גיליון דצמבר של מגזין T+D (training & development) מבית ASTD מצביע על מספר טרנדים שהשפעתם כבר מורגשת, וצפויים להמשיך ולהשפיע על הסביבה הארגונית בכלל, ועל עיצוב הלמידה והעברת הלמידה בפרט. מומחי הלמידה צריכים לאמץ שינויים אלה, להתאים את תהליכי הלמידה אליהם ולמצוא את מקומם הנכון בסביבה הארגונית המשתנה.
כשל הנהגתי?
נראה שהמשבר הכלכלי האחרון תרם לירידה באמון בעסקים. סקרים הראו שלא להרבה עובדים יש שאיפות למלא תפקיד הנהגתי בארגון שלהם. כמו כן, לצרכנים תפיסה נמוכה של המנהיגים ואמון מועט בארגונים. חוסר האמון הזה מצריך שינויים באופן שמפתחים מנהיגים והיכולות שמלמדים אותם.
יש צורך בהגברת היושרה והשקיפות כדי ליצור אמון של צרכנים, עובדים ומשקיעים. אם יש מוצר בעייתי צריך להורידו מהמדפים. עם זאת, נשאלת השאלה האם ניתן ללמד אתיקה?
מקצוע ההדרכה התייחס באופן מסורתי למנהיגות מפרספקטיבה של פיתוח כישורים עסקיים ותקשורתיים. לא נעשה מספיק בתחום לימוד האתיקה. אינטגריטי ויושרה זה דברים שקשה ללמד בכיתות לפיתוח מנהיגות. יש אנשים שסבורים שאו שיש לך את זה או שלא. מי שעוסקים בפיתוח מנהלים יצטרכו לתת את דעתם על דילמה זו בעתיד.
הרשת החברתית
בארגונים רבים כבר משתמשים ברשתות חברתיות (Facebook , Twitter) ובלוגים להעברת הודעות ולשיווק. גם ההדרכה כבר החלה להשתלב בתופעה הזו. בעבר מערך ההדרכה פחות היה מעורב בלמידה לא-פורמלית וחברתית (למרות ששם מתבצעת מרבית הלמידה) . היום יש למנהלי ההדרכה את הכלים להתערב בתהליך.
למידה חברתית כנראה לא תחליף הדרכה ופיתוח עובדים, אבל תאפשר להשיג דברים שלא ניתן להגיע אליהם באמצעים המסורתיים. יווצר שיתוף פעולה שיטשטש את הגבול בין דמות המלמד לחומר הנלמד.
פרודקטיביות וביצועים
המשבר הכלכלי יצר לחצים חדשים ובאזז חדש-ישן סביב הצורך בביצועים גבוהים. ארגונים נאלצו להתחרות עם משאבים מצומצמים, אך גם מול עובדים בעלי דרישות גבוהות יותר. זה דורש מצד אחד התייעלות עובדים ומצד שני שימור טאלנטים הפך לנושא קריטי.
מעסיקים צריכים להפסיק לחשוב שהם יכולים לשלוט ולהשפיע מה העובדים חושבים ומרגישים. צריך למנף את המוטיבציה ה"טבעית" של העובד, ע"י בניית סביבה שתומכת ברעיונות חדשניים, מתן עבודה שתתרום לעובד (לדעתו) ולא רק לארגון, ולאפשר לעובדים שליטה והכרה במה שהם עושים.
עולם חדש של 24/7
הצמיחה הטכנולוגית המשמעותית ביותר ב- 2010 היא השימוש בטלפונים חכמים. הם הפכו במקומות רבים להרחבה של סביבת העבודה. סביבת העבודה מלווה את העובד 24/7.
טלפונים חכמים נכנסים יותר ויותר לסביבות העבודה בין אם משום שהם מספקים תמיכה זמינה ומידע שוטף בשטח, ובין אם משום שהדור הצעיר של העובדים פשוט דורש אותם.
טלפונים חכמים נכנסים יותר ויותר לסביבות העבודה בין אם משום שהם מספקים תמיכה זמינה ומידע שוטף בשטח, ובין אם משום שהדור הצעיר של העובדים פשוט דורש אותם.
מומחי הלמידה וההדרכה צריכים להיות אלה ששואלים עצמם מתי השימוש בכלי זה מתאים. יהיה צורך עוד בעתיד ללמוד את אפשרויות השימוש בפלטפורמה הזו, כדי לא להחמיץ אותה.
נראה כי הטלפונים החכמים מתחברים באופן מיטבי לעזרי עבודה וחומרים תומכים וגם לפודקאסטים. יתכן שבעתיד הם ישמשו לארגן ולמצוא את מומחי התוכן בתוך הארגון (למשל באמצעות הכוונת GPS שלהם).
המאמר המלא:
הגלובליזציה כבר כאן
צוותים המורכבים מעובדים ממספר מדינות כבר אינם דבר נדיר, גם בישראל. יחד עם המחסומים ה"רגילים" של שפה ופערי זמן, הגלובליזציה מביאה עוד הרבה פערים של רגישות תרבותית, רגישות מגדרית ועוד.
פערים תרבותיים אינם יכולים עוד לשמש כתירוץ. מומחי הלמידה צריכים ליצור סביבה סובלנית ומקבלת, שתאפשר פעילות גלובלית מיטבית.
המאמר המלא:
