השימוש באנלוגיות - ללמד כמו להשקות ערוגת פרחים

ללמד זה כמו להשקות פרחים? בשביל מה זה טוב?

אחד הכלים הנפוצים בלמידה היא השימוש באנלוגיות. אנלוגיה מאפשרת למנף ידע קודם להבנת מושגים חדשים. המנגנון פועל כך שהאנלוגיה מסייעת בבניית מודלים מנטאליים חדשים על ידי העתקת ידע מתחום אחד לתחום אחר.

כאשר אנו מסתכלים על משהו שהוא חדש, אנו מחפשים דמיון למה שאנחנו מכירים. זו מהות השימוש באנלוגיה. "א" הוא כמו "ב", או לדוגמא - אטום הוא כמו מערכת השמש.

חוקרים מציינים כי תנאי הכרחי להצלחת תהליך זה הוא דווקא השונות הבסיסית בין המושגים (כמו האטום ומערכת השמש). האפשרות ליצור אנלוגיה היא בזכות קיומה של הבחנה אמיתית בין המושגים שבאים מעולמות תוכן נפרדים.

כמו לרכב על אפניים? איך עושים את זה נכון?

קוני מלמד, בעלת האתר המצוין The e-learning coach, מפרטת באחד מפרסומיה האחרונים סט כללים ליצירת אנלוגיה מוצלחת. כפי שהיא עצמה מציינת, חלק מההנחיות נשמעות מעט טריוויאליות, אך שילובן יחד יוצר קו מנחה לבניית אנלוגיה טובה:

1.      להשתמש במושג/קונספט מוכר למרבית האנשים ולהשוות אותו למושג החדש

2.      להשתמש בהקשרים חזותיים/ויזואליים על מנת לעורר חוויות וזכרונות

3.      להוסיף להקשרים החזותיים חיזוק מילולי על מנת לעורר זכרונות נוספים

4.      לקשר את המידע החדש להקשרים החזותיים והמילוליים (סעיפים 2-3) להשלמת האנלוגיה

5.      בהנחה שמדובר בפיתוח תוכן למבוגרים, לבחון את האנלוגיות על ילדים (רצוי בגילאי 10-13) – אם הם יבינו, סימן שאתה בכיוון הנכון

איך וממה להיזהר?

אנלוגיה היא לא תרופת קסם, ובהחלט יש בשימוש בה גם סכנות. אנלוגיה שטחית, או כזו ש"מפספסת" את הנקודה העיקרית, עשויה להוביל דווקא ללימוד שגוי או להתמקדות בתפל.

מודל TWA (שהוא - Teaching With Analogies) מציע עקרונות עבודה, שעבודה על-פיהם צפויה למזער אי-הבנות ו"תקלות" (אני משאילה מ- Srujan Pakala את הרעיון להדגמה באמצעות מטוס וציפור):

1.      ראשית מוצג המושג החדש (לדוגמא: מטוס)

2.      שנית מוצג המושג המוכר (לדוגמא: ציפור)

3.      שלישית מזוהות התכונות הרלוונטיות להשוואה (לדוגמא: תעופה, מבנה)

4.      רביעית ממופים קווי הדמיון (לדוגמא: כנפיים)

5.      חמישית מוצגים המגבלות והכשלים באנלוגיה (לדוגמא: מטוס הוא מכני)

6.      לבסוף, מוצגת המסקנה

לסיכום, מצגת SlideShare מקסימה על אנלוגיות בלמידה.. שווה צפייה:

How to Use Analogies in eLearning from Parker Grant

מה קורה באינטרנט בכל 60 שניות

סרטון עדכני הועלה השבוע (ע"י BUZZFEED), שמציג בקליפ של דקה את מה שמתרחש ברשת בדקה כזו.
ללמוד וללמד על העולם שסביבנו - שהוא קצת מטורף, שמשתנה בכל רגע ושמאיץ את הקצב יותר ויותר.

מחולל תשבצים בעברית

** הכלי הוסר **
סוף-סוף הופגשתי עם מחולל מקסים לתשבצים בעברית.
(אולי זו רק אני שעד היום לא הכרתי?)

בלי יומרות ובלי קישוטים, מדובר בכלי קל וידידותי, המאפשר ליצור במהירות תשבץ שלד או תשבץ תפזורת.
בהתאם לדוגמא המוצגת באתר, יש להזין פתרונות והגדרות.

התשבץ שקיבלתם לא מוצא חן בעיניכם (צר מדי? רחב מדי?) - בלחיצה אחת אפשר לקבל וריאציה חדשה למילים שהוזנו.
ניתן לשמור את התשבץ כתמונה או בגרסאות נוספות (למשל HTML).

הכלי חינמי וניתן להשתמש בתשבצים להדרכות, אירועים וכל מטרה אחרת.

תהנו: מחולל תשבצים.

הוביטים, קוסמים ופיתוח הדרכה

אחד המצבים היותר מאתגרים בפיתוח הדרכה הוא לקחת חומר ממש משעמם (אבל ממש ממש משעמם!) ולעשות ממנו משהו מעניין. .. כזה שכולם יקשיבו/יקראו עד הסוף.

אולי אחת הדוגמאות הקלאסיות היא סרטי הדרכה במטוסים - איך לעזאזל גורמים למישהו לצפות בזה ברצינות?

הנה דוגמא נפלאה מההפקה האחרונה של אייר ניו-זילנד,
(טוב, אולי זו קצת פחות חוכמה כשיש לכם קוסם בתא הטייס).

וזה לא הניסיון הראשון של חברת התעופה הניו-זילנדית.... מסתבר שעם חשיבה יצירתית ו"ראש פתוח" אפשר לנצח את השעמום:

אפשר ללמוד סקרנות?

פעם מזמן לימדו אותנו ש"החזק שורד".
אחר כך כבר דייקו עבורנו את התרגום - כושר ההתאמה הוא שקובע.
כיום רבים, בוודאי מומחי למידה אך גם אחרים, מכריזים כי היכולת ללמוד היא שתשפיע על שרידות והצלחה.
(אפילו בחדשות הערב האחרונות היללו נבחר ציבור חדש וחסר כל ניסיון, ונטען שהוא יכול לקבל כל תיק בממשלה: "כי יש לו כושר לימוד מצוין").

סקרנות היא יכולת מפתח, החשיבות שלה באה לידי ביטוי במגוון רב של פעילויות בחיינו האישיים והמקצועיים - החל מפיתוח קשרים אישיים הממונף מההתעניינות הכנה באחר, דרך יכולת לקיים משא ומתן אפקטיבי המסתמך על הבנת האינטרסים של הצד השני ועד קידום של פתרון בעיות מעצם הפתיחות בשלבי חקירת שורשי הבעיה והכרות עם התנסויות של אחרים.

אך האם אפשר ללמוד סקרנות? 

במובן מסוים נדמה שיש כאן סיפור של ביצה ותרנגולת - לומד טוב נדרש לסקרנות. האם ניתן ללמד גם אותה? או שזו תכונת אישיות שצריך "להביא מהבית"? האם זוהי יכולת (SKILL) שניתן ללמד ולחזק?


מאמר חדש במגזין "Chief Learning Officer" מרכז שש שיטות מרכזיות לעידוד סקרנות:

לוותר על שליטה

סקרנות מבוססת על היכולת להרגיש נוחות יחסית אל מול הלא-נודע.

להשהות את השיפוטיות

דחיית הנטייה הטבעית לפסול או לקבל החלטות לפני ש"שומעים את כל הסיפור".

לצפות להיות מופתעים

הקפדה על נאורות, המתבססת על פתיחות להפתעה או פרספקטיבה שונה שיציע האחר.

לרסן האינסטינקט לתקן מיד כל טעות

מנהיגים ישתמשו בטעויות כדי להעמיק למידה ומעורבות שלהם ושל עובדיהם במקום למהר ולתקן כל מצב שגוי.

קרא גם את: אפשר ללמד את האריה להיות אמיץ?

להכיר בבּוֹרוּת שלך

אדם חכם (וסקרן) יוֹדֶה כי איננו יודע הכל. מי שסבור שהוא חכם מספיק, פחות מונע ללמידה.

לרדוף אחרי הגירויים

האדם הסקרן איננו צרכן פסיבי של מידע, אלא מעורב ומחפש באופן אקטיבי את ה"הזמנות" לחפור עמוק יותר.

 

ללמוד סקרנות - השורה התחתונה

סקרנות היא יכולת קריטית ללמידה, עסקים ומנהיגות.
כמו בתחומים אחרים, גם אם יש גרעין אישיותי ניתן לפתח את היכולת, על ידי הבנת הגורמים המקדמים סקרנות או מעכבים אותה.

לקריאת המאמר המלא: Curiosity: The Gateway Competency