יום שני, 30 באפריל 2012

מודל תל"מ לפיתוח הדרכה

כאשר מתחילים להתעניין או לעסוק בפיתוח הדרכה, מהר מאוד יוצא להתקל בשמותיהם של כמה מודלים וכלים בסיסיים בתחום. אמנם פרקטיקת העבודה היום-יומית במקרים רבים איננה נצמדת למודלים, אך יש חשיבות להכרות איתם, הן משום שהם חלק מהטרמינולוגיה השגורה בקרב אנשי מקצוע, והן משום שהם ממחישים ומדגישים עקרונות יסודיים ובסיסיים של תכנון הדרכה אפקטיבי.

פוסט זה הוא חלק מהסדרה "אביב של יסודות"

שניים מבין המודלים המוכרים ביותר בארץ הם מודל תל"מ ומודל אלפא, שניהם מודלים ישראליים שפותחו על-ידי מובילי התחום בצה"ל.



מודל תל"מ (1978) פותח בהובלת גב' אביבית שפיזאיאן ופרופ' יונתן סמילנסקי. 
תל"מ = תכנון לפי מרכיבי תפקיד (ויש גם גרסת "תכנון לפי מצבים מתפתחים").
המודל מתווה עקרונות מנחים בפיתוח הדרכה שמהותה הכשרה לתפקיד. פעמים רבות מדובר בהכשרה במסגרת כניסה לתפקיד חדש. המודל יכול לשמש גם במצבים נוספים, אך יש לשים לב שהוא לא רלוונטי לכל הדרכה.


המודל בא לענות על הצורך בהסתכלות רחבה אך מתודולוגית על תהליך ההכשרה כולו, ולא בהקניית אוסף של פריטי ידע - לא עוד אוסף של הרצאות וקריאת חומרים, אלא תהליך מלא ומובנה.



מודל תל"מ נשען על תורת ניתוח העיסוקים. בהתאם לכך, בבסיס בניית ההכשרה נמצא תהליך של ניתוח מרכיבי התפקיד
מדובר בתהליך סדור לזיהוי תכולות התפקיד והמורכבויות הקשורות בהן, המתחיל בזיהוי המשימות ותת-המשימות. לאחר מכן מתבצע אפיון של כל משימה כזו:

  • מה המֶרכָּזיוּת של כל משימה - תכיפות הופעתה, הקריטיות שלה?
  • מהן רמות המורכבות והסיבוכים האפשריים?
  • מהם הידע, המיומנויות והתפיסות הנחוצים?
  • מהם הממשקים והמערכות הרלוונטיים לכל משימה?
  • מה מגדיר הצלחה במשימה?
במקביל לפירוק התפקיד למרכיביו נשמרת גם הסתכלות אינטגרטיבית: יש להגדיר מהו "לב התפקיד". מעין זיקוק של מהות התפקיד להגדרה ברורה. מרכיב זה מהווה נדבך מרכזי בגיבוש ההכשרה לתהליך מלוכד, ובבסיסו ההבנה שהשלם עולה על סך חלקיו. לב התפקיד ומהותו הם יותר מאשר סך הידע והמיומנויות הנלמדות.




השלבים בתכנון הכשרה על פי מודל תל"מ:
  • אפיון התפקיד - הגדרת לב התפקיד + ניתוח מפורט של מרכיבי התפקיד
  • אפיון מצב הבסיס בהתאם להגדרת לב התפקיד
  • הגדרת "הצלחה בתפקיד" ובהתאם אליה גיבוש מבחן מסכם אינטגרטיבי
  • תכנון רצף ההכשרה כשכבות מודולריות של לימוד ותרגול 
    • הקניית הידע הדרוש בכל שלב
    • תרגול הידע והמיומנויות שנלמדו בכל שלב
    • הוספה מודולרית של גורמים מפתחים ומסבכים

 
מודל תל"מ, על אף היותו ותיק מחידושים שקמו לאחריו, מדגיש מספר עקרונות יסוד מהותיים של פיתוח הדרכה:
  • התמקדות במצבי אמת ודימוי מצבי אמת
  • דגש על תרגול מעשי
  • לימוד אינטגרטיבי
  • הכשרה מודולרית ומתפתחת
כאמור, שגרת העבודה בתכנון למידה ארגונית והכשרות לא תמיד נצמדת למודלים פורמאליים הדוקים. עם זאת, מודל תל"מ הניח יסודות חשובים לפיתוח התחום בארץ, והדגיש מספר עקרונות יסוד, כמו גם את עצם החשיבות של מסגרת חשיבה אינטגרטיבית בתכנון הכשרה.



פוסט זה הוא חלק מהסדרה "אביב של יסודות".

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה