יום שבת, 7 בינואר 2012

2012: פותחים שנת הדרכה ולמידה ארגונית

סוף דצמבר ותחילת ינואר - תקופה של סיכומים, תכנונים, הגדרת צפיות והצבת יעדים. אתרים, מגזינים ובלוגים מסכמים את השנה החולפת וחוזים תחזיות לגבי זו שנפתחת.


מאמר ב- Chief Learning Officer מציג את ציפיותיהם של מנהלי למידה לקראת השנה הנפתחת.
ראשית, נראה כי התחזיות בכללותן פחות אופטימיות מבעבר, ומשקפות את העובדה שארגונים עדיין לא התאוששו באופן מלא מהמשבר הכלכלי הקודם, יחד עם חוסר וודאות מהצפוי ב- 2012, שנה שמביאה איתה מידה בלתי מבוטלת של חששות כלכליים. יחד עם זאת, נראה שהציפיות מהתפקיד של מחלקות הלמידה הארגונית גדלות. מחלקות הדרכה בארגונים רבים ממשיכות להתבקש להשיג יותר - בפחות.

מנהלי הלמידה במאמר סבורים כי הלמידה הבלתי פורמלית ממשיכה להתחזק בחשיבותה, ומהווה עדיין הזדמנות משמעותית. באותה שעה, נושא הרשתות החברתיות נראה כשנוי במחלוקת במידה מסוימת - בעוד שיש הסבורים כי השימוש בהן בתהליכי למידה ארגונית הוא טרנד חולף בלבד, יש הטוענים כי רק "גרדנו את פני השטח" מבחינת היכולת להשתמש בכלי זה.

אלמנט נוסף שיש מקום לחזקו הוא התחום של מערכות תומכות ביצועים (כדוגמת עזרי עבודה ו- EPSS), שיתווכו את המעבר מלמידה ליישום בשגרת העבודה.

פעילויות הליבה המרכזיות עליהן הצביעו המנהלים:
פיתוח מנהיגות - פעילות שצפויה להמשיך ולהיות מרכזית בעשייה ההדרכתית.
למידה מתוקשבת - e-learning, בפרט כזה המאפשר התקדמות למידה בקצב אישי.
פיתוח יכולות וכישורים - פעילויות הזוכות להערכה מחודשת בעקבות הצורך להתמודד עם משברים כלכליים.
m-learning - בעולם של טאבלטים, ועם טכנולוגיות מתפתחות, תחום המובּייל עשה קפיצה משמעותית בשנה החולפת, והפכו מטרנד שחלק זלזלו בו, למציאות נוכחת. עדיין זהו תחום בראשית דרכו, שדורש תשומת לב ופיתוח עתידי.



ביל ברנדון כותב ב- Learning Solution Magazine על החיבור בין טכנולוגיות ואסטרטגיית למידה ב- 2012. הוא מפרט על 3 טכנולוגיות שיתפסו יותר ויותר מקום בעולם הלמידה הארגונית.
מדובר על טכנולוגיות שכבר נוכחות. בשנה הקרובה הן כבר ישמשו לא רק את ה"מאמצים מוקדמים", אלא יורגשו באופן נרחב הרבה יותר. מבין 3 הטכנולוגיות שברנדון דן בהן, 2 מזכירות את הרשימה הקודמת - m-learning וטכנולוגיות חברתיות. השלישית היא הנושא של ענני מחשוב.


ג'יין הארט, גורו הלמידה החברתית, כותבת באחד הפוסטים שלה לקראת השנה החדשה על 2012 כשנה של למידה בעסקים חברתיים.
אם בשנה האחרונה דובר רבות, גם כאן בבלוג, על סביבת הלמידה החברתית, על השפעת הלמידה החברתית על מחלקות ההדרכה ועל מודל 70:20:10, ל הרי שהתייחסותה של הארט "עולה מדרגה" בכך שהיא מדברת על עסקים חברתיים - החברתיוּת כמגמה שתשפיע על הארגון בכללותו.


לפני קצת יותר משנה, לקראת 2011, הופיע כאן הפוסט טרנדים שישנו את הלמידה הארגונית. זה היה, למעשה, הפוסט הראשון בקידוח הדרכה 1 (אם אני מתעלמת לרגע מפוסט הפתיחה של "ברוכים הבאים"). אותו פוסט תיאר 5 טרנדים שנחזו אז כצפויים להשפיע מהותית על תחום הלמידה הארגונית:
  1. התחזקות השיח על הכנסת אלמנטים של אתיקה, יושרה ואמון בפיתוחי מנהלים, כמענה לנושאים של שחיתות חברתית ונהנגתית
  2. התעצמות השימוש ברשתות חברתיות ובהטמעת תהליכי למידה בלתי פורמלית, יחד עם שכלול כלים להשפעה ומעורבות של מחלקות ההדרכה בתהליכי לימוד כאלו
  3. הדגשת הצורך בהשפעה על "השורה התחתונה" של העסקים - הן בהיבט של למידה המקדמת פרודקטיביות העובד והן בהיבט של שימור טאלנטים בארגון
  4. הסתגלות לסביבת למידה 24/7 - כניסת הטלפונים החכמים וטכנולוגיות ה- m-learning מציבות שאלות טכנולוגיות כמו גם סביבת למידה משתנה
  5. התגברות ההשפעה של תהליכי עבודה ולמידה גלובאליים והתמודדות עם אלמנטים של רב-תרבותיוּת

מעניין לבחון את הרשימה מאשתקד מול התחזיות של המומחים השנה. נראה כי רב המשותף על השונה.
אין ספק כי זו איננה סטגנציה. נהפוך הוא - אנו עסוקים כיום בשכלול, שיפור והטמעה של סביבות למידה וטכנולוגיות מלוות. 
עולם הלמידה הארגונית נמצא בתהליך של אבולוציה. המהפיכה הבאה עוד מחכה לנו בהמשך הדרך. עמידה באתגרים של היום, תכין אותנו למהפכת הלמידה הבאה.

יום שלישי, 13 בדצמבר 2011

מאגרי הפעלות ורעיונות למשחקים להדרכה וללמידה - אתרים ישראליים

הפעם אוסף קישורים למקורות ישראליים למאגרי רעיונות הפעלות ומשחקים להדרכה וללמידה.

חלק גדול מהמתכנים נכתבו במקור להפעלת ילדים ונוער - אתרי מורים, תנועות נוער וכדומה. עם זאת, חלק ניכר מהרעיונות רלוונטיים גם להפעלת מבוגרים, לעיתים תוך התאמות קלות. בסופו של דבר, תיאום ציפיות או גיבוש צוות עובדים על אותם עקרונות כשאתה בן 14 וכשאתה בן 40.



המרכז לתכנון לימודים של המכללה לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע מציע אוסף שימושי של רעיונות, תבניות והנחיות למשחקים והפעלות מהגיל הרך ועד בכלל.
הנחיות לבניית משחקי לוח, קלפים, ומסלול, וכן תבניות פאואר פוינט למספר משחקים.
כולל קישורים למקורות נוספים ולרקע תיאורטי.

האתר של אפרת גז מציע תבניות רב תכליתיות, משחקים מעובדים, עזרים, טיפים וחומרי רקע.

מאגר הפעלות גדול, הכולל גם מאמרים ומידע.
חלוקה לכ-30 קטגוריות תוכן, ביניהן ניתן לבחור ולהיכנס לפירוט כל פעילות. 
חלק מהתכנים ממוקדים לנוער (פעילויות על הכנה לצה"ל) ולנושאים אזרחיים, וחלק כלליים יותר.

קישורן של הסתדרות המורים בישראל הוא מאגר קישורים לחומרי למידה.
יש להכניס טקסט חופשי להגדרת נושא החיפוש, ולפלח לפי סוג הפעלה, תחום, וקבוצת גיל.
 
אתר בפיתוחן של ד"ר ברכה פלד וד"ר ענת אוסטר המציע מספר תבניות פאואר פוינט של משחקים דידקטיים. לכל תבנית משחק פרוט הרציונל החינוכי העומד מאחורי פיתוח התבנית, הוראות לשימוש בתבנית ודוגמאות.

הרשימה הזו אמנם לא עוסקת באתרים של חברות לשירותי הדרכה, אך האתר של חברת משחק החיים נכנס לכאן בזכות רשימה ארוכה של רעיונות למשחקי חברה שניתן למצוא באתר. 


אתר תנועת הנוער ביתר – בעיקר בזכות קובץ פעילויות ההיכרות.

במרכז ההדרכה הוירטואלי של תנועת הצופים אפשר למצוא אוסף של פעולות והפעלות בתכנים שונים, שרוכזו בהתאם לערכי תנועת הנוער.


אני בטוחה שיש עוד מקורות טובים, שאת חלקם אולי פספסתי או שכחתי, ואת חלקם אינני מכירה. לכן, בפוסט זה אשמח במיוחד אם יצורפו תגובות לפוסט עם רעיונות למקורות נוספים, כך שכולנו נוכל להיעזר גם בהם.


רשומות נוספות באותו נושא:
מאגר משחקים והפעלות לקבוצות

יום חמישי, 8 בדצמבר 2011

מפתח הדרכה ומומחה תוכן - הילכו שניים יחדיו בלתי אם נועדו?

מומחה התוכן - באנגלית Subject Matter Expert (או בקיצור SME) - הוא האוטוריטה בתחום התוכן אותו רוצים ללמד ולהטמיע.
ההגדרה הזו מבחינה את מפתח ההדרכה כמומחה למידה. המומחיות שלו היא ב"איך" ופחות ב"מה".מומחה למידה צריך לכוון כיצד יילמד התוכן, ולתרגם את להכשרה אפקטיבית. הוא למעשה הגורם המתווך בין מומחה הלמידה ללומדים, במובן של "בישול" התכנים לכדי תהליך הדרכה מיטבי.


ההבחנה הזו מעוררת לא מעט שאלות - כיצד יכול מישהו לבנות הדרכה בתחום שהוא אינו מומחה בו בעצמו? מדוע לא יתכנן מומחה התוכן את ההכשרה בעצמו? כיצד הם בעצם ידברו ביניהם? איך יבין מפתח ההדרכה את מי שמדבר בשפה מקצועית? (ויש לזכור שלעיתים מדובר בתחומים טכנולוגיים, מדעיים ואחרים, שנשמעים סינית למי שאינו מהתחום)
התשובה היא שכשם שמומחה התוכן הוא האוטוריטה בתחום הידע המקצועי התוכני, מומחה הלמידה הוא האוטוריטה בתחום הלמידה. ההכירות עם כלי למידה, עם הדרך בה אנשים לומדים ועם הדרכים האפקטיביות לתרגום התכנים להדרכה טובה - אלו כולם בתחום המומחיות שלו.

מומחה תוכן  +  מומחה למידה  =  הדרכה אפקטיבית

ה"זוגיות" הזו עשויה ליצור לא מעט בעיות. לא רק שממפתח ההדרכה תלוי במומחה התוכן, אלא שהוא "טירון" לעומתו בתחום הידע. באותה שעה, עשויים להתעורר ביניהם חילוקי דיעות באשר להדרכה, ואז יצטרך ה"טירון" הזה, מפתח ההדרכה, לעמוד מול מומחה התוכן כאוטוריטה מול אוטוריטה ולכוון לתהליך ההדרכתי הרצוי.
מובן שיש מומחי למידה ש"מתמקצעים" בתחום מסוים עם הזמן, או שהם "צמחו" מתוך התחום המקצועי. עדיין, מומחה למידה מקצועי ידע לעבוד עם מומחה תוכן גם בתחום חדש.


ג'ניפר קרווין, מפתחת הדרכה בחברת JPL בפנסילבניה, כותבת על יתרון למפתח הדרכה שאינו מומחה בתחום התוכן - דווקא הוא מדמה את הלומד הפוטנציאלי, שמגיע עם רמת ידע נמוכה בהשוואה למומחה התוכן, וצריך לבנות הדרכה שתעביר את הידע הזה באופן שיהיה ברור למי שאינו מומחה בו.

קוני מלמד, שאני ממליצה על האתר שלה בחום, כותבת על ה"סינכרון" עם מומחה התוכן וחלוקת התהליך לשלושה: הכנה, ראיון ומעקב.
ההכנה לפגישה עם מומחה תוכן היא קריטית, במיוחד כשמדובר בתכנים יותר "קשים" להבנה.
בקש וחפש חומר רקע. הבנה בסיסית והכרה של כמה מושגי יסוד תעשה את האינטראקציה הרבה יותר פשוטה, ובנוסף לכך - תקטין את הסיכוי שתרגיש אדיוט מושלם מול מומחה התוכן. לעיתים כדאי להתחיל באיסוף חומרים עצמי, ולא ממומחה התוכן -כך שהמגע הראשוני איתו כבר יבוא על בסיס ידע התחלתי. חומרים מסוג זה יכללו גם תכנים, וגם חומרים על הארגון ועל מיהו מומחה התוכן עצמו.
הכנת שאלות והגדרת מטרות ברורות למפגש עם מומחה התוכן - זהו, כמובן, הבסיס לקיומה של פגישה אפקטיבית.

טום קולמן מוסיף שגם מומחה הלמידה כדאי ש"יחסוך" ממומחה התוכן נפנוף מוגזם במומחיות שלו בתחום הלמידה - אין מקום לזרוק שמות כמו קירקפטריק או הטקסונומיה של בלום. עדיף להביא דוגמאות משכנעות ורלוונטיות, ולזכור להדגיש שכולנו פועלים למטרה משותפת של טובת הארגון.


בראיון עצמו כדאי לא להתבייש להודות שאתה אינך מומחה בתחום התוכן, וחשוב לא פחות - להגיד תודה. נשמע אלמנטרי? עדיין חשוב!
שני טיפים נחמדים שמזכירה מלמד - (1) בקשו רשות להקליט את הראיון. הקלטה כזו תחסוך את הצורך לרשום כל מילה במהלך הראיון, וגם תמנע צרות בצורך לפענח אחר כך את כתב היד והרישומים (2) הביאו מספיק ניירות וכלי כתיבה כדי שמומחה התוכן יוכל לשרבט ולרשום תוך כדי במידת הצורך. שרטוטים או מפה תפיסתית יעזרו לשני הצדדים "לעשות סדר" בתכנים. 

המאמר של Challey Yancey אמנם נכתב לפני לא מעט שנים, אך עקרונותיו נכונים גם כיום - זוהי תזכורת לכך שמומחה התוכן מגיע הרבה פעמים עם התנגדויות. התנגדויות שיכולות לבוא על רקע חששות ותחושת איום משיתוף הפעולה הנדרש ממנו בתהליך זה. תחושות כמו "מדוע אני לא אעשה זאת בעצמי?" או "איך בכלל אפשר להכניס 20 שנות ניסיון בקורס של שבוע?" הן תגובות אופייניות.
לכן חשוב לבסס בפגישה כמה שיותר תחושת אמון בין הצדדים, ולהיות פתוחים לשמוע ולקבל רעיונות.


אחרי הראיון מגיע השלב לעשות סדר בניירות, לעבור על חומרי הראיון ולראות איפה יש פערים ושאלות שצריך להשלים. את אלו נצרף למעקב עם שאלות שעוד יתעוררו בהמשך תהליך הפיתוח, ונחזור איתן למומחה התוכן, בכתב או בעל פה.

העבודה מול מומחי תוכן היא מהיסודות של מומחי למידה ומפתחי הדרכה.
מפתח הלמידה הוא המתורגמן, השף, הבנאי והתסריטאי, שיהפוך את התכנים להכשרה אופטימלית.


יום חמישי, 17 בנובמבר 2011

מאגר אייקונים לשימוש חופשי

השבוע רק "בקטנה"... קישור ל- Icon Finder, אתר המכיל מעל 150,000 אייקונים שניתן להוריד בחינם.

כדי להיות "בסדר" עד הסוף ולשמור על כל זכויות היוצרים, כדאי לשים לב: לחלק מהאייקונים תתבקשו לתת קרדיט או קישור לאתר היוצרים, או שמדובר בהרשאה לשימוש פרטי בלבד ולא לשימוש מסחרי. בכל אחד מהמקרים ההנחייה ברורה וקלה לאיתור (אחרי ביצוע חיפוש מופיע כפתור "INFO" קטן מעל כל אייקון ובו מפורטת ההנחייה).
לחלק גדול מהאייקונים אין כל הגבלת שימוש.


שבת גשומה וחמימה לכולם! 

יום חמישי, 10 בנובמבר 2011

e-learning - מיתוסים ואמיתות

מארק רוזנברג, מומחה למידה ו- e-learning, מפרסם החודש ב- Learning Solutions Magazine חלק שני של כתבתו העוסקת בניפוץ מיתוסים בעולם ה- e-learning.


רוזנברג כותב מתוך תחושה שנכון ומועיל לבצע הבחנה בין מהו ידע אמיתי וקיים שיש לנו על תחום ה- e-learning, לבין מה הם מסורות ומשאלות לב. באותה שעה, רוזנברג סבור כי חלק מהדברים שהוא מעלה עשויים לעורר מחלוקת ואי הסכמה.
כאשר קוראים את המיתוסים שהוא מזכיר, חלקם נראים כמעט מובנים מאליהם. כמעט מתחשק לשאול "זה מיתוס? מי בכלל חושב ככה?".
חלק אחר של הנושאים הרבה יותר שנוי במחלוקת, ולא בהכרח כולנו נסכים.

כך או כך, יש כאן הרבה חומר למחשבה. הנה הנקודות העיקריות...

מיתוס 1: ניתן להמיר בקלות הדרכה פרונטלית טובה להדרכה מתוקשבת טובה
רוזנברג מציין כי הדיעה המסורתית היתה כי במהירות ובקלות ניתן להמיר קורס פרונטלי לקורס מתוקשב, אך האמת היא אחרת. עיצוב קורס מתוקשב דורש הכירות עם אופיו של המדיום וכן הבנה של הדרך בה אנשים לומדים כאשר מדובר בלימוד עצמי.
לכן, קורס פרונטלי מוצלח הוא בהחלט נקודת מוצא טובה, לטענתו, ויכול לקצר חלק מהתהליכים. אולם, אחרי שמנסים להמיר כמה קורסים באופן אישי, מבינים שלא מדובר בתהליך פשוט.

לתחושתי, רבים ממי שעוסקים ברצינות בתחום ההדרכה כבר יודעים שמדובר במיתוס. אני פחות בטוחה לגבי הלקוחות.


מיתוס 2: מחולל לומדות מוצלח (או חבילת תוכנות) הוא כל מה שדרוש כדי ליצור הדרכה מתוקשבת טובה
מובן שכלים טובים נחוצים, אבל אסור להסתמך רק על הטכנולוגיה. כלים טובים הם רק ההתחלה. עדיין אין זה אומר שכל אחד יכול לפתח איתם קורס מוצלח. פיתוח הדרכה נכון עדיין נחוץ - בנייה נכונה של תכנים, חוויית משתמש וכו'.

מיתוס 3: e-learning חייב להיות כייף
ותשובתו החד משמעית של רוזנברג: לא!
e-learning צריך לזכות להערכה גבוהה. עבור "בידור חינוכי" אנשים יצטרפו להכשרה פעם אחת, אבל לא בהכרח יחזרו.
אסור לשים יותר מדי דגש על ה- "fun", עד שהוא יגרום לנו להזניח את הערכים האמיתיים של הדרכה - להיות מאתגרת, מעניינת, מתגמלת ורלוונטית.

אני נתקלת לא אחת בפוסטים ומאמרים העוסקים בשילוב משחקים בלמידה ובהכנסת אלמנטים משחקיים בלימוד. גם כאן בבלוג עסקתי ועוד אעסוק בכך. הנקודה שרוזנברג מעלה חשובה בעיני בכך שהיא משקפת אמת שלעיתים שוכחים: המשחק הוא כלי ולא המטרה. גם בשביל הלומדים וגם בשביל המלמדים.




מיתוס 4: עובדים רבים לא מסיימים קורסים מתוקשבים, מכאן שמדובר בקורסים (ובשיטה) גרועים
ואולי הוא פשוט למד מה שרצה ואז הפסיק?
אחד ההבדלים בין לימוד מתוקשב ללימוד בכיתה הוא גם בפילוסופיית הלימוד - ב- e-learning לא תמיד תתאים שיטת הלימוד לינארי ממשפט הפתיחה ועד משפט הסיום. בגישה החדשה הלומד רשאי למשוך את תכני הלימוד בסדר ובקצב הנכונים לו. ההדרכה יכולה להיעשות באופן מודולרי התואם את צרכי הלומד.

מערכות ניהול למידה אמנם מאפשרות לנו לבצע בקרה אחר התכנים שהלומדים "צרכו", אך כפי שכבר הזכרתי בפוסטים קודמים, ניהול ההדרכה שם דגש על לומד ש"מושך" תכנים המתאימים לו, ולא "נדחפים" אליו.
נכון שגם בלימוד מתוקשב יש קורסים גרועים, אך יתכן שהלומד צרך את התכנים הנחוצים לו ועזב שם.

מיתוס 5: החלק הקשה הוא הטמעת הטכנולוגיה
משאבים גדולים נדרשים מארגונים בשלבים השונים של בחירת מערכת (כמו מערכות LMS - מערכת ניהול למידה), הכנסתה לארגון, שילובה עם מחוללי לומדות מתאימים. לא ניתן לזלזל בתהליך של הטמעת טכנולוגיית למידה. כמו הטמעת טכנולוגיות אחרות בארגון מדובר בתהליך מורכב ולעיתים כואב.
עם זאת, צריך לזכור שבניית תכני הלימוד נעשית בנפרד, או על גבי אותה טכנולוגיה.
מבלי להפחית מקשיי הרכישה וההטמעה הטכנולוגית - יש למצוא איזון נכון בין ההשקעה בטכנולוגיה לבין ההשקעה בפיתוח התכנים עצמים.

מיתוס 6: בעקבות הכנסת הלימוד המתוקשב - תמו ימי כיתות הלימוד
לימוד בכיתות אמנם יקר ודורש תשומות גבוהות, אבל הוא עוד לא ייעלם כל כך מהר...
עולם הלמידה מתפתח לאסטרטגיות של למידה מעורבת (blended learning) - הלימוד של התכנים ה"יבשים" מתבצע כלימוד עצמי מתוקשב, הכיתות הופכות יותר למקום בו מיושמת ומוחלת הלמידה. דיונים, סימולציות וניתוחי מקרה, כמו גם ניתוח משותף של חוויות ופתרון בעיות נעשים בכיתה.

לתפיסתי , זה אולי המקום להבחין בין למידה ממוקדת ידע ותכנים, לבין הכשרות השמות דגש על מיומנויות רכות יותר, כישורים ותפיסות. הלימוד המתוקשב משתלב היטב כאשר מודובר בפריטי מידע לשינון. ככל שהכישורים שאנו רוצים להדריך הם "רכים" יותר, כך ההתאמה של לימוד עצמי הולכת ופוחתת.


מיתוס 7: עובדים שונאים e-learning
לא נכון! עובדים e-learning שונאים גרוע!

מיתוס 8: מנהלים שונאים e-learning
לא נכון!
מנהלים שונאים e-learning שלא מביא תוצאות או עולה יותר ממה שהוא תורם.
במיוחד בעולם המתקדם ללימוד מתוקשב המנהלים מבטאים יותר ויותר את הצורך שלהם במדידת התוצאות והתרומה העסקית של הלימוד.

מיתוס 9: ההיגיון בלימוד e-learning הוא החסכון בנסיעות לכיתות ובעלות מדריכים
הטיעון הזה נכון אבל איננו באמת מספק את כל ההסבר - עלויות הפיתוח עשויות להיות עדיין גבוהות יותר, וגם לעיתים הפיתוח דורש זמן רב יותר.
ועדיין, זמן ההדרכה עצמו (ה- "delivery") בהרבה פעמים מתקצר באופן משמעותי ביותר. קיצור זמן זה הוא החסכון המשמעותי לארגון, ובמיוחד בקבוצות לומדים גדלות מדובר בחסכון במימדים גדולים (אין צורך ב"מחזורים" נוספים כדי להכניס את כולם לכיתות, כולם יכולים לקבל את הקורס המקוון).

מיתוס 10: כמה שיותר קורסי e-learning - יותר טוב
לא בהכרח.
עדיף קורס אחד טוב ומשפר ביצועים מאשר קטלוג קורסים גדול ולא פרודוקטיבי.

מיתוס 11: כולם מבינים מה זה e-learning
לא ברור אם זה באמת מיתוס, או שכפי שטוען רוזנבר, זהו דווקא המיתוס הגדול מכולם.
בכל מקרה, נראה שה- e-learning הולך ומתרחק מהגדרה "פשוטה".
בעולם ההדרכה הנוכחי, בו משתלבים אלמנטים של למידה חברתית, תמיכה בביצועים, חניכה, למידה פורמלית ובלתי פורמלית, ההגדרות כולן מתעדכנות ומשתנות, ובהן גם התפיסה שלנו את מושג ה- e-learning ומה הוא כולל.


כפי שרוזנברג עצמו כותב, מי שכבר הבינו את הכשלים בכל אחד מהטיעונים עשו דרך ארוכה, אך גם אז יש לעיתים צורך להתמודד מול אמונות ותפיסות של לקוחות, עמיתים ומנהלים.
בנוסף, התבוננות מחודשת ומפוקחת, עשויה להאיר בפנינו בכל שלב נקודות ותובנות על עולם ה- e-learning, יכולותיו ומגבלותיו.

לכתבה המלאה של רוזבנרג:

חלק ראשון כאן.
חלק שני כאן.