סביבת למידה חדשה בארגונים - מה זה בעצם אומר?

למידה חברתית כבר איננה מושג חדש בעולם הלמידה הארגונית, ועדיין ארגונים וחברות רבים מתקשים באימוצה כצורת לימוד משמעותית בארגון. השילוב של למידה חברתית מבטא הטמעה של סביבת למידה חדשה בארגונים.


אז מה זה בעצם אומר, סביבת הלמידה החדשה?

ג'יין הארט, מומחית בתחום הלמידה החברתית, עוזרת לעשות קצת סדר. היא מפרסמת היום בבלוג שלה פוסט שבא להדגיש כי מעבר לשיטות למידה חדשות זה לא רק להוסיף "למידה חברתית" לפורטפוליו הכלים. מדובר על הסתכלות שונה.

תוך כדי היא, כאמור, עוזרת לעשות קצת סדר בכך שהיא מפרטת הבדלים בין הגישה ה"מסורתית" ללמידה בסביבת העבודה לבין הגישה החדשה ללמידה בסביבת העבודה. הנה כמה היבטים עיקריים שהיא מעלה:

פוקוס - המעבר מדגש על לימוד פורמלי להדגשת הביצועים. אם בעבר מה שנחשב הוא מה שנבנה כמערך פורמלי של לימוד (בין אם פרונטלי או מתוקשב), הרי שהגישה החדשה שמה דגש את הסיוע לעובד למקסם את ביצועיו בכל דרך רלוונטית.

דגשים - מעבר מהאדרת התוכן בכלל, ומומחה התוכן בפרט, לתוכן המבוסס על שיתוף והדדיות.

כישורים - מומחה הלמידה בסביבה החדשה צריך להיות בעל כישורים של פתרון בעיות. לא מדובר עוד רק בפיתוח הדרכה מסורתית של יצירת קורסים וסדנאות על בסיס הידע של מומחי התוכן.

ניהול ובקרה - בגישה המסורתית הבקרה אחר התוכן הנצטרך והטמעתו היא הדוקה. בעולם המתבסס על הדדיות ולמידה חברתית יש צורך ברתימה של הלומדים לצרוך את התכנים. פחות ניתן לכפות זאת. 

הלמידה המסורתית עדיין לא אבדה מן העולם. הצורך בלמידה פורמלית ופיתוח למידה מסורתית ימשיך ככל הנראה להתקיים, גם לתפיסתם של מומחי למידה חברתית. אבל סביבת הלמידה משתנה סביבנו. המשמעויות הן לא רק בכלים ובמתודולוגיות הלמידה, אלא מעמיקות לרבדים של אסטרטגיית הלמידה וכלל ההסתכלות על תהליך הלמידה בארגון.
כדי לשלב או להטמיע באמת כלי למידה חברתית, צריך להתייחס למכלול ההבדלים בגישות, ולא לראות בכלים החברתיים מתודולוגיה בלבד.