TRIZ או "פתרון בעיות המצאתי" הוא שמה של מתודולוגיה ותיקה שפותחה עוד בשנות ה- 40 ע"י המדען המדען הרוסי גיינריך אלטשולר. TRIZ הוא למעשה ראשי התיבות של שם השיטה
(ולטובת קוראי הרוסית: Теория решения изобретательских задач).
לאחר שבחן אלטשולר פטנטים רבים מאוד, הוא הגיע לתובנה כי למעשה כל בעיה שאנחנו מתמודדים איתה כיום, היא סוגיה שמישהו כבר התמודד איתה בעבר. לכן, מה שיש לעשות הוא לאתר את הפתרון הנכון מבין הפתרונות שכבר נבנו. מכאן הוא הגיע לניסוח עקרון הבסיס:
TRIZ מורכבת מאוסף של עקרונות וכלים. חלקם ניסח אלטשולר וחלקם התפתחויות מאוחרות יותר.
TRIZ היא תיאוריה שלא רק עוסקת בסתירות (כמפורט בהמשך), אלא גם מייצגת מעין סתירה בפני עצמה: היא מהווה דרך מאוד מובנית, מושג שעל פניו הוא רחוק מיצירתיות, כדי ליצור ולחדש.
40 עקרונות המצאתיים (40 Inventive Principles)
אלטשולר זיהה בעבודתיו כאמור עקרונות בסיסיים שמשותפים לכל המצאה: עקרונות כמו חלוקה, איחוד, הוצאה. הפתרון טמון באחד או יותר מהם.
לרשימה מפורטת של 40 העקרונות: כאן.
סתירות (contradictions) ופתרונן
השיטה מגדירה 39 פרמטרים. סתירות בין פרמטרים אלה הן המכשולים עליהן צריך להתגבר בתהליך ההמצאתי.
באמצעות מטריצה הסתירות (the contradiction matrix) ניתן לזהות מהם העקרונות ההמצאתיים הרלוונטיים לפתרון כל סתירה.
כאן הטבלה המלאה וכאן אתר המציע כלי שמציע כלי שיצביע לכם לכל סתירה ספציפית על העקרונות לחיפוש הפתרון.
האידאל (Ideality)
השאיפה של מערכות להגיע לפתרון אידאלי היא עקרון בסיסי בתורת ה- TRIZ.
אין הסכמה בין אנשי המקצוע האם ניתן להגיע לאידאל הנשאף. עם זאת, הוא מהווה טריגר לתנועה קדימה ולשיפור.
סטנדרטים המצאתיים (Inventive Standards)
הסטנדרטים ההמצאתיים הם מהחלקים המורכבים יותר בתורתו של אלטשולר.
אלו הם 72 כללים, המחולקים ל-5 קטגוריות, ותפקידם בפתרון בעיות מורכבות.
כאן אפשר למצוא הרחבה בנושא זה.
יישום של הטכניקות והכלים של מתודולוגיית TRIZ דורשים לימוד והעמקה מעבר למפורט בפוסט זה. זוהי רק "טעימה" מעולם ה"פתרון בעיות המצאתי" (ומובנה) שבנה אלטשולר. אפשר להגיע בקלות למגוון גדול של חומרים נוספים. מקום נחמד להתחיל בו הוא באתר trizsite שגם הפניתי אליו במהלך הדברים.
בשבוע האחרון עסקתי כאן בחדשנות וביצירתיות. התחושה כעת היא שהימים האחרונים רק "פתחו את התיאבון" להמשיך ולהעמיק בנושא. כל אתר שהגעתי אליו רק הוביל למקורות נוספים, כל נושא שנגעתי בו הוביל לעוד ועוד תכנים. כך שמבחינתי זו היתה רק "יריית פתיחה" ועוד אחזור לעסוק בכך כאן. אם במודלים ובתיאוריות, אם בנושא של הדרכה והטמעה בארגונים, ואם ברעיונות להפעלות ותרגול.
כשהתחלתי את השבוע הזה, עם הכרזה על שבוע פוסטים בנושא חדשנות ויצירתיות, בוודאי שלא ידעתי שאסיים אותו ביום שבו בכל העולם נפרדים מאחד האנשים המקשורים ביותר לחדשנות בדורנו: סטיב ג'ובס.
זה נשמע כמעט קיטש לכתוב את זה בכלל, ובוודאי שקטונתי מכדי שיהיה לי מה להוסיף על הדברים שנאמרו ונכתבו היום בכל אתר וערוץ.. ואחרי ככלות הכל, אי אפשר שלא להזכיר זאת.
מעבר ליצירת חדשנות, גדולתו של ג'ובס בכך הוביל חברה שהטמיעה תרבות של חדשנות בארגון, ובהובלתה הוא הצליח להנגיש את החדשנות, ולהביא אותה לכל בית.
(ולטובת קוראי הרוסית: Теория решения изобретательских задач).
לאחר שבחן אלטשולר פטנטים רבים מאוד, הוא הגיע לתובנה כי למעשה כל בעיה שאנחנו מתמודדים איתה כיום, היא סוגיה שמישהו כבר התמודד איתה בעבר. לכן, מה שיש לעשות הוא לאתר את הפתרון הנכון מבין הפתרונות שכבר נבנו. מכאן הוא הגיע לניסוח עקרון הבסיס:
TRIZ מורכבת מאוסף של עקרונות וכלים. חלקם ניסח אלטשולר וחלקם התפתחויות מאוחרות יותר.
TRIZ היא תיאוריה שלא רק עוסקת בסתירות (כמפורט בהמשך), אלא גם מייצגת מעין סתירה בפני עצמה: היא מהווה דרך מאוד מובנית, מושג שעל פניו הוא רחוק מיצירתיות, כדי ליצור ולחדש.
קרא גם על טכניקת SCAMPER לפתרון בעיות יצירתי.
אלטשולר זיהה בעבודתיו כאמור עקרונות בסיסיים שמשותפים לכל המצאה: עקרונות כמו חלוקה, איחוד, הוצאה. הפתרון טמון באחד או יותר מהם.
לרשימה מפורטת של 40 העקרונות: כאן.
סתירות (contradictions) ופתרונן
השיטה מגדירה 39 פרמטרים. סתירות בין פרמטרים אלה הן המכשולים עליהן צריך להתגבר בתהליך ההמצאתי.
באמצעות מטריצה הסתירות (the contradiction matrix) ניתן לזהות מהם העקרונות ההמצאתיים הרלוונטיים לפתרון כל סתירה.
כאן הטבלה המלאה וכאן אתר המציע כלי שמציע כלי שיצביע לכם לכל סתירה ספציפית על העקרונות לחיפוש הפתרון.
האידאל (Ideality)
השאיפה של מערכות להגיע לפתרון אידאלי היא עקרון בסיסי בתורת ה- TRIZ.
אין הסכמה בין אנשי המקצוע האם ניתן להגיע לאידאל הנשאף. עם זאת, הוא מהווה טריגר לתנועה קדימה ולשיפור.
סטנדרטים המצאתיים (Inventive Standards)
הסטנדרטים ההמצאתיים הם מהחלקים המורכבים יותר בתורתו של אלטשולר.
אלו הם 72 כללים, המחולקים ל-5 קטגוריות, ותפקידם בפתרון בעיות מורכבות.
כאן אפשר למצוא הרחבה בנושא זה.
יישום של הטכניקות והכלים של מתודולוגיית TRIZ דורשים לימוד והעמקה מעבר למפורט בפוסט זה. זוהי רק "טעימה" מעולם ה"פתרון בעיות המצאתי" (ומובנה) שבנה אלטשולר. אפשר להגיע בקלות למגוון גדול של חומרים נוספים. מקום נחמד להתחיל בו הוא באתר trizsite שגם הפניתי אליו במהלך הדברים.
* * * * * * * * * * * * * * *
בשבוע האחרון עסקתי כאן בחדשנות וביצירתיות. התחושה כעת היא שהימים האחרונים רק "פתחו את התיאבון" להמשיך ולהעמיק בנושא. כל אתר שהגעתי אליו רק הוביל למקורות נוספים, כל נושא שנגעתי בו הוביל לעוד ועוד תכנים. כך שמבחינתי זו היתה רק "יריית פתיחה" ועוד אחזור לעסוק בכך כאן. אם במודלים ובתיאוריות, אם בנושא של הדרכה והטמעה בארגונים, ואם ברעיונות להפעלות ותרגול.
כשהתחלתי את השבוע הזה, עם הכרזה על שבוע פוסטים בנושא חדשנות ויצירתיות, בוודאי שלא ידעתי שאסיים אותו ביום שבו בכל העולם נפרדים מאחד האנשים המקשורים ביותר לחדשנות בדורנו: סטיב ג'ובס.
זה נשמע כמעט קיטש לכתוב את זה בכלל, ובוודאי שקטונתי מכדי שיהיה לי מה להוסיף על הדברים שנאמרו ונכתבו היום בכל אתר וערוץ.. ואחרי ככלות הכל, אי אפשר שלא להזכיר זאת.
מעבר ליצירת חדשנות, גדולתו של ג'ובס בכך הוביל חברה שהטמיעה תרבות של חדשנות בארגון, ובהובלתה הוא הצליח להנגיש את החדשנות, ולהביא אותה לכל בית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה