מודל ADDIE - פרספקטיבה עכשווית

לא מזמן כתבתי על מודל ADDIE, שבעולם הוא אולי המזוהה ביותר עם פיתוח הדרכה ולמידה. כמודל ותיק (מאמצע שנות ה- 70), מעניין לבחון את ההתייחסויות העכשוויות למודל.

Analysis > Design > Development > Implementation > Evaluation

דיון המתקיים בשבועות האחרונים בקבוצת ה- elearning guild בלינקדין עוסק בדיוק בסוגיה זו וגורר תגובות רבות. בעוד שחלק מהמעורבים בדיון סבורים כי כל מומחה הדרכה למעשה משתמש במודל ADDIE או בוורציה כלשהי שלו, יש גם רבים הסבורים כי יש לעשות התאמות ועדכונים:

• מומחית למידה מסן פרנסיסקו כותבת כי על מנת שלא לבלום את היצירתיות בעבודתה, היא מתחילה בתהליך יצירה המבוסס על דמיון ומשלבת עבודה עם המודל רק בהמשך. 
• יש הרואים במודל ADDIE כלי לניהול פרוייקטים בלמידה, ולא לעיצוב הלמידה. ראָייה לכך היא כי "עיצוב" הוא שלב במודל, ולפיכך אינו יכול להיות מוקד המודל כולו. המשתתפים חלוקים בדעותיהם לגבי המידה בה ניתן לראות ב- ADDIE מודל מעולם
  ה- "Project Management".
• יועצת משאבי אנוש מדרום אפריקה מציינת כי כבר מ- 2008 יש הסבורים כי צריך להוסיף "R" למודל שתייצג "מחקר", וכי הסדר הנכון הוא ARDDIE. יש העונים לה כי מחקר הוא פרקטיקה רוחבית, המבוצעת בשלבי המודל השונים. המחקר נחוץ כדי להגדיר מהי "הצלחה" כדי שניתן יהיה למדוד אותה.
• בדומה, מספר מומחים מציינים כי שלב ה"E" (הערכה) הוא רוחבי ומשמש בכל התהליך. הסתכלות זו למעשה כבר אוּמצה על-ידי רבים כחלק אינטגראלי מהמודל.

עמדות מומחי למידה נוספים ניתן למצוא במה שהם כותבים בבלוגים שלהם:


קוני מלמד כותבת שלה, כי פיתוח למידה הוא תהליך שחלק מהותי ממנו הוא עיצוב (design). עיצוב דורש התמקדות באנשים וביצירה של פתרונות. המודלים ה"קלאסיים" של פיתוח למידה, כמו ADDIE, מתמקדים במערכות ובחשיבה אנליטית. חסרה בהם יצירה וסינתיזה של רעיונות. 


גם ג'ף טייסון סבור שמודל ADDIE במתכונתו הנוכחית סובל מבעייתיות. לדעתו, המבנה הלינארי של "מפל" התקדמות בין השלבים הוא מוקד החולשה (ניתוח > עיצוב > פיתוח > יישום > הערכה). הוא מציע הסתכלות במבנה של "טבעות אולימפיות" המאפשר יותר אינטרציה וחזרה בין שלבים שונים. כפי שצוין, למעשה כבר זמן רב מומחים רבים רואים בשלב ה"הערכה" כמוקד המלווה את הפרוייקט לכל אורכו.


דונלד קלארק סבור שנעשה עוול מסויים למודל. פרשנויות שגויות הן שמובילות לחוסר שביעות רצון ממנו. מודל ADDIE אמור לכוון ל"מה" יש לבצע, לא ל"איך" לעשות זאת. מדובר במודל ממוקד, שאינו שולל, אלא דווקא מעודד, שילוב כלים ומודלים נוספים בתוך התהליך. חוסר הבנה נוסף, לתפיסתו, הוא ש- ADDIE מיועד רק לבניית הדרכות כיתה, בעוד שמערכות לתכנון למידה (ISD) כמו ADDIE רלוונטיות גם לבניית כלי למידה אחרים כמו עזר עבודה, כלים ללמידה עצמית (כולל למידה מתוקשבת) ועוד.


לסיכום, 
מודל ADDIE הוא מאבני היסוד של פרקטיקת פיתוח ההדרכה והלמידה בעולם. לא ניתן לבטל את ההבנייה המתודולוגית שהוא ביסס, תוך הבנה כי הוא עוסק יותר בהסתכלות תהליכית על פרוייקט הלמידה, ופחות עוסק במיקרו של עיצוב התוצרים. 
אין בכך קריאה "לקפוא על השמרים". מודלים אינם חקוקים בסלע, גמישות היא מחוייבת המציאות. למשל, כבר זמן רב שרוב המומחים מסכימים כי תהליך ניהול פרוייקט הלמידה איננו לינארי, ובפרט שלב ההערכה צריך להיות משולב לכל אורכו. גם בעתיד יש לראות בעדכונים תהליך רצוי ומבורך.

פוסטים נוספים על מודל ADDIE, מושגים ומודלים נוספים - ניתן למצוא באביב של יסודות.

טיפים לניהול פרוייקטים ומומחי תוכן ל- e-learning: חוברת טיפים בחינם מבית e-learning guild

רעיונות הלמידה המתוקשבת המוצלחים ביותר - הם חסרי משמעות אם לא הצלחת לסיים את הפרוייקט.
משפט זה פותח את חוברת הטיפים לניהול פרוייקטי למידה שניתן כעת להוריד בחינם באתר של ארגון ה- elearning guild.
לקראת פורום און-ליין, שיערך בסוף החודש בנושא: ניהול פרוייקים ומומחי תוכן ל- e-learning: פתרונות מוכחים ופרקטיים, נאספו רעיונות וטיפים של 11 מומחים המשתתפים בו, וקובצו לחוברת שניתן להוריד בחינם.
חשוב לציין כי רובם הגדול של הטיפים בחוברת רלוונטיים לכל פרוייקט למידה, ולא רק לפיתוח למידה מתוקשבת.


הטיפים בחוברת קובצו ל- 5 תחומים:

• תכנון הפרוייקט והתנהלות עם בעלי העניין
• בחירה וניהול של הצוות
• תקשורת אפקטיבית
• מגבלות ואתגרים
• בקרת איכות

הטיפים ברובם פרקטיים וענייניים, כמעט "צנועים" בגישה שלהם. דווקא הגישה המעשית והיומיומית הזו, היא מה שהופכת רבים מהם לשימושיים. חלק מהרעיונות עשויים להישמע מוכרים, וכמעט מובנים מאליהם, אבל כל-כך חשוב שמישהו יזכיר לנו לפעמים את הדברים.


הנה כמה דוגמאות -

• הבא למינימום מצבים של תלות, כדי לאפשר עבודה במקביל (Gus Prestera, טיפים בנושא בחירה וניהול של הצוות)
• למד להשתמש בתקשורת ויזואלית - השתמש בציורים, רישומים ומטאפורות כדי לתקשר את דרישות הפרוייקט
  (Lou Russell, טיפים בנושא תקשורת אפקטיבית)
• הגדר את תהליך הבקרה על החומרים - משך התהליך, מי יכלל בו, מי "הקובע" וכמה סבבי תיקוף יבוצעו בכל שלב
  (Karen Beckman & Dave Goodman, טיפים בנושא בקרת איכות)

החוברת ניתנת להורדה לאחר מילוי פרטים אישיים, ללא התחייבות כלשהי: כאן.

למידה על כוס קפה

מַכָּרי וידידי יודעים היטב שקפה הוא אחת החולשות הגדולות שלי.

לכן לא יכולתי להתעלם מהמאמר של אליוט מסי שפורסם לאחרונה ב- CHIEF LEARNING OFFICER MAGAZINE.

מסי, גורו בתחום הלמידה הארגונית ומומחה "עתידנות", משווה בין למידה לבין כוסות קפה. את הקפה שלנו אנחנו מזמינים, הוא כותב, בגדלים שונים: קטן, בינוני או גדול, ומכתיבים את חוזק המשקה ואת כמות הקצף הרצויה.

לעומת זאת, עולם הלמידה כבול לסטנדרטים מקובלים וקבועים מראש: בין אם מדובר בספר, לומדה, הרצאה או סדנת פיתוח עובדים, הציפיות הן לאורך והיקף פחות או יותר ידועים מראש.

אם יזמינו אותנו להרצאה של 10 דקות, נרים גבה, נעיר הערות, ונתייחס לכל העניין בספקנות ובמידה של חוסר רצינות.

מֶסי שואל מה יהיה אם יוצא לעובדים "תפריט" של אפשרויות.

VENTI (כוס גדולה), למשל, יתייחס להכשרה מעמיקה ומקיפה, כולל התייחסות מעמיקה לתהליכים ולהקשרים.

מנה מרוכזת, כמו אספרסו קצר, יכולה לדָמות עַזָר עבודה או כלי תומך ביצועים (כדוגמת EPSS), שיוצע לעובד בשעת צורך (Just in Time).

התוכן מוגש לגולש על פי הצורך, ולא כמודולה קבועה מראש.

ההצעות של מֶסי משתלבות בשיח המקצועי על פרסונליזציה של הלמידה והתאמת התוכן ללומד. התייחסות זו הולמת את המגמה להתייחס יותר ללמידה הארגונית ופחות להדרכה ארגונית. ההתייחסות לתהליך למידה (בשונה מהדרכה) מְחַלֶקֶת את האחריות בין ה"צדדים", כך שחלק משמעותי ממנה מצוי בידיו של העובד, ולא של המדריך או מחלקת ההדרכה. הלומד "מושך" את התכנים ההדרכתיים על פי הצורך האישי.

בפועל, וגם מֶסי עצמו מזכיר זאת, העולם הארגוני כופה עלינו אילוצים לא מעטים: אילוצי זמן, אילוצי תקציב, מידת הפיזור הגיאוגרפי של העובדים ועוד.

למשל - לא משנה כמה ידברו מומחי הלמידה על אבדן הריכוז והקֶשֶב ביום לימודים ארוך - חברות ממעטות להזמין עובדים ליום הדרכה שאורכו 6 שעות בלבד, משום שכך יאבדו מספר שעות עבודה.

גם סַפָּקי הדרכה פחות מעוניינים להוציא מדריכים לימי הדרכה קצרים משיקולי כדאיות כלכלית.

מעבר לכך, יצירת "תפריט" של תכני למידה במידות שונות דורש, בדרך כלל, תשומות הפקה נוספות.

בין הרצון לכוס קפה, לבין אילוצי העולם העסקי, תפקידנו הוא לחפש את האיזון. האיזון נמצא בחלקו בשמירה על פתיחות מחשבתית, ואי-הִצָמְדוּת לקונספציות הדרכתיות מוגדרות מראש. יש להתנהל בתוך המגבלות הקיימות, תוך ניסיון להפיק מהמערכות את המיטב, על מנת לאפשר, כאשר ניתן, ההתאמה מירבית לצורכי הלומד.

למאמר המלא:

http://masie.com/Articles/make-mine-moca.html

אתר אייקונים להורדה בחינם

Icon Archive הוא אתר המציע מגוון גדול של אייקונים להורדה בחינם.
הסידור באתר איננו הנוח ביותר, אבל אחרי חיפוש קצר אפשר למצוא כאן אייקונים רבים ומדליקים.
האייקונים זמינים במספר גדלים ופורמטים.
מרבית האייקונים לשימוש פרטי לא מסחרי. בחלקם ניתן לעשות גם שימוש מסחרי (יש לקרוא את הגדרת השימוש מתחת לסט האייקונים).


לשימושכם והנאתכם!

הטקסונומיה של בלום וקביעת מטרות למידה

הטקסונומיה של בלום היא כלי המשמש להגדרת רמות של מטרות לימודיות וביצועיות. ניתן להגדיר שתי מטרות עיקריות שהטקסונומיה יכולה לשרת: (1) תכנון לימודים (2) בדיקת השגים. הידיעה והביצועים הנמדדים מסווגים לפי רמת המורכבות.

פוסט זה הוא חלק מהסדרה "אביב של יסודות"

לאחר שמגדירים מטרות לפי הטקסונומיה, ניתן גם לבחון הישגים בתהליכי הלמידה המתוכננים לפי אותן מטרות. הסידור הוא היררכי, כך שעל מנת להשיג מטרה ברמה גבוהה יותר, יש לעמוד בשלבים המוקדמים יותר.

מהי טקסונומיה?

טקסונומיה בעברית היא תסוויג – סיווג צורני מדרגי בעל משמעות.

המונח טקסונומיה בא מיוונית: טקסיס=סידור, נומוס = חוק, והושאל מתחום הביולוגיה לחינוך.

יצירת הטקסונומיה של בלום

הטקסונומיה של בלום הוצגה בשנת 1956 על ידי ועדה של אנשי חינוך בראשותו של בנימין בלום. הפרסום נעשה על רקע תקופה של נסיונות לשפר תהליכי הוראה, בפרט בהקשר של תוכניות לימוד ושל בחינת הישגים לימודיים.

גירסה מתוקנת של הטקסונומיה נוצרה בשנת 2000.

פירמידת היכולות הקוגניטיביות של בלום

החלק העיקרי והמוכר מתוך הטקסונומיה של בלום היא הסיווג למדרג של שש רמות שכליות. ההנחה היא כי קיימות מיומנויות שכליות בסיסיות, שעל בסיסן ניתן לפתח מיומנויות ברמה גבוהה יותר.

ידע – ידיעה (זכירה) של פריטי מידע, עובדות ומינוחים שנלמדו.

הבנה – יכולת בסיסית לפרש ולתרגם את הידע הנלמד לכדי משמעות.

יישום – שימוש בידע הנלמד והכללים שנלמדו לכדי יישומם בפועל במצבים מסוימים.

אנליזה – פירוק יחידה נלמדת לחלקים המרכיבים אותה והבנת היחס בין הרכיבים. הבנת יסודות החומר הנלמד ואופן ארגונו.

סינתזה – צירוף רכיבים ואלמנטים לכדי שלמות.

הערכה – התייחסות שיפוטית וערכית לרעיונות, מעשים, פתרונות וכדומה.

פירמידת היכולות הקוגניטיביות בטקסומוניה של בלום

מדידת השיגי הדרכה באמצעות הטקסונומיה של בלום

הטקסונומיה של בלום מהווה תשתית מתודולוגית המאפשרת הן קביעת מטרות לימודיות ממוקדות, והן להגדיר כיצד להגדיר הצלחה או אי-הצלחה ולמדוד את תהליך הלמידה.

המטרות מנוסחות לפי המיומנות הקוגניטיבית אותה רוצים להשיג והתוצאות אליהן מעוניינים להגיע. בבניית תהליך המדידה של תהליך הלמידה, בין אם מדובר במבחן טקסטואלי, במדידת ביצועים ארגוניים, או בכל כלי אחר, המדידה תתוכנן באופן שיהלום את המטרות שהוגדרו.

הגלגל של בלום (Bloom's Wheel) המכונה גם Bloom's Rose קיים במספר וריאציות ומקשר לכל רמה קוגניטיבת פעלים רלוונטיים, שהם המונחים ההתנהגותיים הרלוונטיים לאותה רמה. פעלים אלו הם גם שיבואו לידי ביטוי בהגדרת המטרות הלימודיות ובמדידת הלמידה.

המעגל החיצוני נוקב בתוצרי למידה, כאשר הכוונה היא כי קישור בין פועל לבין תוצר יאפשר להגדיר את המשימות והשאלות. בפועל, פעמים רבות התוצרים (המעגל החיצוני) נבחרים בהתאם לרלוונטיות, ועיקר הערך בטקסונומיה הוא בהצבעה על הפעלים וההתנהגויות (המעגל האמצעי) התואמות כל רמה.

גלגל הטקסונומיה של בלום

הדומיין הרגשי והדומיין הפסיכו-מוטורי

פירמידת היכולות בטקסונומיה של בלום היא החלק המוכר והשמיש. עם זאת, בעת שהוצגה הטקסונומיה היא כללה למעשה 3 דומיינים:

הדומיין ההכרתי (Cognitive) - הוא פירמידת היכולות המוכרת.

הדומיין הרגשי (Affective) - מתייחס לחמש רמות בתחום הרגשי: קבלה, תגובה, הערכה, ארגון ואפיון. 

להרחבה בנושא הדומיין הרגשי: Mind Map of the Affective Domain

הדומיין הפסיכו-מוטורי (Psychomotor) - דומיין שבלום ושותפיו הגדירו אבל לא פירטו, והמשך הפיתוח שלו נעשה במסגרות אחרות. 

להרחבה בנושא הדומיין הפסיכו-מוטורי: The Psychomotor Domain and Mind Mapping.