הוביטים, קוסמים ופיתוח הדרכה

אחד המצבים היותר מאתגרים בפיתוח הדרכה הוא לקחת חומר ממש משעמם (אבל ממש ממש משעמם!) ולעשות ממנו משהו מעניין. .. כזה שכולם יקשיבו/יקראו עד הסוף.

אולי אחת הדוגמאות הקלאסיות היא סרטי הדרכה במטוסים - איך לעזאזל גורמים למישהו לצפות בזה ברצינות?

הנה דוגמא נפלאה מההפקה האחרונה של אייר ניו-זילנד,
(טוב, אולי זו קצת פחות חוכמה כשיש לכם קוסם בתא הטייס).

וזה לא הניסיון הראשון של חברת התעופה הניו-זילנדית.... מסתבר שעם חשיבה יצירתית ו"ראש פתוח" אפשר לנצח את השעמום:

אפשר ללמוד סקרנות?

פעם מזמן לימדו אותנו ש"החזק שורד".
אחר כך כבר דייקו עבורנו את התרגום - כושר ההתאמה הוא שקובע.
כיום רבים, בוודאי מומחי למידה אך גם אחרים, מכריזים כי היכולת ללמוד היא שתשפיע על שרידות והצלחה.
(אפילו בחדשות הערב האחרונות היללו נבחר ציבור חדש וחסר כל ניסיון, ונטען שהוא יכול לקבל כל תיק בממשלה: "כי יש לו כושר לימוד מצוין").

סקרנות היא יכולת מפתח, החשיבות שלה באה לידי ביטוי במגוון רב של פעילויות בחיינו האישיים והמקצועיים - החל מפיתוח קשרים אישיים הממונף מההתעניינות הכנה באחר, דרך יכולת לקיים משא ומתן אפקטיבי המסתמך על הבנת האינטרסים של הצד השני ועד קידום של פתרון בעיות מעצם הפתיחות בשלבי חקירת שורשי הבעיה והכרות עם התנסויות של אחרים.

אך האם אפשר ללמוד סקרנות? 

במובן מסוים נדמה שיש כאן סיפור של ביצה ותרנגולת - לומד טוב נדרש לסקרנות. האם ניתן ללמד גם אותה? או שזו תכונת אישיות שצריך "להביא מהבית"? האם זוהי יכולת (SKILL) שניתן ללמד ולחזק?


מאמר חדש במגזין "Chief Learning Officer" מרכז שש שיטות מרכזיות לעידוד סקרנות:

לוותר על שליטה

סקרנות מבוססת על היכולת להרגיש נוחות יחסית אל מול הלא-נודע.

להשהות את השיפוטיות

דחיית הנטייה הטבעית לפסול או לקבל החלטות לפני ש"שומעים את כל הסיפור".

לצפות להיות מופתעים

הקפדה על נאורות, המתבססת על פתיחות להפתעה או פרספקטיבה שונה שיציע האחר.

לרסן האינסטינקט לתקן מיד כל טעות

מנהיגים ישתמשו בטעויות כדי להעמיק למידה ומעורבות שלהם ושל עובדיהם במקום למהר ולתקן כל מצב שגוי.

קרא גם את: אפשר ללמד את האריה להיות אמיץ?

להכיר בבּוֹרוּת שלך

אדם חכם (וסקרן) יוֹדֶה כי איננו יודע הכל. מי שסבור שהוא חכם מספיק, פחות מונע ללמידה.

לרדוף אחרי הגירויים

האדם הסקרן איננו צרכן פסיבי של מידע, אלא מעורב ומחפש באופן אקטיבי את ה"הזמנות" לחפור עמוק יותר.

 

ללמוד סקרנות - השורה התחתונה

סקרנות היא יכולת קריטית ללמידה, עסקים ומנהיגות.
כמו בתחומים אחרים, גם אם יש גרעין אישיותי ניתן לפתח את היכולת, על ידי הבנת הגורמים המקדמים סקרנות או מעכבים אותה.

לקריאת המאמר המלא: Curiosity: The Gateway Competency  

2013 - פותחים שנת פיתוח למידה והדרכה

כבכל שנה, גם המעבר ל- 2013 מלווה הן בסיכומים והן בציפיות לשנה הקרבה. עולם הלמידה אינו שונה. המגזינים והאתרים מפרסמים את רשימת הטרנדים שהם צופים לתחום, חלקם עשויים להיראות צפויים וחלקם מפתיעים יותר.

2013

הנה כמה טרנדים מרכזיים שצופים לנו בתחום:

1. עלייה (מחודשת) של תחום התמיכה בביצועים

לאחר תקופה בה הנושא נדחק לדבריו של רוזנברג מעט הצידה מפני נושאים אחרים, יעלה שוב קרנה של התמיכה בביצועים כצורך השעה. תמיכה בביצועים היא חלק מהחיים של כל אחד ואחד מאיתנו, בין אם דרך אפליקציות סלולאריות, ניווט באמצעות מכשירי GPS או סרטוני הדרכה ב- YouTube. כבר באוגוסט כתב רוזנברג על הצורך לתת לתמיכה בביצועים מקום מרכזי באסטרטגיית הלמידה ובאסטרטגיה העסקית בכלל.

לא בטוח שבישראל חווינו דעיכה כלשהי של תחום זה, אך חזרתו למרכז הבימה ברמה העולמית בהחלט עשויה להשפיע גם כאן.

2. למידה במובייל - מעבר מקורסים לאפליקציות

השימוש באפליקציות סלולאריות משיק לתחום התמיכה בביצועים (סעיף 1). מרק רוזנברג מפרסם ב- Learning Solutions את הטרנדים שהוא צופה ל- 2013 וכותב כי לדעתו נראה שימוש גובר באפליקציות ללמידה במובייל במקום העברת הדרכות או קורסים מלאים במכשירים הניידים.

3. פרסונליזציה

השימוש במכשירים ניידים מאפשר יצירת חוויית למידה חדשה של אינטימיות והתאמה ללומד.

4. אינטגרציה

אינטגרציית מערכות ארגוניות (כדוגמת CRM) ומערכות למידה.

לתקשורת רב מערכתית יכולה להיות השלכות נרחבות על היכולת להעריך את תרומת הלמידה וההחזר להשקעה הארגונית בה (ROI).

5. עננים טכנולוגיים

על השימוש בטכנולוגיות ענן ללמידה מתוקשבת דובר ועדיין מדובר רבות.

גם ב- 2013 צפוי להימשך העיסוק בנושא טכנולוגי זה, ובפרט כיצד הוא יכול לסייע בהורדת עלויות לארגונים.

... והנה עוד כמה טרנדים חשובים, שנמצאים כאן כבר תקופה וימשיכו ללוות אותנו ואף להתגבר.

6. מישחוק (Gamification) 

השילוב של משחקים ואלמנטים משחקיים בתהליכי הלימוד. מדובר, כמובן, בהרבה יותר ממשחק לשם השעשוע, אלא במתודולוגיות התורמות רבות לתהליך הלימוד. הרחבה בנושא זה צפויה כאן בשבועות הקרובים.  

7. למידה חברתית 

תחום שממשיך להתפתח ולהתמסד מזה מספר שניים וההבנת היכולות הגלומות בו עדיין לא מוצתה.

8. שימוש בווידיאו 

הצמיחה והפופולריות של וידאו באינטרנט מראים שום סימן של היחלשות. כיום היכולות של ספקים גדלות בתחום זה, והארגונים, כמו גם המכשירים הניידים, מותאמים טוב יותר ללמידה באמצעותו.

עולם הלמידה שייך (גם) למופנמים

החברה בה אנו חיים מקדמת מוּחצנות. מי שצועק חזק יותר - משיג את מבוקשו.
למעשה מדובר בתפיסה עמוקה עוד יותר - היכולת לקדם באסטרטיביות את הרעיונות והדיעות שלך היא תכונה נשאפת. היכולת לתקשר בפתיחות ונטייה לחברותיות - נתפסות כחיונית להתקדמות.

כיצד זה בא לידי ביטוי בעולמות הלמידה?

הדבר נכון גם לגבי הדרך בה אנו מלמדים - הן בבתי ספר והן במקומות עבודה. אנחנו מתגמלים מוחצנות: תמריצים להשתתפות בכיתה, למידה בקבוצות, משימות בצוותים, ישיבת סיעור מוחות, חללי עבודה משותפים.
אלו הם שיטות הלמידה שתופסות יותר ויותר מקום בשנים האחרונות, הן בלימוד פדאגוגי, והן בלמידה ארגונית.

שקט: כוחם של מופנמים

סוזן קיין, מחברת הספר "שקט: כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר", הצפוייה להשתתף בכנס Learning2012 באוקטובר הקרוב, סבורה כי צריך לתת יותר "מקום" ללמידה ועבודה מופנמות יותר.
כשליש עד מחצית מאוכלוסיית העולם הם מופנמים (נטייה למופנמות, שכן מדובר ברצף עליו כולם מצויים).


קיין, המגדירה עצמה כמופנמת, מתארת את העולם כמקום בו המופנמים מתאימים עצמם לציפיות החברתיות, שמקדמות אומץ ואסרטיביות. לתפיסתה, זהו הפסד לחברה כולה: צריך לתת למופנמים לעשות את הדברים בדרך שנכונה להם. והדבר נכון במיוחד גם ביחס לנושאי יצירתיות והנהגה.

שומעים את הקול השקט

הנוטים למופנמות עשויים להשיג ציונים טובים יותר כילדים, או להיות מנהלים טובים יותר בין השאר מעצם פתיחותם לשמוע רעיונות של אחרים. היא נותנת דוגמאות למנהיגים מופנמים לאורך ההסטוריה כמו אלינור רוזוולט וגָנדי.
מופנמות גם קשורה קשר הדוק לנטייה ליצירתיות: הצורך של יוצרים לשוטט או להתבודד כחלק מתהליך היצירה.

מעבר לכך, המופנמות איננה ביישנות. בעוד שהביישנות מבטאת חשש משיפוט חברתי, המופנמות היא אופן התגובה של האדם לגירויים, כולל גירויים חברתיים. בעוד שהמוחצנים מחפשים עוד ועוד גירויים, המופנמים לרוב חשים בשיאם דווקא בסביבה מאופקת יותר.

קיין קוראת לכולנו "להפסיק עם הטירוף של עבודה קבוצתית בכל מקום!".
האזנה להרצאתה הפופולרית ב- TED, מצליחה לשכנע שאולי פנינו חזק מדי לכיוונים של למידה המתאימה לסגנון מוחצן.
מטרת האיזון לתת לכל אחד למקסם את היכולות בהתאם לסגנון הלמידה האישי. הדבר גם ייתן מענה לצרכים משלימים הקיימים אצל כולנו: תמיד יהיה מקום ללמד כיצד לשתף פעולה ולעבוד בצוות, כמו גם לקדם לימוד חברתי בלתי פורמלי. במקביל, חשוב לפתח גם יכולות אישיות, עצמאות מחשבתית ויכולת למידה עצמית.

קרא עוד על התייחסות ללומד בפוסט "אל תקרא לי אדיוט"