יום שישי, 28 בינואר 2011

על אפיון צבעים והתאמת צבעים

אנחנו בונים פרזנטציות, אנחנו מעבירים פרזנטציות והדרכות, ובכל פעם לומדים ומשתכללים... אבל רובנו לא גרפיקאים מומחים, ולרובנו אין סטודיו צמוד עם צוות מעצבים.
בגלל זה אני שמחה לגלות מדי פעם כלים שיעזרו בצד העיצובי, ואם אפשר שלא יהיה מדובר בתוכנה גדולה, מסובכת ויקרה.

לא מזמן נתקלתי בכלי קטן, חמוד (וחינמי!) שעושה משימה פשוטה: Pixie הוא בוחר צבע (color picker בשמו הלועזי). הרעיון הוא פשוט: האפליקציה יושבת אצלי על הדסק-טופּ, וכאשר היא מופעלת נפתח חלון קטן. מאותו רגע, כאשר תנועו עם העכבר על גבי המסך הכלי יזהה את הצבע באותה נקודה וייתן את ערכיה.

למה זה טוב?
כאשר, למשל, משלבים במצגת תמונה (למשל את לוגו הלקוח) ורוצים להתאים את צבע הכיתוב בכותרת לצבע הלוגו, אבל בדיוק-בדיוק אותו גוון. אחרי זיהוי ערכי נקודת הצבע שבתמונה, ניתן להגדיר אותם ערכים לגרף, כיתוב וכו'.
 

אולי יש כלים מתוכחמים יותר. אבל, כאמור, היופי כאן הוא בפשטות.

את הכלי הזה הכרתי דרך פוסט קצת ישן, אבל עדיין משובח בבלוג הבכלל משובח של טום קולמן. הפוסט מציג 9 כלים חינמיים לשימוש בתהליכי בניית e-learning.

באותו פוסט קולמן גם מייעץ להשתמש בבוחר הצבע יחד עם בנייה של פלטת צבעים לקבלת שילובי צבעים שיוצרים הרמוניות שונות. הוא מזכיר כמה אתרים שעושים זאת.


מבין ההצעות אני חיבבתי את kuler (מבית Adobe). ניתן למצוא באתר מגוון פלטות צבעים, וגם ליצור פלטות על סמך צבע בסיס (במקרה שכאן על סמך צבע העיפרון הכחול שבתמונה).







יום שני, 24 בינואר 2011

לחזור ליסודות - מורים (ומדריכים) שמשאירים רושם

אז מי המורה (או המדריך) שהשאיר עליך הכי הרבה רושם? מי הכי זכור או זכורה לך?
קחו רגע קצת אוויר. עצרו שנייה לחשוב על זה לפני שממשיכים לפסקה הבאה.




השאלה הזו היא הבסיס לספר הדיגיטלי שפרסם ב- 2005 אליוט מאסי, גורו ההדרכה הבינלאומי.

עכשיו תשאלו מה פתאום להיזכר עכשיו במשהו שנכתב ב- 2005?
אז זה מה שיָפה בחזרה ליסודות. מה שהיה נכון לפני 6 שנים - תקף גם היום.
(מה גם שלפני 6 שנים - אני עצמי בכלל לא דמייתי את הבלוג הזה).

הספר הדיגיטלי, שניתן להורדה בחינם (!), הוא, למעשה, אוסף של מאות תשובות. אנשים מרחבי העולם שיתפו את מאסי בזכרונותיהם מהמורים והמדריכים שלימדו אותם במסגרות שונות, והשאירו את חותמם. השאלות קובצו לפי נושאים ומתקבל אוסף מרגש של סיפורים ואנקדוטות. כמה פשוט... ככה יפה.

למדריכים, למפתחי הדרכה, למנהלי הדרכה, לכל העומדים ומציגים בפני קהל...
מלא וממלא במוטיבציה, השראה ורעיונות!!!

ניתוח התשובות שנאספו מלמד על אוסף התכונות שמאפיינות את אותם מורים ומדריכים שמשאירים רושם:
  • לא שגרתי / יצירתי (19%)
  • ממריץ ונותן השראה (16%)
  • מחוייבות ללומדים (13%)
  • מאתגר (11%)
  • משלב סיפורים או משעשע (11%)
  • יש לו תשוקה לתוכן ולחומר הלימוד (9%)
  • פרקטי (6%)
(סלחו לי על הניסוחים בזכָר... הנה כבר מגיעה פיסקה מתקנת). 



לחצו כאן למעבר לאתר של
אליוט מאסי והורדה בחינם
  
אצלי - זו המורה בתיה מבית הספר היסודי, שהשאירה עלי הכי הרבה רושם. אני מנחשת שהדבר נכון גם לגבי לא מעט מבני כיתתי באותן שנים. במבט לאחור היא עונה על רובן של התכונות האלו, ואולי על כולן. בשבתות היינו נאספים ביוזמתה, עם הורים, אחים, מים וכובע, ויוצאים לפיקניקים וטיולים משותפים. יותר מההוראה (המצוינת) שלה, יותר מהשיעורים הבהירים והתשוקה לחומר הלימוד - טיולי השבת האלה לימדו אותנו על נתינה, על מחוייבות ועל חברויות.

אז מי המורה או המדריך/ה שלך?



 
הספר הדיגיטלי "My most memorable teacher (or trainer)" הוא אחד מבין 4 ספרים דיגיטליים שניתן להוריד בחינם באתר של אליוט מאסי.

יום שישי, 21 בינואר 2011

על השימוש באשליות תפיסתיות

מעגלים או ספירלה?
אשליות תפיסתיות הן מאגר בלתי נדלה של חומרים שיכולים לשמש בהדרכות והרצאות במגוון דרכים. רובן הגדול של האשליות הנפוצות בתחום – הן אשליות ויזואליות. חלקן מוכרות וכמעט שחוקות, אבל עם קצת חיפוש אפשר למצוא חומרים פחות מוכרים. 





אז במה יכולות לשמש אותנו האשליות התפיסתיות?

ספור את הנקודות השחורות


כחימום, שבירת קרח, או הפוגה במהלך הדרכה – פעילות יותר "קלילה", אבל כזו שתהיה מקובלת ומשחררת גם אצל קהלים ציניים.






כאלמנט מפחית התנגדויות מסוגים שונים – המציאות אינה תמיד חד משמעית, החושים לפעמים משקרים לנו, "אני לא יודע הכל".
ניתן גם להציג גיליון המדגים את הפרעת סטרופ, שעוסקת בקשב סלקטיבי (כמו זה שפה מימין). תנו למודרכים לקרוא בקול את שמות הצבעים. רמת הקושי הגבוהה יותר היא לנסות להקריא לפי הכיתוב (קל יותר להקריא לפי הצבע).

ברווז או ארנבת?


יצירת חווית הצלחה. גם אם הפעילות לא קשורה לתוכן ההדרכה עצמו – החוויה החיובית תתרום לתחושת המודרכים. פה צריך להיזהר ולקחת חומרים "קלים" יותר, שייצרו את התחושה הרצויה, ולא ייצרו בטעות דווקא תחושת כישלון. 






מה כהה יותר - A או B?


פתיח לדיון בחשיבות הדרך שבה אנחנו מציגים נושא (או מציגים לנו), או במניפולציות. גם ציורים בסגנון Escher יכולים להיות שימושיים בקשר להיבטים של מניפולציות.






קשב וחלוקת קשב בעבודה. לא בדיוק אשליה, אבל גם כאן אפשר להסתייע בהפרעת סטרופ. וכמובן סרטים בנושא attention  selective כמו מחקרי הגורילה (בהמשך) או זה של CBS כאן.


כאמור, הרשת מלאה אינסוף אתרים וחומרים. 
הנה רשימה של כמה מקורות נחמדים:


ויקיפדיה – כדי לדעת קצת יותר לפני שממשיכים בחיפוש
 
כמה אתרים שמציעים מגוון עצום של אשליות אופטיות מסודרות עפ"י קטגוריות

הפוסט בנושא אשליות תפיסתיות ועיוותי תפיסה בבלוג "ספק סביר" מציג כמה אשליות פחות מוכרות או שחוקות.

בלוג ישראלי שמציע מגוון נחמד של אשליות אופטיות

חומרים עפ"י תחומים באתר עמלנט

אתר שעיסוקו קסמים, שיש בו מגוון חומרים (וטענה שהם מותרים לשימוש חופשי).
בין השאר ניתן למצוא באתר את הסרטון על תשומת לב סלקטיבית (סרטון הגורילה):  

האתר של ד"ר כריסטופר קארביס ופרופ' דניאל סימון, שמאחורי סרט הגורילה.
דרכם ניתן לרכוש DVD עם החומרים המקוריים, ומגוון חומרים בנושא.
 

יום שלישי, 18 בינואר 2011

לפעמים צריך ללמוד לשכוח


גיליון ינואר של מגזין Chief Learning Officer דן בקיום מצבים בהם אנחנו צריכים ללמד דווקא לשכוח! 

כתבתה של בטינה צ'אנג דנה במקרים בהם הארגון מעוניין להכחיד ידע, מיומנויות או מוטיבציות קיימים, ולהקנות חדשים במקומם.

שינויים כמו רכישת חברה, שינוי אסטרטגיה וכדומה - כולם עשויים להצריך הכחדה של עמדות והרגלים בכדי להטמיע את האסטרטגיה החדשה.

במקרים מסוימים יעדיפו חברות עובדים חדשים ונקיים מהרגלים ועמדות "שגויים".  

מהבחינה הביולוגית הטהורה: אין הכחדה או שיכחה מלאה, אבל הידע או המיומנות החדשה יכולים לדחוק את ההרגלים הישנים.
  
תהליכי "השכחה" מסוג זה הולכים יד-ביד עם התחום של הטמעת שינויים. כי מעצם קודם שנוכל להנחיל התנהגויות חדשות, יש להכחיד את הישנות.  

בהתאם, יש להתייחס ללימוד הכחדה באותה רצינות שמתייחסים להטמעת שינוי.

על המנהלים לשאול מה הם ההרגלים הישנים האלה? מאיפה בא העובד? ולמה רכש הרגלים אלה? מה משמעותם עבורו?




ההתנגדות לשינוי באה מפחד להינזק. צריך לתת לעובד סיבה והסבר: מדוע הוא נדרש לשינוי. 

יש לתקשר באופן ברור את הסיבה לשינוי. המפתח הוא מתן אינפורמציה. 

כדי שהתהליך יצליח, מנהלי ההדרכה צריכים להטמיע אמון בכל הדרגים בחברה (בתהליך הדרכה או בתרבות הארגונית היום-יומית).


המאמר המלא: 

    יום שלישי, 11 בינואר 2011

    תבניות משחקים לימודיים איכותיות בחינם

    באתר UNCW.edu/EdGames קיים מגוון שלמשחקים ותבניות למשחקים לימודיים להורדה בחינם.

    התבניות בקבצי PPT, וורד, ואקסל - לפי הרלוונטיות לכל משחק. 
    התבניות באיכות גבוהה בהרבה ממה שנתקלתי במרבית האתרים האחרים שמציעים תבניות חינמיות. 
    (כאן הגלגל באמת יסתובב על המרקע עד שיעצור על מספר אקראי).

    הפורמט לרוב מאפשר התאמות קלות לעברית.

    הרשיון מאפשר שימוש בהדרכות!

    חלק מהמשחקים מלווים בהסבר מצולם בוידאו.

    דרך האתר ניתן לרכוש את ספרו של Dr. Jeff Ertzberge על משחקים לימודיים. מי שרוכש את הספר מקבל בנוסף הרשאה לגישה למשחקי "פרימיום" נוספים. 



    יום ראשון, 9 בינואר 2011

    אייקונים לשימוש חופשי


    Webdesigner-Depot  מציע אוספים של אייקונים להורדה בחינם ושימוש חופשי. בנוסף לאוסף "פרימו", שבו מעל 200 אייקונים, ניתן למצוא באתר מספר אוספים נוספים.  


    ניתן להשתמש באייקונים שבאתר באופן חופשי - הן לשימוש פרטי והן לשימוש מסחרי.









    יום שבת, 8 בינואר 2011

    בחירת סולם למדידת עמדות




    כאשר אנחנו מנסחים שאלות להערכת ההדרכה, ובפרט בוחנים את עמדות
    המשתתפים, עומדות בפנינו מגוון אפשרויות לגבי סוג סולם המדידה שבו
    נשתמש, ובאופן ספציפי:
    אורכו של סולם המדידה.
    אז איך בוחרים? 
    אין תשובה אחת לדרך המועדפת. צריך להכיר את היתרונות וחסרונות של כל שיטה,
    ולהתאים לצרכים הספציפיים שלנו. בעולם ההדרכה לרוב אין לנו צורך בניתוח
    סטטיסטי מורכב של ההישגים שלנו, ולכן נבחר לרוב בסולמות הפשוטים והקצרים יותר.




    סולם דיכוטומי אוהב -  לא אוהב 
    היתרון בחלוקה הדיכוטומית שהיא פשוטה עבורנו לניתוח, ומאפשרת לנו לחלק את המשיבים חלוקה ברורה ל"בעד" ו"נגד". הבעיה בצורת תשאול כזו שהיא מחמירה מאוד עם הנשאל. העולם הוא לא שחור ולבן, ובתשאול דיכוטומי אנחנו מביאים את המשיב לבצע בחירה שעשויה להיות מאולצת מאוד.

    סולמות 4 או 5 דרגות
    סולמות המשתמשים ב-4 או 5 דרגות יהיו בדרך כלל סולמות
    שמתוארים מילולית:

    • מאוד נהניתי
    • די נהניתי
    • לא כל כך נהניתי
    • בכלל לא נהניתי 
    סולמות 4 ו-5 הם כבר יותר נוחים למשיב, מהבחינה שהם נותנים
    לו תמונה יותר מציאותית עם דרגות ביניים. עם זאת, ניתן על-ידי קיבוץ
    המשיבים עדיין לקבל, בפרט בסולם של 4 דרגות, חלוקה ברורה של
    המשתתפים ל"בעד" ו"נגד" (ו"ניטרליים" במקרה של סולם בעל 5 דרגות).
    ההבדל בין שני הסולמות יכול להוות יתרון או חיסרון: נקודת האמצע
    במקרים מסוימים נרצה שוב "לאלץ" את המשיב לבצע
    בחירה, לא לתת לו "לברוח" לנקודת אמצע ניטרלית. עם זאת, יש
    שאלות שבהן חשוב שנכיר בקיומה של נקודה ניטרלית שכזו, ואז נבחר בסולם שיש בו את נקודת האמצע הזו.

    סולם 7 דרגות
    סולם 7 דרגות כבר יהיה בדרך כלל סולם שמתואר במספרים, ולא מילולית.
    קשה, אבל לא בלתי אפשרי, לתאר מילולית סולם 7 דרגות.
    סולם 7 הוא קצת פחות אינטואיטיבי למשיב, והיתרון הגדול של סולם כזה
    הוא שאיתו כבר אפשר לבצע בביטחון ובתוקף מבחנים סטטיסטיים מורכבים
    יותר (כמו רגרסיות). אם אתם מאלה שבורחים לקצה השני של החדר
    כשאתם רק שומעים את המילה רגרסיה, או שסתם אין לכם כל כוונה לעשות
    פיצוח סטטיסטי להערכת ההדרכה שלכם.. בהחלט אפשר לבחור סולם אחר.

    סולם 10 דרגות
    סולם 10 דרגות נפוץ מאוד בשאלונים מסוגים שונים בישראל. זהו סולם שמאפשר גמישות, אין בו נקודת אמצע, וכן.. הוא גם מאפשר ניתוחים סטטיסטיים מורכבים למי שרוצה.
    סולם 1-10 הוא מאוד אינטואיטיבי למשיב הישראלי, שרגיל ל"ציוני בית-ספר". עם זאת, דווקא כאן נעוצה גם בעייתיות מסוימת של הסולם הזה: הוא לא באמת סולם סימטרי!
    כמו בבית ספר, אנחנו רגילים שציון 5 הוא בעצם ציון נכשל, ולא נקודה שקרובה למרכז. ציון 7 הוא בדרך כלל בינוני למדי.

    ניתן כמובן להשתמש גם בסולמות אחרים כמו 6 דרגות, 11 דרגות
    (כן, יש כזה – זה בעצם סולם 0-10) או 100 דרגות (יש כאלה - ראיתי!). סולמות כאלה הם פחות נפוצים.

    יום רביעי, 5 בינואר 2011

    כלי חינמי של מיקרוסופט: כיתת עכברים


    מיקרוסופט מציעה כלי חינמי נחמד לשיתוף אינטראקטיבי של הכיתה: Mouse Mischief מאפשר לחבר מספר עכברים למחשב אחד.
    המשמעות הפרקטית היא שאפשר לחבר את הכיתה כולה למצגת שהמנחה מעביר. המנחה שואל שאלה וכולם יכולים להסית את העכברים ולהצביע על התשובה הנכונה. מתקבלת הנחייה פעילה ומשתפת במיוחד.
    מדובר על הוצאה לא גדולה, אם בכלל. הכלי מאפשר התחברות לכל עכבר רגיל. 
    באתר מוצגות מספר דוגמאות. רובן ככולן עוסקות בלימוד לילדים, אך בהחלט ניתן לשאוב רעיונות ולפתח כיווני חשיבה בעזרתן.