רמות חרדה נמוכות מדי יוצרות שיעמום וסטגנציה. ברמות כאלה מידת העוררות של הלומד נמוכה מדי, והלמידה איננה מיטבית. דוגמא למצב כזה - הרצאת אורח שהנושא שלה איננו רלוונטי במיוחד.
רמת חרדה מתאימה עשויה להגביר למידה, יצירתיות, ופרודקטיביות. למעשה, זהו ביטוי לכך שהושגה רמה טובה של מעורבות. כדי שתהיה למידה אפקטיבית חייבת להיות מעורבות של הלומדים. חייבים להגיע למצב שאכפת להם.
דוגמאות לדרכים להשגת רמת חרדה מתאימה:
- תחרות בין קבוצות
- לימור סיטואציות בהן הלומדים נאלצים לסמוך זה על זה
- לאלץ את הלומדים לצאת מ"מעגל הנוחות" שלהם
- לקשור את הלימוד למצבים מלחיצים במציאות הארגונית
- הלומדים יציגו את מה שלמדו והשיגו לבּוֹס האמיתי שלהם
- לאמץ סנריו ריאלי ומלחיץ ללימוד
.. לפעמים אין ברירה אלא "לזרוק למים" את הלומדים שלנו (או לחילופין להעיף אותם לשמים כדי שיפרשו סוף סוף כנפיים):
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה