דוגמאות הן אלמנט קריטי בהדרכה ובלמידה.
השימוש בהן מאפשר להמחיש דברים ולעבור מהמשגה תיאורטית לתיאור מצב קונקרטי.
הלימוד מתוך דוגמאות מאפשר לימוד פעיל - הלומד מסיק מהפרט אל הכלל.
מילדות אנחנו לומדים מושגים דרך הכללה של דוגמאות. הבעיה בדרך לימוד זו היא שהסקה מתוך הפרט אל הכלל יכולה להוביל לתקלות כמו הכללת יתר, הכללת חסר או אי הבנה.
קוני מלמד מפרטת באתר שלה 6 דרכים לשימוש נכון בדוגמאות, כדי למזער "תקלות" מסוג זה. הנה ששת ה"חוקים" שהיא מנסחת:
1. אם יש משתנה לא רלוונטי - הדוגמאות צריכות לבטא שונות.
יש להשתמש במגוון דוגמאות עדכני ורלוונטי.
במקרה ותכונה מסוימת איננה רלוונטית - מגוון הדוגמאות העדכני צריך לשקף זאת (כסא יכול להיות כסא עץ, כיסא פלסטיק, כסא משרדי וכו').
למשל, בקורס בנושא הטרדה מינית במקומות עבודה לימוד מתוך דוגמאות עשוי להוביל את הלומדים למסקנה כי הטרדה מינית מתרחשת בין שני אנשים ממגדרים שונים - גבר ואשה, ולהוציא מן הכלל אפשרות של הטרדה בין בני אותו מין.
2. עלייה ברמת הקושי
לא מומלץ להשתמש בדוגמאות פשוטות בלבד. מחקרים הראו ששימוש רק בדוגמאות קלות יביא לתהליך של הכללת חסר - הלומדים ייטו לא לכלול את המצבים החריגים/מסובכים בתוך הכלל.
3. הצגה בסמיכות של הדוגמאות
התזמון הוא בעל משמעות. כדי שהלומדים יוכלו להכליל מהדוגמאות המוצגות - יש להציגן באופן סימולטני או סמוכות זו לזו.
4. שימוש בדוגמאות נגד (non-examples)
שימוש בדוגמאות על דרך השלילה רלוונטי בעיקר למצבים שיש רעיונות או קונספטים שונים, אך בעלי מכנים משותפים.
למשל: "כורסא איננה כיסא".
גם דוגמאות הנגד חשוב שיופיעו בסמיכות. עדיף שיהיה רק פרמטר בודד שמבחין בין הדוגמא לדוגמת-הנגד.
5. הזמן הלומדים ליצור/להביא דוגמאות בעצמם
איסוף דוגמאות מהלומדים, במידת האפשר, עונה על מספר אלמנטים חשובים: יצירת מעורבות, הטמעת הלמידה, ווידוא ההבנה והצבעה על אלמנטים שלא הובנו.
6. לימוד הקונספט מתוך הדוגמאות ודוגמאות הנגד
תהליכי לימוד באמצעות חקירה וגילוי הם טבעיים לנו מגיל קטן, ומהווים דרך יעילה ללימוד.
צורת לימוד זו קלה יותר בלמידה פרונטלית מאשר באמצעים מתוקשבים, אך בהחלט רלוונטית גם ל- e-learning.
למאמר המלא: כאן.
השימוש בהן מאפשר להמחיש דברים ולעבור מהמשגה תיאורטית לתיאור מצב קונקרטי.
הלימוד מתוך דוגמאות מאפשר לימוד פעיל - הלומד מסיק מהפרט אל הכלל.
מילדות אנחנו לומדים מושגים דרך הכללה של דוגמאות. הבעיה בדרך לימוד זו היא שהסקה מתוך הפרט אל הכלל יכולה להוביל לתקלות כמו הכללת יתר, הכללת חסר או אי הבנה.
קוני מלמד מפרטת באתר שלה 6 דרכים לשימוש נכון בדוגמאות, כדי למזער "תקלות" מסוג זה. הנה ששת ה"חוקים" שהיא מנסחת:
1. אם יש משתנה לא רלוונטי - הדוגמאות צריכות לבטא שונות.
יש להשתמש במגוון דוגמאות עדכני ורלוונטי.
במקרה ותכונה מסוימת איננה רלוונטית - מגוון הדוגמאות העדכני צריך לשקף זאת (כסא יכול להיות כסא עץ, כיסא פלסטיק, כסא משרדי וכו').
למשל, בקורס בנושא הטרדה מינית במקומות עבודה לימוד מתוך דוגמאות עשוי להוביל את הלומדים למסקנה כי הטרדה מינית מתרחשת בין שני אנשים ממגדרים שונים - גבר ואשה, ולהוציא מן הכלל אפשרות של הטרדה בין בני אותו מין.
2. עלייה ברמת הקושי
לא מומלץ להשתמש בדוגמאות פשוטות בלבד. מחקרים הראו ששימוש רק בדוגמאות קלות יביא לתהליך של הכללת חסר - הלומדים ייטו לא לכלול את המצבים החריגים/מסובכים בתוך הכלל.
3. הצגה בסמיכות של הדוגמאות
התזמון הוא בעל משמעות. כדי שהלומדים יוכלו להכליל מהדוגמאות המוצגות - יש להציגן באופן סימולטני או סמוכות זו לזו.
4. שימוש בדוגמאות נגד (non-examples)
שימוש בדוגמאות על דרך השלילה רלוונטי בעיקר למצבים שיש רעיונות או קונספטים שונים, אך בעלי מכנים משותפים.
למשל: "כורסא איננה כיסא".
גם דוגמאות הנגד חשוב שיופיעו בסמיכות. עדיף שיהיה רק פרמטר בודד שמבחין בין הדוגמא לדוגמת-הנגד.
5. הזמן הלומדים ליצור/להביא דוגמאות בעצמם
איסוף דוגמאות מהלומדים, במידת האפשר, עונה על מספר אלמנטים חשובים: יצירת מעורבות, הטמעת הלמידה, ווידוא ההבנה והצבעה על אלמנטים שלא הובנו.
6. לימוד הקונספט מתוך הדוגמאות ודוגמאות הנגד
תהליכי לימוד באמצעות חקירה וגילוי הם טבעיים לנו מגיל קטן, ומהווים דרך יעילה ללימוד.
צורת לימוד זו קלה יותר בלמידה פרונטלית מאשר באמצעים מתוקשבים, אך בהחלט רלוונטית גם ל- e-learning.
למאמר המלא: כאן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה