגובר בהתייחסות מחלקות ההדרכה למרכיבים בלתי פורמליים וחברתיים בלימוד הארגוני.

הנה סרטון קצר של צ'ארלס ג'נינגס המסביר את הדברים:

מדוע טובה גישת 70:20:10?
אימוץ הגישה בא להתמודד עם חולשות הגישה המסורתית ללמידה ארגונית:

• עלויות גבוהות
• חסר גמישות
• רמת שיכחה גבוהה אחרי לימוד אם אינו מיושם באופן מיידי

 
הלומד מקבל (או יותר נכון - לוקח) את הלימוד בזמן הנכון ובקונטקס הנכון.

 
מה זה אומר בפרקטיקה?
ברמה הפרקטית המשמעות היא ליצור הזדמנויות למידה מגוונות שיתנו מענה לצרכי הלומד/העובד בממשקים השונים.

דוגמאת לקידום הזדמנויות למידה ברמת ה- 70%

• זיהוי הזדמנויות לימוד בסביבת העבודה עצמה
• משימות חדשות במסגרת התפקיד
• הרחבת טווח האחריות בתפקיד
• חילופי תפקידים רוחביים או בין מחלקות
• עידוד למידה וחקירה על בסיס יומיומי

דוגמאת לקידום הזדמנויות למידה ברמת ה- 20%

• עידוד משוב (ממנהלים ומעמיתים)
• חניכה ומנטוריות
• קידום הזדמנויות של עבודת צוות
• עידוד סביבה התומכת בשאלות והתייעצויות
• קידום נטוורקינג פנימי וחיצוני

במה שונה ניהול הלמידה בגישת 70:20:10?
אימוץ ראייה אסטרטגית של 70:20:10 מחייב מגוייסת של המנהלים. הם צריכים להיות מעורבים ביצירת וקידום הזדמנויות הלימוד.
כפי שג'נינגס מזכיר בסרטון, רבים חשים שבגישה זו הארגון (או מחלקת הדרכה) אינו מנהל את הלמידה של העובדים. העובד מנהל את הלימוד של עצמו. הלימוד נעשה בדרך של "משיכה" ולא "דחיפה".

האחריות היא כן של הארגון, בהיבטים של מתן -

• המשאבים הנכונים
• בזמן הנכון
• בערוצים המתאימים

ביקורת
מודל 70:20:10 סופג גם לא מעט ביקורות, מהן אפשר להתרשם למשל כאן וכאן.
הביקורת מתייחסת למגוון נושאים, ביניהם:

• העדר תיקוף והוכחה מספקים של הנחת החלוקה ל- 70:20:10
• התבססות על ההנחה שלעובד יש מוטיבציה ללמוד באופן וולונטרי
• הלמידה צריכה לקדם מטרות ארגוניות ולא בהכרח את העובד
• הקושי למדוד הצלחה של תהליך הלימוד
• הטענה כי למידה חווייתית אכן נחוצה, אבל לשלוח את העובד ללמוד תוך כדי עבודה זה לא היינו-הך

תשובתו של ג'נינגס לעניין הצורך בהוכחה, היא שקיימים ממצאים אמפיריים ותצפיות, אך תרומתו של המודל כקונטקס התייחסות, ולא כ"מתכון".


להעמקה - אפשר להתחיל כאן בבלוג של צ'ארלס ג'נינגס.
דיון מעניין שעדיין בהתהוות אפשר למצוא כאן בקבוצת מגזין CLO בלינקדין. 

שימוש נכון בדוגמאות ללמידה

דוגמאות הן אלמנט קריטי בהדרכה ובלמידה.
השימוש בהן מאפשר להמחיש דברים ולעבור מהמשגה תיאורטית לתיאור מצב קונקרטי.
הלימוד מתוך דוגמאות מאפשר לימוד פעיל - הלומד מסיק מהפרט אל הכלל.
מילדות אנחנו לומדים מושגים דרך הכללה של דוגמאות. הבעיה בדרך לימוד זו היא שהסקה מתוך הפרט אל הכלל יכולה להוביל לתקלות כמו הכללת יתר, הכללת חסר או אי הבנה.

קוני מלמד מפרטת באתר שלה 6 דרכים לשימוש נכון בדוגמאות, כדי למזער "תקלות" מסוג זה. הנה ששת ה"חוקים" שהיא מנסחת:

1. אם יש משתנה לא רלוונטי - הדוגמאות צריכות לבטא שונות.

יש להשתמש במגוון דוגמאות עדכני ורלוונטי.
במקרה ותכונה מסוימת איננה רלוונטית - מגוון הדוגמאות העדכני צריך לשקף זאת (כסא יכול להיות כסא עץ, כיסא פלסטיק, כסא משרדי וכו').
למשל, בקורס בנושא הטרדה מינית במקומות עבודה לימוד מתוך דוגמאות עשוי להוביל את הלומדים למסקנה כי הטרדה מינית מתרחשת בין שני אנשים ממגדרים שונים - גבר ואשה, ולהוציא מן הכלל אפשרות של הטרדה בין בני אותו מין.

2. עלייה ברמת הקושי
לא מומלץ להשתמש בדוגמאות פשוטות בלבד. מחקרים הראו ששימוש רק בדוגמאות קלות יביא לתהליך של הכללת חסר - הלומדים ייטו לא לכלול את המצבים החריגים/מסובכים בתוך הכלל.

3. הצגה בסמיכות של הדוגמאות
התזמון הוא בעל משמעות. כדי שהלומדים יוכלו להכליל מהדוגמאות המוצגות - יש להציגן באופן סימולטני או סמוכות זו לזו.

4. שימוש בדוגמאות נגד (non-examples) 
שימוש בדוגמאות על דרך השלילה רלוונטי בעיקר למצבים שיש רעיונות או קונספטים שונים, אך בעלי מכנים משותפים.
למשל: "כורסא איננה כיסא".
גם דוגמאות הנגד חשוב שיופיעו בסמיכות. עדיף שיהיה רק פרמטר בודד שמבחין בין הדוגמא לדוגמת-הנגד.


5. הזמן הלומדים ליצור/להביא דוגמאות בעצמם
איסוף דוגמאות מהלומדים, במידת האפשר, עונה על מספר אלמנטים חשובים: יצירת מעורבות, הטמעת הלמידה, ווידוא ההבנה והצבעה על אלמנטים שלא הובנו.

6. לימוד הקונספט מתוך הדוגמאות ודוגמאות הנגד
תהליכי לימוד באמצעות חקירה וגילוי הם טבעיים לנו מגיל קטן, ומהווים דרך יעילה ללימוד.
צורת לימוד זו קלה יותר בלמידה פרונטלית מאשר באמצעים מתוקשבים, אך בהחלט רלוונטית גם ל- e-learning.

למאמר המלא: כאן.

שבוע חדשנות ויצירתיות - TRIZ (פתרון בעיות המצאתי)

TRIZ או "פתרון בעיות המצאתי" הוא שמה של מתודולוגיה ותיקה שפותחה עוד בשנות ה- 40 ע"י המדען המדען הרוסי גיינריך אלטשולר. TRIZ הוא למעשה ראשי התיבות של שם השיטה
(ולטובת קוראי הרוסית: Теория решения изобретательских задач).

לאחר שבחן אלטשולר פטנטים רבים מאוד, הוא הגיע לתובנה כי למעשה כל בעיה שאנחנו מתמודדים איתה כיום, היא סוגיה שמישהו כבר התמודד איתה בעבר. לכן, מה שיש לעשות הוא לאתר את הפתרון הנכון מבין הפתרונות שכבר נבנו. מכאן הוא הגיע לניסוח עקרון הבסיס:

TRIZ מורכבת מאוסף של עקרונות וכלים. חלקם ניסח אלטשולר וחלקם התפתחויות מאוחרות יותר.
TRIZ היא תיאוריה שלא רק עוסקת בסתירות (כמפורט בהמשך), אלא גם מייצגת מעין סתירה בפני עצמה: היא מהווה דרך מאוד מובנית, מושג שעל פניו הוא רחוק מיצירתיות, כדי ליצור ולחדש.

קרא גם על טכניקת SCAMPER לפתרון בעיות יצירתי. 

40 עקרונות המצאתיים (40 Inventive Principles)
אלטשולר זיהה בעבודתיו כאמור עקרונות בסיסיים שמשותפים לכל המצאה: עקרונות כמו חלוקה, איחוד, הוצאה. הפתרון טמון באחד או יותר מהם.
לרשימה מפורטת של 40 העקרונות: כאן.

סתירות (contradictions) ופתרונן
השיטה מגדירה 39 פרמטרים. סתירות בין פרמטרים אלה הן המכשולים עליהן צריך להתגבר בתהליך ההמצאתי.
באמצעות מטריצה הסתירות (the contradiction matrix) ניתן לזהות מהם העקרונות ההמצאתיים הרלוונטיים לפתרון כל סתירה.
כאן הטבלה המלאה וכאן אתר המציע כלי שמציע כלי שיצביע לכם לכל סתירה ספציפית על העקרונות לחיפוש הפתרון.

האידאל (Ideality)
השאיפה של מערכות להגיע לפתרון אידאלי היא עקרון בסיסי בתורת ה- TRIZ.

אין הסכמה בין אנשי המקצוע האם ניתן להגיע לאידאל הנשאף. עם זאת, הוא מהווה טריגר לתנועה קדימה ולשיפור.

סטנדרטים המצאתיים (Inventive Standards)
הסטנדרטים ההמצאתיים הם מהחלקים המורכבים יותר בתורתו של אלטשולר.
אלו הם 72 כללים, המחולקים ל-5 קטגוריות, ותפקידם בפתרון בעיות מורכבות.
כאן אפשר למצוא הרחבה בנושא זה.

יישום של הטכניקות והכלים של מתודולוגיית TRIZ דורשים לימוד והעמקה מעבר למפורט בפוסט זה. זוהי רק "טעימה" מעולם ה"פתרון בעיות המצאתי" (ומובנה) שבנה אלטשולר. אפשר להגיע בקלות למגוון גדול של חומרים נוספים. מקום נחמד להתחיל בו הוא באתר trizsite שגם הפניתי אליו במהלך הדברים.

* * * * * * * * * * * * * * *

בשבוע האחרון עסקתי כאן בחדשנות וביצירתיות. התחושה כעת היא שהימים האחרונים רק "פתחו את התיאבון" להמשיך ולהעמיק בנושא. כל אתר שהגעתי אליו רק הוביל למקורות נוספים, כל נושא שנגעתי בו הוביל לעוד ועוד תכנים. כך שמבחינתי זו היתה רק "יריית פתיחה" ועוד אחזור לעסוק בכך כאן. אם במודלים ובתיאוריות, אם בנושא של הדרכה והטמעה בארגונים, ואם ברעיונות להפעלות ותרגול.

כשהתחלתי את השבוע הזה, עם הכרזה על שבוע פוסטים בנושא חדשנות ויצירתיות, בוודאי שלא ידעתי שאסיים אותו ביום שבו בכל העולם נפרדים מאחד האנשים המקשורים ביותר לחדשנות בדורנו: סטיב ג'ובס.
זה נשמע כמעט קיטש לכתוב את זה בכלל, ובוודאי שקטונתי מכדי שיהיה לי מה להוסיף על הדברים שנאמרו ונכתבו היום בכל אתר וערוץ.. ואחרי ככלות הכל, אי אפשר שלא להזכיר זאת.
מעבר ליצירת חדשנות, גדולתו של ג'ובס בכך הוביל חברה שהטמיעה תרבות של חדשנות בארגון, ובהובלתה הוא הצליח להנגיש את החדשנות, ולהביא אותה לכל בית.

שבוע חדשנות ויצירתיות - תרגיל בוקר (ה')

רגע לפני שהחורף שוב כאן,

והגשם הורס כמה סוכות,

זה בדיוק הזמן להיזכר,

שבשביל קצת השראה,

לפעמים מספיק להרים את המבט,

ולבחון את עצמנו מול ה"רורשאך" הענקי של הטבע:

מי מתחבא שם בענן?

פרצוף זקן? כדור? שפן?

אז מה אם זה נשמע ילדותי?

אז מה, זה כל כך רע?

הרי הילדים שבתוכנו,

הילדים שלא מזמן היינו,

ידעו לדמיין ולחלום,

כנראה קצת יותר ממי שאנחנו היום. 

ואם ניתן לילדים האלו שוב לתפוס פיקוד,

אולי הדמיון שעוד טמון שם בפנים,

יפתח את הדלת,

הדלת ליצירתיות.

ואם ביצירתיות עסקינן,

למה להסתפק דווקא בענן?

אפשר הרי להתחיל,

בחיפוש יצירתי אחר ה"ענן" הפרטי שלכם.

פנים אפשר לחפש גם בעלוות הפיקוס שבחצר,

או חיות למצוא בסתם פרוסת לחם.

... ואני בילדותי ישבתי שעות,

לחפש צורות באבני המרצפות.

שבוע חדשנות ויצירתיות - טכניקת SCAMPER

שיטת SACMPER היא טכניקה מוכרת לחדשנות ופתרון בעיות יצירתי.
טכניקת SCAMPER מניחה שאנו יוצאים לדרך מ"מוצר" קיים. שכל דבר חדש מקורו בדבר קיים קודם. "מוצר" במרכאות, כי זה לא חייב, כמובן, להיות מוצר מוחשי. מודל או רעיון רלוונטיים בהחלט.
השיטה היא סוג של סיעור מוחות, אישי או קבוצתי, המונחה על סדרת שאלות ביחס למוצר ה"קיים" כדי להעלות רעיונות לשינוי, שיפור וחדשנות.
S.C.A.M.P.E.R - אלו למעשה ראשי התיבות לשאול שמנחות בתהליך.

S = SUBSTITUTE
מה אפשר להחליף? מי אפשר להחליף?
איזה חומרים או מרכיבים ניתן לשנות?
שינוי מקום? גישה אחרת? תהליך אחר?

C = COMBINE
מה ניתן לחבר?
האם יש מרכיבים שכדאי למזג?
איחוד תהליכים?

A = ADAPT
האם יש רעיון או מוצר אחרים שכדאי לאמץ?
האם כדאי להעתיק מרכיב ממקום אחר?
האם חיקוי תהליך או מוצר אחר יקדם אותנו?

M = MAGNIFY / MODIFY
האם יש מרכיב שצריך להגדיל? להדגיש?
האם להוסיף משהו? להגביר משהו?
להעלות תדירות? עוצמה? טמפרטורה?

P = PUT TO OTHER USES
האם ניתן להשתמש בזה לדברים אחרים?
לאנשים אחרים?
האם לאחר התאמות ה"מוצר" יתאים לשימושים נוספים?

 E = ELIMINATE
האם יש משהו להוציא או לוותר?
משהו לשים בצד?
להקטין או להחליש?

R= REARRANGE / REVERSE
מה אפשר לסדר מחדש?
האם ניתן להפוך את התהליך?
האם החוקיות שבדבר ניתנת להיפוך?






איך משתמשים בשיטה?
אפשר להיות יצירתיים גם בהקשר זה. את חוק מחייב.
השיטה ישימה לחשיבה עצמית או לסיעור מוחות קבוצתית.
השאלות יכולות להישאל "לפי הסדר", לפי החשק, או באופן אקראי.
הנה כאן אתר שמציע כלי נחמד שיבחר לכם את השאלה באופן רנדומלי.
אפשר כמובן גם לאלתר, לרשום שאלות על פתקים ולהגריל את השאלה מבינהם.

רוצים להרחיב בנושא טכניקת SCAMPER?
הרשת מלאה.. צריך רק לחפש.
הנה כאן מקום לא רע להתחיל.

שבוע חדשנות ויצירתיות - תרגיל בוקר (ד')

לפעמים דווקא מגבלה קטנה (או גדולה),
יכולה לשחרר מחסומים,
לאלץ אותנו להסתכל לצדדים,
ולפרוץ דרכים חדשות.

קחו קטע שכתבתם,
הבוקר, אתמול, או לפני שנה,
סיכום מקצועי בעבודה,
או מכתב אישי,
או אפילו שיר שגנזתם עמוק במגירה.
כתבו אותו מחדש.
שנו מעט, או שנו הרבה,
מה שמתחשק.
יש רק כלל אחד:
ביטלתי את האות ב'.

למה דווקא ב' ?
סתם. כי ככה מתחשק.

שבוע חדשנות ויצירתיות - יצירתיות בהדרכה ולהדריך ליצירתיות

אחרי ש"עשינו קצת סדר" מבחינת הגדרות ומבחינת הצורך בחדשנות וביצירתיות, הגיע הרגע לסגור קצוות ולהתחבר שוב לעולם ההדרכה.
שני ממשקים יש בין עולם ההדרכה (ופיתוח ההדרכה) לבין היצירתיות והחדשנות.
האחד - הצורך ליצור הדרכה יצירתית
השני - להדריך ולפתח יצירתיות (וקודם לכן לברר - האם זה בכלל אפשרי?)

ראשית יש להבין את הנקודה הראשונה - מדוע כל כך חשוב להיות יצירתיים בהדרכות שאנחנו בונים או מעבירים?
התשובה לכך גם היא תמונה בפוסט על הצורך בחדשנות וביצירתיות: זו קודם כל שאלה של תחרות.
אני לא מתכוונת לתחרות על כיסו של הלומד (בקורסים בתשלום), על תחרות מול קורסים אחרים, או מול מרצים אחרים. ברמה הבסיסית ביותר זוהי תחרות על הקֶשֶב של הלומד.
כל אחד מאיתנו חשוף יום-יום לאלפי גירויים. העולם המודרני רק מגביר את הקצב ומכניס עוד גירויים גם לתוך כיתות הלימוד, המשרדים וחדרי הישיבות. אנחנו צריכים לחדש, לעניין ולאתגר.
ומעבר לכך - כמו בכל מקצוע, חדשנות תביא לגילויים חדשים, למודלים חדשים ללימוד, ולשיפור מתמיד.

ושנית, המנהלים רוצים את העובדים שלהם יצירתיים יותר. ואנשי ההדרכה נדרשים "לספק את הסחורה".
אבל האם זה בכלל אפשרי? האם יצירתיות היא תכונה נלמדת? או שמא היא יכולת מולדת?

מחד, כבר שנים נשמעות טענות בדבר ההיבטים הביולוגיים של יצירתיות, ובפרט על הקשר בין האונה הימנית במוח לבין יכולות יצירתיות. הנה כאן קצת הרחבה על מחקרים שנערכו בישראל בהקשר זה. 

מאידך, מסביבנו אינספור קורסים וסדנאות לפיתוח היצירתיות. מסדנאות כתיבה ועד הכשרות למנהלים. היכן אלו משתלבים בתמונה?

התשובה הרווחת מקבלת למעשה את שני המרכיבים - לימוד נרכש וכישורים מולדים - ומגשרת ביניהם.
לא אחת מושמעת האנאלוגיה לספורטאים מקצועיים. לא כל אחד יכול להיות אלוף אולימפי בקפיצה לגבוה. נדרשים כישורים בסיסיים מולדים מסויימים. האימונים המפרכים ביותר לא יספיקו, אם לא נולדת בגוף הנכון. מצד שני, ללא עבודה קשה, נתוני הפתיחה בלבד אינם מספיקים.

כאן משתלבות המתודולוגיות השונות לפיתוח היצירתיות. הן האימון כדי למצות ולממש את הפוטנציאל (כן, אני יודעת ש"מימוש פוטנציאל" נחשב ממש מילה גסה אצל אנשים מסוימים, אבל אין מה לעשות. זה נאמר כאן בהקשר חיובי לגמרי!).

חלק מהשיטות ומהאימונים מיועדים לייצר כמות רבה ככל האפשר של רעיונות, שמתוכם אפשר לפסול בשלב מאוחר יותר. שיטות אלו תואמות מדדים קוגניטיביים שנבנו בשנות ה- 70 ומייחסים את מידת היצירתיות לכמות הרעיונות הנוצרים. שיטות אלו, ביניהן כלים כמו סיעור מוחות ומפות חשיבה, מתבססות על שני עקרונות: גירוי אקראי ודחיית הביקורת.
גירוי אקראי - ליצור תפיסה חדשה באמצעות הסתכלות מזוית אחרת על בעיה. חשיבה אסוציאטיבית או אקראית.
דחיית ביקורת - חשיבה או דיון פתוח ללא שלילת רעיונות על הסף.

אסכולות אחרות, מדברות על חיפוש שיטתי יותר של פתרונות חדשניים. לא מדובר על "יריות באפילה" לאיסוף כמה שיותר רעיונות, אלא על מודלים מובנים ושיטתיים יותר, כולל "תכסיסי חשיבה".
מתודולוגיית חשיבה המצאתית שיטתית היא כלי כזה, וגם ארגז הכלים הצהוב שהזכרתי כאן בעבר.

כמו בתחומים אחרים גם בהקשר זה נרצה פעמים רבות "לשלב כוחות" בין האסכולות. להבין ולשפר גם את כמות הרעיונות המועלים וגם את האיכות שלהם. לבחור שיטה או שילוב על פי המקרה הספציפי. 

עוד שיטה שמוזכרת בהקשר של ניהול יצירתיות היא שיטת ששת כובעי החשיבה של דה בונו.זוהי למעשה מתודולוגיה לקבלת החלטות בקבוצה בה מתבצע משחק תפקידים בו המשתתפים מבטאים צורת חשיבה והתסכלות שונות.

שבוע חדשנות ויצירתיות - תרגיל בוקר (ג')

ניסיתם לבדוק פעם מה קורה,

כשאתם משנים את הפונט?

את הצבע?

את גודל האותיות?

לפעמים מספיק לנו "טריגר" קטן,

משהו שנראה לכאורה סתמי וחסר משמעות,

כדי שנסתכל על הדברים קצת אחרת,

הזוית של המבט קצת משתנה פתאום,

והעכבר מזיז פתאום הר.

נסוּ, מה איכפת לכם?

אחר כך תמיד אפשר לסמן "בחר הכל"

ולהחזיר את המצב ל"נוֹרמאלי".

שבוע חדשנות ויצירתיות - מוזיקה לשעת לילה מאוחרת

למרות המיתוסים על הברקות שבאות בשינה,

ופתרונות שנגלים אלינו בחלום,

רגע לפני השינה זה לא הזמן להעלות כאן איזו חידת הגיון,

או בעיה שתגרום לנו להתהפך על משכבנו,

בחיפוש אחר פתרון יצירתי.

זה הזמן לעצום עיניים,

להרפות קצת מהמתח.

כמו מתיחות אחרי ריצה ארוכה,

כמו השקט שאחרי הרעש,

למצוא איזון.

ובכלל,

מוזיקה היא יצירתיות,

מוזיקה היא השראה.

נסו לשמוע מוזיקה כשאתם עובדים,

או כשאתם יוצרים.

כל אחד צריך למצוא את הסגנון המתאים,

האומן,

הקצב הנכון.

רק שתי המלצות אני יכולה לתת בהקשר הזה:

(1) במיוחד אם מדובר במקום העבודה שלכם,

דאגו לא להפריע לשכנים

(2) למרות, ואולי דווקא, מתוך כבוד למילה הכתובה,

עדיף לבחור מוזיקה כלית,

ללא מילים

והנה קטע שמתאים לשעת לילה שכזו...

שבוע חדשנות ויצירתיות - למה בכלל צריך את זה?

למה צריך שבוע חדשנות ויצירתיות בבלוג?
או למה צריך חדשנות ויצירתיות בכלל?

מובן, שכוונת הכותרת היא למשמעות השנייה.

מה יש בהן בחדשנות וביצירתיות שהן הפכו להיות מילות מפתח כל-כך משמעותיות בחיינו?
מה כל כך חשוב שכל ארגון שני (לפחות!) מגדיר "חדשנות" או "יצירתיות" כערכי ליבה?

לכאורה, זה נשמע פשוט וטריוויאלי - אנחנו רוצים תמיד להתקדם ולהתפתח, וגם שהארגונים שלנו ינועו קדימה.
אבל האם די בכך כדי להסביר?
כיצד זה הפך לערך שנדרש לא רק מאנשי פרסום ושיווק, אלא בכל תחום ומקצוע?
למה חברות ותיקות ומבוססות אינן "נחות על זרי הדפנה" אלא ממשיכות לחפש את הריגוש הבא?
כיצד השתלט הצורך ביצירתיות כמעט על כל תחום בחיינו?

(וזה עוד לפני שכתבתי מילה על האפשרות, או העדר האפשרות, ללמוד ולסגל יצירתיות)

אז הנה כמה נקודות לעשות קצת סדר...

• בעולם הארגוני הבסיס לצורך הוא קודם כל - תחרות. גם עסק מבוסס חייב להשתנות ולצמוח. גם מותג מצליח חייב להילחם על מקומו. סטגנציה בעולם העסקי פירושה בפועל צעידה לאחור.
  המשמעות היא לא רק חדשנות מוצרית. התייעלות בתהליכים, ארגון מחדש, הקצאת משאבים, בכל מקום הארגון מחפש לחדש ולהשתפר.
  כמו שהזכרתי בפוסט ההגדרות הקודם, יצירתיות, ויותר מכך חדשנות, נבחנות בכלים של ערך. לא תמיד זהו ערך כלכלי, אך כן יש דרישה לתועלת מהחידוש.
  כדי שחדשנות תועיל, לא די בכך שהיא תביא שינוי, היא צריכה גם להיות רלוונטית. על כך כתבתי כאן בעבר מנקודת המבט של המחקר הצרכני.
  
• וכשזה נוגע לנו באופן אישי - למה צריך קורות חיים יצירתיים? למה כדאי לנו לתרגל את כישורי החדשנות שלנו?
  קודם כל - כי אם העולם העסקי מחפש יצירתיות וחדשנות, הוא גם מחפש עובדים שיישתלבו ויתאימו לערכים אלה. ללא עובדים יצירתיים, עסק לא יוכל להיות חדשני.
  שנית - אם נרצה ואם לא - גם אנחנו "מוצר" בשוק. גם אנחנו נמצאים בתחרות מתמדת ונלחמים על מקומנו. זה נכון לא רק בחיפוש עבודה, אלא גם בחיינו הפרטיים.
  
• תחום ספציפי בו החדשנות היא אלמנט קריטי הוא הנושא של פתרון בעיות.
  היכולת לחשוב "מחוץ לקופסא" היא הכרחית כאשר על הפרק עומדת סוגיה קשה לפתרון.
  בינינו, מי היה מק'גייוור בלי היכולת ליצור מנוע ממסתיק ומהדק משרדי?
  
• ועוד נקודה לסיום, לא פחות חשובה - עם קצת יצירתיות החיים פשוט יותר מעניינים !
  זה כבר קושר את הדיון (גם) לעולמות היצירתיות ה"אמיתיים" - אומנות, תרבות, בישול, אופנה... כמה משעמם היה כאן בלי חידוש ויצירה.

שבוע חדשנות ויצירתיות - תרגיל בוקר (ב')

אז איך נראה הבוקר שלכם היום? ואיך נראית שגרת הבוקר הקבועה שלכם?
שותים את הקפה הראשון במשרד?
או בבית עם עיתון?
מקלחת קרה?
מקלחת חמה?
מסלול קבוע למשרד?

נסו היום לפרק את שגרת הבוקר הזו,
תכננו משהו לעשות אותו מחר אחרת,
ליצור משהו קצת חדש.

אני לא מתכוונת להבטחה ההיא מראש השנה להתחיל לקום כל בוקר חצי שעה מוקדם יותר,
ההחלטה השנתית לפתוח כל בוקר בחמישה תרגילי מתיחות,
ו"לחתוך" בקפה...

גם לא צריך להבטיח שום דבר,
אין פה נדרים ארוכי טווח,
לא ביקשתי התחייבות...

לא.
הכוונה הפעם היא לראות מה אפשר לשנות בתבנית,
לפרק את השגרה ולהרכיב אותה מחדש, טיפ-טיפה אחרת,
בסדר אחר,
במסלול קצת שונה.
להכניס חידוש קטן, לא גדול, בתוך הרוטינה שלכם,
לחשוב על זה רגע,
ולראות-
מה זה עושה לך?
מה זה נותן לך?
זה טוב יותר? זה רע יותר?
אולי פשוט אחר?

שבוע חדשנות ויצירתיות - הגדרות

טוב... זה שהכרזתי על שבוע חדשנות ויצירתיות, לא אומר שהולכים להתעופף כאן זיקוקים ופיצוצים בכל פוסט.

לא... לא התכוונתי שיהיה משעמם...
אבל-
כמו שלהיות קומיקאי זו עבודה רצינית,
גם כדי לחדש וליצור צריך להתחיל מבסיס "מסודר",
"שמרני" כמעט,
כי קודם כל צריך להבין - על מה בעצם מדברים?
או במילה אחת-
הגדרות.

יצירתיות
אין הגדרה אחת ליצירתיות. קיימות גישות והגדרות רבות.
הגדרה כללית מקובלת היא:  
תהליך בו אדם יוצר משהו חדש בעל ערך.
תהליך - מחקרים רבים בפסיכולוגיה ממשיכים לנסות ולפצח את התהליך בו מתרחשת יצירתיות. עוד מתכננת לחזור לנקודה הזו בהמשך השבוע.
אדם - בין אם מדובר בפרט או בקבוצה, מדובר על יצירה אנושית.
משהו חדש - ה"משהו" איננו בהכרח מוחשי, כמובן. זה יכול להיות רעיון חדש, או "יציקה" של רעיון קיים לתוך תבנית חשיבה אחרת. לראות דברים בצורה שונה מהמקובל.
בעל ערך - ההתייחסות הערכית בהגדרה זו, מגדירה בהכרח את היצירה כבעלת ערך, כאשר גם כאן יש מקום לפרשנויות - מהו אותו הערך ומי "מוסמך" לקבוע אותו.

חדשנות
חדשנות, כפי שמשתמע משורשיה במילה "חדש",
היא ההמצאה של מוצר חדש, תהליך או רעיון חדשים. 
למרות רוחב ההגדרה, המונח בעל קונוטציה מסחרית-כלכלית בדרך כלל. בהתאם, החדשנות "נדרשת" לעיתים לעמוד במבחנים של תועלת וכדאיות.

אז מה בעצם ההבדל?
אמנם גם יצירתיות הוגדרה כאן כבעלת ערך, אבל החדשנות היא התרגום הממשי של הרעיונות היצירתיים ליישום מועיל.
בעוד שהיצירתיות היא תהליך ה"בריאה" של רעיונות ואלטרנטיבות, חדשנות היא היכולת לתרגם וליישם את אותם רעיונות באופן שימושי.

אכן, גם חדשנות לא תמיד מגיעה לכדי פיתוח מוצר ממשי. גם חדשנות יכולה להיעצר מיד לאחר שלב ה"חשיבה", וגם חדשנות יכולה להתייחס למודל רעיוני, ולא למוצר מוחשי.
עדיין, הפוקוס ב"חדשנות" הוא קונקרטי יותר. החדשנות תיקשר לעולמות יותר עסקיים, והתועלת שבה תישפט באופן כלכלי יותר. לעומתה, היצירתיות תיקשר במקרים רבים לעולמות אומנותיים, ושיפוט ה"ערך" שלה - שנוי יותר במחלוקת.

שבוע חדשנות ויצירתיות - תרגיל בוקר (א')

לכבוד תחילתה של שנה חדשה - שבוע שכולו מוקדם לפוסטים בנושא חדשנות ויצירתיות, וגם למידה, הדרכה... ומה שביניהם.

תרגיל חימום לפתיחה... משהו שיכול לעזור בשריפת הזמן בפקקים בדרך לעבודה או בנסיעה בחזרה הביתה..

מצד שני, למה לזלזל?
קחו (או תנו) לעצמכם חצי שעה ותשקעו בזה.
מה הייתם עושים עם החפץ שבתמונה?
נסו לחשוב על 5 שימושים שונים.
אמנם אין כאן תשובות נכונות או לא נכונות... אבל כתישת זרעי כוסברה לא נחשב !