2013 - פותחים שנת פיתוח למידה והדרכה

כבכל שנה, גם המעבר ל- 2013 מלווה הן בסיכומים והן בציפיות לשנה הקרבה. עולם הלמידה אינו שונה. המגזינים והאתרים מפרסמים את רשימת הטרנדים שהם צופים לתחום, חלקם עשויים להיראות צפויים וחלקם מפתיעים יותר.

2013

הנה כמה טרנדים מרכזיים שצופים לנו בתחום:

1. עלייה (מחודשת) של תחום התמיכה בביצועים

לאחר תקופה בה הנושא נדחק לדבריו של רוזנברג מעט הצידה מפני נושאים אחרים, יעלה שוב קרנה של התמיכה בביצועים כצורך השעה. תמיכה בביצועים היא חלק מהחיים של כל אחד ואחד מאיתנו, בין אם דרך אפליקציות סלולאריות, ניווט באמצעות מכשירי GPS או סרטוני הדרכה ב- YouTube. כבר באוגוסט כתב רוזנברג על הצורך לתת לתמיכה בביצועים מקום מרכזי באסטרטגיית הלמידה ובאסטרטגיה העסקית בכלל.

לא בטוח שבישראל חווינו דעיכה כלשהי של תחום זה, אך חזרתו למרכז הבימה ברמה העולמית בהחלט עשויה להשפיע גם כאן.

2. למידה במובייל - מעבר מקורסים לאפליקציות

השימוש באפליקציות סלולאריות משיק לתחום התמיכה בביצועים (סעיף 1). מרק רוזנברג מפרסם ב- Learning Solutions את הטרנדים שהוא צופה ל- 2013 וכותב כי לדעתו נראה שימוש גובר באפליקציות ללמידה במובייל במקום העברת הדרכות או קורסים מלאים במכשירים הניידים.

3. פרסונליזציה

השימוש במכשירים ניידים מאפשר יצירת חוויית למידה חדשה של אינטימיות והתאמה ללומד.

4. אינטגרציה

אינטגרציית מערכות ארגוניות (כדוגמת CRM) ומערכות למידה.

לתקשורת רב מערכתית יכולה להיות השלכות נרחבות על היכולת להעריך את תרומת הלמידה וההחזר להשקעה הארגונית בה (ROI).

5. עננים טכנולוגיים

על השימוש בטכנולוגיות ענן ללמידה מתוקשבת דובר ועדיין מדובר רבות.

גם ב- 2013 צפוי להימשך העיסוק בנושא טכנולוגי זה, ובפרט כיצד הוא יכול לסייע בהורדת עלויות לארגונים.

... והנה עוד כמה טרנדים חשובים, שנמצאים כאן כבר תקופה וימשיכו ללוות אותנו ואף להתגבר.

6. מישחוק (Gamification) 

השילוב של משחקים ואלמנטים משחקיים בתהליכי הלימוד. מדובר, כמובן, בהרבה יותר ממשחק לשם השעשוע, אלא במתודולוגיות התורמות רבות לתהליך הלימוד. הרחבה בנושא זה צפויה כאן בשבועות הקרובים.  

7. למידה חברתית 

תחום שממשיך להתפתח ולהתמסד מזה מספר שניים וההבנת היכולות הגלומות בו עדיין לא מוצתה.

8. שימוש בווידיאו 

הצמיחה והפופולריות של וידאו באינטרנט מראים שום סימן של היחלשות. כיום היכולות של ספקים גדלות בתחום זה, והארגונים, כמו גם המכשירים הניידים, מותאמים טוב יותר ללמידה באמצעותו.

עולם הלמידה שייך (גם) למופנמים

החברה בה אנו חיים מקדמת מוּחצנות. מי שצועק חזק יותר - משיג את מבוקשו.
למעשה מדובר בתפיסה עמוקה עוד יותר - היכולת לקדם באסטרטיביות את הרעיונות והדיעות שלך היא תכונה נשאפת. היכולת לתקשר בפתיחות ונטייה לחברותיות - נתפסות כחיונית להתקדמות.

כיצד זה בא לידי ביטוי בעולמות הלמידה?

הדבר נכון גם לגבי הדרך בה אנו מלמדים - הן בבתי ספר והן במקומות עבודה. אנחנו מתגמלים מוחצנות: תמריצים להשתתפות בכיתה, למידה בקבוצות, משימות בצוותים, ישיבת סיעור מוחות, חללי עבודה משותפים.
אלו הם שיטות הלמידה שתופסות יותר ויותר מקום בשנים האחרונות, הן בלימוד פדאגוגי, והן בלמידה ארגונית.

שקט: כוחם של מופנמים

סוזן קיין, מחברת הספר "שקט: כוחם של המופנמים בעולם שלא מפסיק לדבר", הצפוייה להשתתף בכנס Learning2012 באוקטובר הקרוב, סבורה כי צריך לתת יותר "מקום" ללמידה ועבודה מופנמות יותר.
כשליש עד מחצית מאוכלוסיית העולם הם מופנמים (נטייה למופנמות, שכן מדובר ברצף עליו כולם מצויים).


קיין, המגדירה עצמה כמופנמת, מתארת את העולם כמקום בו המופנמים מתאימים עצמם לציפיות החברתיות, שמקדמות אומץ ואסרטיביות. לתפיסתה, זהו הפסד לחברה כולה: צריך לתת למופנמים לעשות את הדברים בדרך שנכונה להם. והדבר נכון במיוחד גם ביחס לנושאי יצירתיות והנהגה.

שומעים את הקול השקט

הנוטים למופנמות עשויים להשיג ציונים טובים יותר כילדים, או להיות מנהלים טובים יותר בין השאר מעצם פתיחותם לשמוע רעיונות של אחרים. היא נותנת דוגמאות למנהיגים מופנמים לאורך ההסטוריה כמו אלינור רוזוולט וגָנדי.
מופנמות גם קשורה קשר הדוק לנטייה ליצירתיות: הצורך של יוצרים לשוטט או להתבודד כחלק מתהליך היצירה.

מעבר לכך, המופנמות איננה ביישנות. בעוד שהביישנות מבטאת חשש משיפוט חברתי, המופנמות היא אופן התגובה של האדם לגירויים, כולל גירויים חברתיים. בעוד שהמוחצנים מחפשים עוד ועוד גירויים, המופנמים לרוב חשים בשיאם דווקא בסביבה מאופקת יותר.

קיין קוראת לכולנו "להפסיק עם הטירוף של עבודה קבוצתית בכל מקום!".
האזנה להרצאתה הפופולרית ב- TED, מצליחה לשכנע שאולי פנינו חזק מדי לכיוונים של למידה המתאימה לסגנון מוחצן.
מטרת האיזון לתת לכל אחד למקסם את היכולות בהתאם לסגנון הלמידה האישי. הדבר גם ייתן מענה לצרכים משלימים הקיימים אצל כולנו: תמיד יהיה מקום ללמד כיצד לשתף פעולה ולעבוד בצוות, כמו גם לקדם לימוד חברתי בלתי פורמלי. במקביל, חשוב לפתח גם יכולות אישיות, עצמאות מחשבתית ויכולת למידה עצמית.

קרא עוד על התייחסות ללומד בפוסט "אל תקרא לי אדיוט"

מודל ADDIE - פרספקטיבה עכשווית

לא מזמן כתבתי על מודל ADDIE, שבעולם הוא אולי המזוהה ביותר עם פיתוח הדרכה ולמידה. כמודל ותיק (מאמצע שנות ה- 70), מעניין לבחון את ההתייחסויות העכשוויות למודל.

Analysis > Design > Development > Implementation > Evaluation

דיון המתקיים בשבועות האחרונים בקבוצת ה- elearning guild בלינקדין עוסק בדיוק בסוגיה זו וגורר תגובות רבות. בעוד שחלק מהמעורבים בדיון סבורים כי כל מומחה הדרכה למעשה משתמש במודל ADDIE או בוורציה כלשהי שלו, יש גם רבים הסבורים כי יש לעשות התאמות ועדכונים:

• מומחית למידה מסן פרנסיסקו כותבת כי על מנת שלא לבלום את היצירתיות בעבודתה, היא מתחילה בתהליך יצירה המבוסס על דמיון ומשלבת עבודה עם המודל רק בהמשך. 
• יש הרואים במודל ADDIE כלי לניהול פרוייקטים בלמידה, ולא לעיצוב הלמידה. ראָייה לכך היא כי "עיצוב" הוא שלב במודל, ולפיכך אינו יכול להיות מוקד המודל כולו. המשתתפים חלוקים בדעותיהם לגבי המידה בה ניתן לראות ב- ADDIE מודל מעולם
  ה- "Project Management".
• יועצת משאבי אנוש מדרום אפריקה מציינת כי כבר מ- 2008 יש הסבורים כי צריך להוסיף "R" למודל שתייצג "מחקר", וכי הסדר הנכון הוא ARDDIE. יש העונים לה כי מחקר הוא פרקטיקה רוחבית, המבוצעת בשלבי המודל השונים. המחקר נחוץ כדי להגדיר מהי "הצלחה" כדי שניתן יהיה למדוד אותה.
• בדומה, מספר מומחים מציינים כי שלב ה"E" (הערכה) הוא רוחבי ומשמש בכל התהליך. הסתכלות זו למעשה כבר אוּמצה על-ידי רבים כחלק אינטגראלי מהמודל.

עמדות מומחי למידה נוספים ניתן למצוא במה שהם כותבים בבלוגים שלהם:


קוני מלמד כותבת שלה, כי פיתוח למידה הוא תהליך שחלק מהותי ממנו הוא עיצוב (design). עיצוב דורש התמקדות באנשים וביצירה של פתרונות. המודלים ה"קלאסיים" של פיתוח למידה, כמו ADDIE, מתמקדים במערכות ובחשיבה אנליטית. חסרה בהם יצירה וסינתיזה של רעיונות. 


גם ג'ף טייסון סבור שמודל ADDIE במתכונתו הנוכחית סובל מבעייתיות. לדעתו, המבנה הלינארי של "מפל" התקדמות בין השלבים הוא מוקד החולשה (ניתוח > עיצוב > פיתוח > יישום > הערכה). הוא מציע הסתכלות במבנה של "טבעות אולימפיות" המאפשר יותר אינטרציה וחזרה בין שלבים שונים. כפי שצוין, למעשה כבר זמן רב מומחים רבים רואים בשלב ה"הערכה" כמוקד המלווה את הפרוייקט לכל אורכו.


דונלד קלארק סבור שנעשה עוול מסויים למודל. פרשנויות שגויות הן שמובילות לחוסר שביעות רצון ממנו. מודל ADDIE אמור לכוון ל"מה" יש לבצע, לא ל"איך" לעשות זאת. מדובר במודל ממוקד, שאינו שולל, אלא דווקא מעודד, שילוב כלים ומודלים נוספים בתוך התהליך. חוסר הבנה נוסף, לתפיסתו, הוא ש- ADDIE מיועד רק לבניית הדרכות כיתה, בעוד שמערכות לתכנון למידה (ISD) כמו ADDIE רלוונטיות גם לבניית כלי למידה אחרים כמו עזר עבודה, כלים ללמידה עצמית (כולל למידה מתוקשבת) ועוד.


לסיכום, 
מודל ADDIE הוא מאבני היסוד של פרקטיקת פיתוח ההדרכה והלמידה בעולם. לא ניתן לבטל את ההבנייה המתודולוגית שהוא ביסס, תוך הבנה כי הוא עוסק יותר בהסתכלות תהליכית על פרוייקט הלמידה, ופחות עוסק במיקרו של עיצוב התוצרים. 
אין בכך קריאה "לקפוא על השמרים". מודלים אינם חקוקים בסלע, גמישות היא מחוייבת המציאות. למשל, כבר זמן רב שרוב המומחים מסכימים כי תהליך ניהול פרוייקט הלמידה איננו לינארי, ובפרט שלב ההערכה צריך להיות משולב לכל אורכו. גם בעתיד יש לראות בעדכונים תהליך רצוי ומבורך.

פוסטים נוספים על מודל ADDIE, מושגים ומודלים נוספים - ניתן למצוא באביב של יסודות.

טיפים לניהול פרוייקטים ומומחי תוכן ל- e-learning: חוברת טיפים בחינם מבית e-learning guild

רעיונות הלמידה המתוקשבת המוצלחים ביותר - הם חסרי משמעות אם לא הצלחת לסיים את הפרוייקט.
משפט זה פותח את חוברת הטיפים לניהול פרוייקטי למידה שניתן כעת להוריד בחינם באתר של ארגון ה- elearning guild.
לקראת פורום און-ליין, שיערך בסוף החודש בנושא: ניהול פרוייקים ומומחי תוכן ל- e-learning: פתרונות מוכחים ופרקטיים, נאספו רעיונות וטיפים של 11 מומחים המשתתפים בו, וקובצו לחוברת שניתן להוריד בחינם.
חשוב לציין כי רובם הגדול של הטיפים בחוברת רלוונטיים לכל פרוייקט למידה, ולא רק לפיתוח למידה מתוקשבת.


הטיפים בחוברת קובצו ל- 5 תחומים:

• תכנון הפרוייקט והתנהלות עם בעלי העניין
• בחירה וניהול של הצוות
• תקשורת אפקטיבית
• מגבלות ואתגרים
• בקרת איכות

הטיפים ברובם פרקטיים וענייניים, כמעט "צנועים" בגישה שלהם. דווקא הגישה המעשית והיומיומית הזו, היא מה שהופכת רבים מהם לשימושיים. חלק מהרעיונות עשויים להישמע מוכרים, וכמעט מובנים מאליהם, אבל כל-כך חשוב שמישהו יזכיר לנו לפעמים את הדברים.


הנה כמה דוגמאות -

• הבא למינימום מצבים של תלות, כדי לאפשר עבודה במקביל (Gus Prestera, טיפים בנושא בחירה וניהול של הצוות)
• למד להשתמש בתקשורת ויזואלית - השתמש בציורים, רישומים ומטאפורות כדי לתקשר את דרישות הפרוייקט
  (Lou Russell, טיפים בנושא תקשורת אפקטיבית)
• הגדר את תהליך הבקרה על החומרים - משך התהליך, מי יכלל בו, מי "הקובע" וכמה סבבי תיקוף יבוצעו בכל שלב
  (Karen Beckman & Dave Goodman, טיפים בנושא בקרת איכות)

החוברת ניתנת להורדה לאחר מילוי פרטים אישיים, ללא התחייבות כלשהי: כאן.