עברתי דירה.
זה תירוץ מספיק טוב?
לא סתם עברתי דירה...
עברתי מהעיר למושב, נטשתי דירה תל-אביבית אחרי 7 שנים, וירדתי ממרומי הקומה השלישית ליחידת דיור צמודת קרקע (לא יאמן מה קורה על הקרקע. יש סודות שבכלל לא מגלים לאנשי העיר). חתיכת שינוי!
וגם למדתי שאני דווקא כן יכולה לקום מוקדם בבוקר ולצאת לדרך לפני הפקקים, ולמדתי שאני נורא אוהבת את הצמחים הצעירים בגינה החדשה שלי, ואני יכולה לבהות שעות בְּעלה צעיר שלא היה שם יום קודם, ולמדתי שלמרות האג'נדה הירוקה והדאגה לכינרת, אני פשוט חייבת דשא קטן. אפילו אם זה רק דשא ממש ממש קטנטן פיצפון!
ובמיוחד למדתי על שינויים. למדתי על אימוצו של שינוי ועל התמודדות עם שינוי, הבנתי כמה הרבה יותר פשוט כשמדובר בשינוי שנעשה מתוך בחירה אישית. לא שינוי שנכפה עלינו מבחוץ על ידי מישהו או משהו. שינוי שבחרנו לבד מעורר יותר רציונליזציה מהתנגדויות, עד שאפילו הפקקים בדרך לעבודה נחשבים "זמן איכות עם עצמי" ;-)כבר שבועיים מתלבטת עם הרשומה הזו. מחטטת במאמרים וברשימות על שינויים ארגוניים, על התנגדויות לשינויים, על קבלת שינויים. מנסה לכתוב משהו אישי שהוא גם "מקצועי", פוסט שיעגן חוויות פרטיות ברקע תיאורטי. בסוף יצאה רשימה "משתפת", אולי אפילו קצת משתפכת... עם תמונות וחוויות כמעט כמו בבלוגים של לייף-סטייל. אולי בשלב הבא אפתח לי בלוג בישול :-)
ובכל זאת מסיימת עם מסקנה "רצינית" שהיתה מוכתבת כמעט מראש: ההתמודדות עם שינוי קלה לנו יותר כשזה מתוך בחירה. מצד אחד, זו סיבה מספיק טובה בשביל לשלב עובדים בהחלטות על שינויים ארגוניים. מצד שני, זה לא אומר שמדובר בפתרון קסם. עדיין יש מניעים אחרים להתנגדות לשינוי, כמו חוסר וודאות או ויתור על הרְגֶלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה