הערכת אפקטיביות תהליכי למידה - מודל קירקפטריק: היסודות

הבלוג חוזר לפעילות אחרי חופשה ארוכה-ארוכה (סיבות טובות!!). נתחיל בהשלמת חוב ישן מתחום יסודות פיתוח ההדרכה – מודל קירקפטריק להערכת אפקטיביות תהליכי למידה. ברשת ניתן למצוא חומרים רבים על המודל. אנסה לעשות כאן קצת סדר. בפוסט זה – יסודות המודל. בהמשך – הרחבות ותוספות.

אמירה נפוצה היא כי "מה שלא נמדד - לא מנוהל". עולם ההדרכה נדרש גם הוא למדוד ולהעריך. הערכת אפקטיביות הלמידה מאפשרת למחלקות הלמידה גם "להצדיק את קיומן" ובפרט להצדיק את תהליך הלמידה המדובר. מעבר לכך, המדידה היא כלי – כלי ללמידה, לשיפור ולייעול התהליכים בעתיד.

יחד עם זאת, בפועל פעמים רבות אפקטיביות הלמידה כלל אינה נמדדת, או שנמדדת ברמה בסיסית בלבד. חשוב להבין את המשמעויות של המדידה ברמות השונות, כדי לקבל החלטות מושכלות.

מודל קירקפטריק להערכת אפקטיביות תהליך הלמידה

מודל קירפטריק הוא המודל המוכר ביותר להערכת למידה ארגונית. למרות ביקורות שונות, הוא עדיין המודל המוביל והמצליח בהקשר של הערכת הלמידה. המודל המקורי פורסם ב- 1959 ע"י דונלד קירקפטריק,  וכלל 4 רמות להערכת הדרכה. כ- 50 שנה לאחר מכן, ב- 2010 מפרסמת משפחת קירקפטריק עדכון למודל כדי להתאימו לצרכים הארגוניים העדכניים ולתת מענה לחלק מהביקורות.

חוקרים אחדים הציעו השלמות למודל, ביניהם ג'ק פיליפס. התוספת שהציע פיליפס בשנות ה- 90 נתפסת על ידי רבים כרמה חמישית: ROI.

מודל קירקפטריק - רמות ההערכה

ההערכה מתחילה ברמה הראשונה (תגובה) ובהתאם לצרכים ולאפשרויות מעריכים רמות הגבוהות יותר. כל רמה משמשת בסיס ותורמת מידע לרמה שמעליה. ככל ש"עולים" ברמות ההערכה גדלה מורכבות המדידה. בהתאם, פחות תהליכי מדידה מבוצעים בפועל להערכת הרמות הגבוהות יותר במודל.

רמה 1 – תגובה (Reaction)

למה נמדוד? לשביעות הרצון חשיבות רבה בהגברת הנכונות ללמידה, ופתיחות לשיפור ותיקון ההתנהגות

מה נמדוד? כיצד הלומדים חושבים/מרגישים בנוגע להדרכה

איך נמדוד? -   שיחת סיכום -   שאלוני משוב

מתי נמדוד? במהלך הפעילות ההדרכתית או בסיומה

אתגרים וביקורת? התחושה הסובייקטיבית של הלומדים אינה מעידה בהכרח על הבנה, יכולת או התנהגות ב"שטח"

רמה 2 – למידה (Learning)

למה נמדוד? רמה זו, שהיא עדיין פשוטה יחסית למדידה, מלמדת מה המשתתף יודע (או יודע לעשות) כעת, שלא ידע קודם לכן

מה נמדוד? השינוי אצל הלומד בעקבות הלמידה -  בידע, במיומנות או בתפישה - האם הלומדים הבינו את הנלמד ובאיזה מידה רכשו ידע/כישורים/תפיסות חדשים

איך נמדוד? -   מבחן תיאורטי (בכתב או בעל פה) -   מבחן ביצוע -   סימולציה -   מטלה אישית או קבוצתית (עבודת גמר)

מתי נמדוד? -   לפני תחילת הלמידה (מומלץ אך לא תמיד מבוצע) – מבחן שישמש T0 כדי שניתן יהיה להשוות את הרמות שמתקבלות לפני ואחרי הלימוד וזיהוי הדלתא שנוספה -   בסיום פעילות הלמידה

אתגרים וביקורת? -   ידע בכיתה אינו מבטיח יישום ב"שטח" -   כאשר ההערכה מתבססת על מבחנים בעל-פה, דיונים, סימולציות וכדומה, קשה יותר לקבל ציון מדויק

דגשים נוספים? השאלון או כל מבחן אחר צריכים להתבסס על מטרות הלימוד, כפי שהוגדרו מראש - לשם כך ניתן להסתייע בטקסונומיה של בלום

רמה 3 – יישום (Behavior)

למה נמדוד? רבים רואים ברמה זו את הסימן המובהק לתועלת בתהליך הלימוד - הושג השינוי ההתנהגותי אשר בגינו בוצע תהליך הלמידה

מה נמדוד? מה השתנה בהתנהגות העובד/הלומד בפועל או "בשטח" - זהו למעשה יישום התוכן הנלמד בפעילות היום-יומית

איך נמדוד? -   תצפיות וביקורות בשטח -   מבחני יכולת -   שאלוני מנהלים -   דו"חות ביצוע

מתי נמדוד? -   בסיום הלמידה -   בדיקה מושהית - מספר חודשים לאחר הלמידה

אתגרים וביקורת? -   הביצוע "בשטח" אינו מנוטרל מהשפעות חיצוניות אחרות

דגשים נוספים? כאמור, פעמים רבות זו הסיבה המקורית לשמה נבנה תהליך הלימוד - שינוי רצוי בהתנהגות בפועל. לכן, יש המציעים לעצור את המדידה ברמה זו

רמה ד – תוצאות (Results)

למה נמדוד? זו השורה התחתונה – כמה פעילות הלמידה תרמה לארגון – האם האימון/ההדרכה השיגו את התוצאות הרצויות לחברה

מה נמדוד? מהי התרומה לעסק דוגמאות: עליה במכירות, ירידה בשיעור תקלות, קיצור זמן המתנה, עלייה בתפוקה, עמידה ביעדים, שיפור האיכות, הקטנת עלויות, הגדלת מכירות, הקטנת שיעור תחלופת עובדים

איך נמדוד? -   דו"חות ביצוע -   שאלונים וסקרים (עובדים, לקוחות)

מתי נמדוד? -   בדיקה מושהית - מספר חודשים לאחר הלמידה

אתגרים וביקורת? -  קשה לנטרל השפעות חיצוניות - כמעט תמיד כאשר נצפה שינוי בביצועים ניתן לייחס אותו גם לאירועים אחרים וקשה להסיק סיבתיות ברורה

דגשים נוספים? רמת הערכה זו מורכבת ומסובכת יותר לכימות, אך כאשר מציגים אותה יש בה כדי להעיד על שינוי לטובה בביצועי הארגון

רמה 5 (תוספת מודל פיליפס) – ROI

למה נמדוד? "מה שלא נמדד - לא מנוהל"

מה נמדוד? החזר להשקעה -  האם התועלת מההדרכה/למידה עולה על ההשקעה ומלמדת על כדאיות כלכלית

איך נמדוד?

מתי נמדוד? לאחר סיום ההדרכה

אתגרים וביקורת? -   לא פשוט, ולעיתים כלל לא אפשרי, לבודד את השפעת ההדרכה מגורמים אחרים המשפיעים על התוצאות - הערכה לפי רמה זו מורכבת ודורשת חשיבה והשקעה במדידה עצמה, עד כדי להפוך את כדאיות המדידה למוטלת בספק -   הפוקוס על תועלת כלכלית מזניח תועלות "רכות" יותר, כמו חיזוק תפיסת העובדים את הארגון

דגשים נוספים? משום מורכבותה, רמת הערכה זו מיושמת מעט יחסית, ורלוונטית בעיקר לתהליכי למידה יקרים

קרא גם על הערכת אפקטיביות תהליכי למידה - מודל קירקפטריק: הביקורת.

למידה במנות קטנות - טרנד ה- Bite-Size Learning

כבר כמה שנים שקיים בעולם הלמידה מושג ה- Bite-Size Learning. מדובר על למידה 'במנות קטנות' שניתן ללמוד במהירות ולזכור בקלות. במקום קורסים או שיעורים ארוכים, יחידות למידה ממוקדות וקצרות. גישה זו רלוונטית בעיקר ל- elearning, וחסידיה הולכים ומתרבים עם הדרישה הגוברת לתוצאות מהירות.


היתרונות של Bite-Size Learning ברורים למדי -

• תוצאות מהירות - מעבר מהיר מאוד מסביבת הלמידה לסביבת העבודה
• אין ניתוק ארוך משגרת העבודה (לא יוצאים לקורס של שבוע)
• אפקטיביות גבוהה - מחקרים המלמדים על הבנה, הטמעה וזכירה טובים יותר של חומר הנלמד ביחידות לימוד קצרות
• התאמה לסביבת לימוד מתוקשבת ובפרט ללמידה במובייל
• התאמה לסביבה מרובת הגירויים - למידה קצרה שאינה דורשת קשב לזמן ארוך
• החזר להשקעה - עלות פיתוח נמוכה בהשוואה בפיתוח תכנים ארוכים

עדיין, קיימים חסמים אחדים המונעים אימוץ של הגישה על ידי ארגונים שונים - 

• אמונה במשוואה - 'ארוך יותר = טוב יותר'
• רצון שיחידת הלימוד תיתן מענה לכל ספק, שאלה או אי בהירות
• ייחוס חשיבות יתר ל'אירוע הלמידה' 
• החשש מהשינוי

לאחרונה חזיתי מקרוב כיצד יחידת לימוד הולכת ו'תופחת'... הצורך המקורי הוגדר בצורה ממוקדת למדי, אבל אז עלה הרצון להוסיף את הקונטקסט הרחב יותר. בהמשך הצטרף מבוא. למבוא הצטרפה הקדמה. מסיבות כאלו ואחרות נוספו עוד כמה פרקים. כמעט מבלי שנשים לב יחידת הלימוד המצומצמת הלכה ותפחה. תהליכים כאלו הם טבעיים. אף אחד מאיתנו לא חסין מהם לחלוטין. 

סטפן מאייר, מנכ"ל חברת Rapid Learning Institute מפנסילבניה דיבר בכנס ASTD האחרון בעד השימוש ביחידות למידה קצרות. בדבריו הוא מתייחס למושג 'Thin Slicing' - הגדרה מצמצמת של נושא הלימוד, בשונה מהנטייה הטבעית של חלק ממומחי הלמידה לדבוק במתן הקונטקסט והצגת התמונה השלמה. 
להדגמת דבריו תיאר מאייר מצב בו עולה צורך ללמד מנהלים לפטר עובד לא ממושמע. פרשנות מורחבת תוביל להדרכה שכוללת הסבר על פיטורי עובדים באופן כללי. בגישה שמציע מאייר, יש להיצמד לפרשנות המצומצמת. מאייר מדבר על חוסר שלמות מובנה מתוך בחירה. לדבריו, גישה כזו תשאיר את הלומד עם 'טעם של עוד' לחזור ולהמשיך בלימוד תכנים נוספים.
המשוואה שהוא מציע כוללת: מסר אחד > שינוי התנהגותי אחד > שינוי ארגוני אחד.

מה התחזיות לעתיד ה- Bite-Size Learning?
נראה כי המגמות הנוכחיות רק מחזקות את הצורך ואת ההתאמה של למידת Bite-Size לעולם הארגוני -

• המיקוד בפרודקטיביות ובהחזר להשקעה
• נפיצות המחשבים וה- elearning
• ארגונים גלובליים ועליות נסיעה גבוהות שמגבירים עוד יותר את הפנייה לפתרונות elearning

לא לכל צורך לימודי נבחר לימוד ב'ביסים קטנים'. עדיין יהיו יחידות לימוד ארוכות וקורסים ממושכים, כשם שגם כיתת הלימוד לא תיעלם בעתיד הקרוב. אבל עכשיו כבר ברור שגם
ב- 9 שניות אפשר ללמוד כמה דברים חדשים.

עד עכשיו עדיין לא הצלחתי למצוא או לגלות מה המקבילה בעברית ל- Bite-Size Learning. באנגלית ניתן למצאו מגוון כינויים כמו Nano-learning ו- Micro-Learning.
אז איך בעברית?
'למידה במנות קטנות' נשמע מאולץ מעט... 
'נגיסי למידה'??? גבוה ומנותק...
למי יש רעיון? 

כרטיס לממלכת הפיזיקה / קובי שוורצבורד

האם לימודי פיזיקה בתיכון יכולים להיות מעניינים?
האם בנים מתעניינים יותר מבנות במדעים מדוייקים?
ולא פחות חשוב.. האם אפשר לשמר את חדוות ההוראה?

קובי שוורצבורד, זוכה פרס קרן טראמפ להוראה איכותית לשנת 2014, בקטע מעורר השראה מתוך כנס TEDx.
יותר מהתוכן, יותר מ'משחקי' הפיזיקה, זוהי דוגמא מקסימה ליכולת לעורר את הלומדים, צעירים ומבוגרים כאחד.

תשוקה להוראה, רצון כנה וקורטוב יצירתיות הם המפתח:

טכניקות למידה - אינפוגרפיקה

ישבתם בכיתה כל התיכון וסיכמתם מאמרים?
ייתכן בהחלט שזו לא היתה הדרך הטובה ביותר ללמוד.

בין אם מתוך הרגל או מתוך בחירה מודעת, כולנו עושים שימוש בטכניקות למידה שונות כאשר אנו מנסים לאחסן מידע חדש בזיכרון לטווח הארוך שלנו. אבל לא כל השיטות אפקטיביות באותה מידה והאינטואיציה שלנו לגבי מידת האפקטיביות שלהן לא תמיד נכונה. 

חוקרים אפיינו 10 טכניקות למידה 10 ודרגו את מידת התועלת שלהן על פי מדדים של יעילות, קלה שימוש, ורלוונטיות למגוון רחב של מצבי למידה.

את סיכום הדברים ניתן לראות באינפוגרפיקה מאתר מקסים עם המון אינפוגרפיקות בנושאי למידה (קישור בהמשך):


Find more education infographics on e-Learning Infographics

ועוד באותו נושא, אפשר לקרוא גם במאמר של  אנני מרפי פול המקסימה.
ואם חשוב לכם לקרוא את המאמר המקורי המלא... הנה כאן.

על כיתה הפוכה כבר שמעתם?

העולם המודרני מציב אתגרים חדשים בתחום הלמידה.
כאשר המידע מצוי במרחק של לחיצת כפתור (או חיפוש בגוגל) השאלות המעסיקות את מעצבי הלמידה משתנות: הן הלמידה הארגונית והן ההוראה בבתי הספר ובאקדמיה מתעמתות מחדש עם סוגיות התוכן (מה צריך ללמד) והצורה (איך צריך ללמד) במציאות הנוכחית.
אחד המודלים שפותחו בשנים אחרונות להתמודד עם הסוגיה השנייה ("איך" ללמד) הוא שיטת הכיתה ההפוכה (באנגלית: Flipped Classroom או Flipped Learning).

כיתה הפוכה - המודל

הרעיון של כיתה הפוכה פשוט - הלומד מקבל תוכן ללמוד באופן עצמי לפני השיעור (בבית, בסביבת העבודה). בדרך כלל הכוונה לחומר מתוקשב - סרטוני הדרכה מקצועיים או לומדות. החומרים יכולים להתבסס על חומרים קיימים (מהאינטרנט) או על חומריים ייעודיים שהוכנו במיוחד.
הכיתה והמדריך/מורה משמשים לאחר מכן לתרגול והעמקה (מה שהיה בעבר נעשה במסגרת "שיעורי הבית").
ארגונים שונים כבר הפיקו אלפי שיעורי וידיאו לבתי הספר (רבים מהם תורגמו לעברית). אחד הארגונים הבולטים הוא אקדמיית קאהן, ממייסדי השיטה:

כיתה הפוכה - יתרונות עיקריים

• ניצול זמן הלימוד המשותף להעמקה וחקירה, שיתוף פעולה בין הלומדים וחשיבה ביקורתית 
• למידה "בקצב שלי" - הלימוד העצמי מתבצע בקצב מותאם אישית - הלומד יכול לעצור (את הסרטון), לחזור על חומר ולצפות שוב ושוב על פי הצורך (בשונה מהרצאה "מסורתית" בה תלמיד עלול להחמיץ נושא או לא להבינו בזמן ההרצאה) 
• התאמה לרוח הזמן - גם עולם הלימוד עושה קפיצה טכנולוגית ונותן בכך מענה לדור הצעיר וצמא הטכנולוגיה 
• ניצול משאבים זמינים (באינטרנט) 
• הגברת מעורבות הלומדים 

כיתה הפוכה - חסרונות (או אתגרים)

• פערים דיגיטליים - יש לבחון התאמת השיטה לאוכלוסיית היעד. השיטה פחות תתאים לאוכלוסיה חסרת אוריינטציה טכנולוגית או נגישות למדיה 
• אבדן שליטה בשלב הבסיס - ליבת הידע נרכשת בלימוד עצמאי, בהעדר נוכחות מורה/מדריך לפקח על ביצוע והבנה. יתרה מכך, הצלחת שלב הלימוד העצמאי הכרחית להצלחת המפגש/השיעור בהמשך 
• קשיים טכניים וזמן הכנה - כיום קיים מגוון גדול של כלים להקלטה ושיתוף סרטונים ותכנים באופן דיגיטלי. עדיין, חלק מהמדריכים/מורים חוששים מהקושי הטכני, הזמן והעלויות שהמעבר למודל החדש ידרשו

הכיתה ההפוכה כבר כאן

הכיתה ההפוכה היא שיטה שצוברת תאוצה לא רק בעולם, אלא גם בארץ.
האינטרנט מלא בחומרים בנושא, כמו באתר של מופ"ת או תיאור הנסיון המוצלח בבית אקרשטיין. קל למצוא ברשת חומרים נוספים בנושא.

אביב צמח, מורה לאזרחות, מדבר בפורום הפיס לחינוך 2013 על יישום "כיתה הפוכה":

ובעולם הלמידה הארגונית?

נראה כי מודל הכיתה ההפוכה צבר עד כה תאוצה בבחינת המשמעויות והיישימות שלו ללימוד בבתי הספר.
נדמה כי דווקא תחום הלמידה הארגונית פחות עסק עד כה ביתרונות המודל, כאשר חלק מהמומחים מתייחסים לכיתה הפוכה כווריאציה על blended learning.
יש המפרשים כי הכיתה ההפוכה היא צורת יישום פרטנית של blended learning - יישום שאינו רק שילוב של מתודולוגיות לימוד (מסורתית ומתוקשבת) אלא מתייחס לרצף, לסוג התכנים ולייעוד כל אחת מהשיטות ברצף הלימוד.
לאחרונה נערכה הרצאה במסגרת T&D בנושא כיתה הפוכה. ניתן לצפות בהרצאה לאחר תהליך רישום קצר.
בארגונים, בפרט באלה בעלי מערכות LMS, ניתן ליישם בקלות יחסית את המודל. יתכן בהחלט כי בעתיד נראה יותר שימוש בעקרונות הכיתה ההפוכה לצרכי למידה ארגונית.