מהו פיתוח הדרכה?
לא פעם נשמעת הטענה, כי חוקר טוב איננו בהכרח מורה טוב.פיתוח ההדרכה הוא אולי צעד נוסף של הטיעון - מורה טוב לא בהכרח יודע לבנות מערך שיעור טוב.
הבסיס להתפתחותו של התחום היא ההבנה כי מדובר בתחום ידע בפני עצמו - מומחה הלמידה איננו מומחה התוכן, אלא מתמחה בהבנת תהליכי הלמידה והדרכים המֵיטביות ללמד ולהדריך.
פוסט זה הוא חלק מהסדרה "אביב של יסודות"
חשיבות פיתוח ההדרכה מודגשת יותר ויותר בעולם שהופך להיות עולם של ידע. אנו מוצפים במידע זמין בכל תחום דעת, היכולת ללמוד ולקלוט את הידע חיונית להצלחה האישית. באותה שעה, היכולת לארגן את הידע ולמסור אותו בצורה אפקטיבית, הופכת חיונית יותר ויותר.
פיתוח הדרכה מתרחש בעולם למידת המבוגרים (אנדרגוגיה) ובפרט בלמידה הארגונית, אך הוא רלוונטי בכל למידה שהיא, שכן מדובר בהתמקצעות לשם אופטימיזציה של תהליכי הלמידה באשר הם.
תהליך פיתוח ההדרכה
קיימים כמה וכמה מודלים לפיתוח הדרכה, שידובר בהם בפוסטים הקרובים. המכנה המשותף המיידי ביותר, והוא אולי שמייחד את התחום, והופך את מומחי הלמידה ליותר מאשר "בוני מצגות" - הוא עצם העובדה שמדובר בתהליך. עצם קיומם של מודלים ושל מתודולוגיות מקצועיות. לא מדובר בחיבור סתמי של סדרת תרגילים שנראים מתאימים עם משחק נחמד ששמעת עליו במקרה. קיימת חשיבה סדורה מאחורי כל שלב ושלב. את המרכיבים הבסיסיים הבאים ניתן לזהות במרבית המתודולוגיות הסדורות לפיתוח הדרכה:- אבחון צרכים והגדרת מטרות - בכל המודלים והמתודולוגיות מוצאים שהם מתחילים מהתעקבות על זיהוי הצורך. המיקוד הזה משליך גם על תכולת ההדרכה, ולא פחות חשוב - מה נשאר "בחוץ". לא מכניסים תכנים רק בגלל ש"המנהל אמר שזה חשוב" אלא מפצחים את הצרכים האמיתיים ללמידה.
- בניית הרצף ההדרכתי - רציונל הלמידה. החלטה לגבי סדר הלימוד ומבנהו, באופן הממוקד ביותר.
- החלטה על מתודולוגיות וכלים - שיעורים פרונטאליים, סדנאות חוויתיות, למידה מתוקשבת, חניכה, כלי עזר לעבודה, משחקים... היריעה קצרה מלפרט כאן את מכלול האפשרויות. לחלקן יוקדשו פוסטים פרטניים בעתיד. המתודולוגיה צריכה להיבחר גם היא באופן מחושב ומושכל, בהתאם לתוכן, ליישום המקצועי שלו, ולקהל היעד.
- בנייה והפקה של התוצר ההדרכתי עצמו - השלב בו יוצקים את התכנים עצמם לתוך הרצף והמתודולוגיות.
פיתוח הדרכה מַקרו ופיתוח הדרכה מיקרו
פיתוח הדרכה יכול להתרחש בשתי רמות - מַקרו ומיקרו.רמת המַקרו היא רמת פיתוח תהליכי ההדרכה - מהם הצרכים ההדרכתיים וכיצד יש להתמודד איתם - האם ייערך קורס? האם תבנה לומדה? מה נושאי יחידות הלימוד?
רמת המיקרו מתייחסת ליחידת הלימוד עצמה - מהו רצף הנושאים בתוך יחידת הלימוד? באיזו מתודולוגיה ספציפית יועבר כל אחד מהם (מצגת, דיון, משחק...).
מרכיבי פיתוח ההדרכה העיקריים שפורטו לעיל - זיהוי צרכים, בניית רצף ובחירת מתודולוגיות - נכונים לשתי רמות הפיתוח, כאשר הדגשים משתנים.
למידה ארגונית ופיתוח ההדרכה
מחלקת ההדרכה משוייכת בארגונים רבים ליחידת משאבי האנוש.מטרת תהליכי הלמידה וההדרכה בארגון היא "סגירת פערים" - פערים בין הרצוי והמצוי (בדרך כלל אצל עובדי הארגון), כאשר חשוב להבחין: אלו לא בהכרח פערי ידע.
הפערים יכולים להיות פערי מיומנות (כאשר עובד יודע מה עליו לעשות, אך חסרה לו המיומנות לבצע זאת בפועל), או פערי מוטיבציה ונכונות ליישם את הנדרש.
הדרכה ארגונית איננה אירוע חד פעמי. אמנם בולט במיוחד חלקה של ההדרכה בתהליכי הקליטה והכשרת עובדים חדשים, אך לכל אורכם של "החיים המקצועיים" נדרשת למידה - בין אם לשימור ידע/מיומנויות קיימים ובין אם להקניית חדשים.
פיתוח הדרכה או פיתוח למידה?
כמו בתחומים אחרים גם כאן מדובר בסוגיה שהיא בהרבה מעבר לטרמינולוגיה."פיתוח הדרכה" השתרש אמנם כמונח המקובל, אך בשנים האחרונות יותר ויותר נשמעות הטענות כי הגדרה זו צרה מדי. המונח הדרכה, מתייחס לאירוע חד פעמי או מתמשך, בו יש מוסר ידע ומקבל/י ידע מוגדרים. קל להשליך מ"הדרכה" ל"אירוע הדרכתי" (אם כי, עדיין, בהכרח נכללים כאן גם אלמנטים של למידה מתוקשבת, חניכה מובנית וכן הלאה).
"פיתוח למידה" הוא מונח מרחיב בהרבה. הלמידה היא התהליך שמבצע הלומד ומעצם הגדרתה השליטה בתהליך היא קודם כל של הלומד. התייחסות ל"למידה" מכלילה בטווח ההתייחסות גם תהליכי למידה בלתי פורמאליים, כלי מדיה חברתית, התנסויות בעבודה עצמה ועוד. התייחסות ל"פיתוח למידה" מדגישה את הרצון לקחת אחריות ומעורבות גם בתהליכים אלו. מודל 70:20:10 הוא דוגמא לאופן בו מומחי הלמידה רואים את תפקידם בסביבת הלמידה הארגונית הכוללת.
גם המונחים באנגלית המשמשים לתיאור המקצוע מלמדים על אותה "פרשת דרכים" של התחום: trainign development, learning developement, instructional design...
תהליך פיתוח ההדרכה הוא תהליך מתודולוגי ו"מסודר". עוצמתו היא בנכונות "לעצור ולחשוב" על כל אחד מהמרכיבים. החיבור של התכנים והמתודולוגיות איננו מקרי, אלא נעשה מתוך מחשבה על הצרכים ועל אפקטיביות תהליך הלמידה. בתוך ה"סדר" הזה, תהליך פיתוח הדרכה טוב דורש יצירתיות ו"מעוף". רק איתם ניתן ליצור עניין (גם ללומד וגם למפתח ההדרכה) ולמקסם את אפקטיביות הלמידה. הצירוף הזה של הבנייה סדורה יחד עם תהליך יצירתי, היא אחד הגורמים המעניינים והמושכים ביותר במקצוע פיתוח ההדרכה.
פוסט זה הוא חלק מהסדרה "אביב של יסודות".
האייקונים המלווים פוזט זה לקוחים מהאתר freedigitalphotos.
האם מפתח הדרכה צריך להיות בעל ידע בתחום שאותו הוא מדריך? אם ארגון כמו בנק מחפש מפתח הדרכה האם על המפתח להיות בעל השכלה פיננסית?
השבמחקאלי, אתה מעלה סוגיה מעניינת.
מחקידע בתחום/נושא שמפתחים כמובן מוסיף וככל שהוא גדל גדלה ההתמקצעות והיכולות.
יחד עם זאת, תחום ההדרכה/למידה הוא דיסיפלינה בפני עצמה. מומחה למידה צריך לפני הכל הבנה של כיצד אנשים לומדים. את התוכן המקצועי מספק פעמים רבות מומחה התוכן (ראה פוסט בנושא זה). מפתח ההדרכה צריך לדעת לקחת תוכן כזה ולפתח ממנו תהליך למידה אפקטיבי. חשוב גם לציין שמפתח הדרכה במקרים רבים איננו המדריך שמעביר בפועל את החומר.
ניתן להשוות זאת למקצוע הניהול. מנהל חברה עשוי לעבור מניהול חברה בתחום אחד לניהול בתחום אחר. חשוב שהמנהל ילמד את התחום החדש שהוא מנהל, אבל היכולות שהוא מביא איתו הן קודם כל יכולות ניהוליות.
עוד ראוי לציין שבפרקטיקה הדברים לא בהכרח עובדים כפי שתיארתי. מפתחי הדרכה רבים 'צומחים מתוך המקצוע' או מופנים לעיסוק זה מתוך מקום עבודה קיים (עובדי בנק שהופנו למחלקת ההדרכה, למשל).
לסיכום, התמקצעות והבנה בתוכן המקצועי בוודאי תתרום ליצירת תכנים איכותיים יותר, אך מפתח ההדרכה צריך להיות קודם כל בעל מומחיות בהליכי למידה ורק בהמשך 'לצלול' לתכנים עצמם.