הערכת אפקטיביות תהליכי למידה - מודלים נוספים ("לא רק קירקפטריק")

ברשימות האחרונות תיארתי את יסודות מודל קירקפטריק להערכת אפקטיביות תהליכי למידה ואת עיקרי הביקורת על מודל קירקפטריק. אולם, במקביל להיותו המודל המוכר ביותר, קיימות גישות נוספות להערכת תהליכי למידה, חלקן התפתחויות בעקבות המודל שהציג דונלד קירקפטריק  וחלקן מודלים נפרדים לגמרי.

בפוסט זה אציג בקצרה אחדות מהגישות החלופיות להערכת תהליכי למידה. זו טעימה "על קצה המזלג", ומי שמעוניין בהעמקה מוזמן לעקוב אחר הקישורים המצורפים.

פיליפס - ROI

כפי שהוזכר בפרסום קודם, המודל שפרסם ג'ק פיליפס בשנות ה- 90 הוא למעשה תוספת של רמה חמישית למודל קירקפטריק. בשעה שהרמה הרביעית במודל עוסקת בתרומה לביצועי הארגון, ברמה החמישית נבחן האם עלות הלמידה/הדרכה קטנה או גדולה ממידת התרומה לארגון.

נוסחת חישוב ROI:

קירקפטריק פלוס (קאופמן ואחרים)

מודל "קירקפטריק פלוס" שהוצג בשנת 1998, הוא אחת הווריאציות שהוצעו להתאמות ופיתוח של מודל קירקפטריק המקורי. מודל זה בן 5 הרמות מנסה לקשר בין הביצועים לציפיות.

• רמה 1 - Resources and processes - משאבים ותהליך - רמה המחולקת לשתי תת-רמות: התשומות ועמדות הלומדים
• רמה 2 - Acquisition - רכישה - האם מטרות ההתערבות ההדרכתית הושגו?
• רמה 3 - Application - יישום - האם ידע ומיומנויות חדשים מיושמים בעבודה?
• רמה 4 - Organizational payoffs - תועלת ארגונית - מה התועלת מנקודת מבט ארגונית?
• רמה 5 -  Societal contributions - תרומה חברתית - מה התרומה ללקוח ולחברה?

מודל CIRO

מודל CIRO להערכת אפקטיביות הדרכה גם הוא מודל של 4 רמות הערכה. מודל זה משנת 1970 פותח על ידי WARR, BIRD ו- BACKHAM.

רמות המודל:

• Context - הקשר - בחינת ההקשר של הלמידה בהיבטים של צרכים ומטרות
• Input - תשומות - בחינת התהליך ההדרכתי (מתודות, צוות, מתקני הדרכה, תקציב) לבדיקת יעילות מבחינת עלות-תועלת
• Reaction - תגובה - בחינת התגובות הסובייקטיביות של הלומדים ללמידה/הדרכה, בדומה לרמת התגובה במודל קירקפטריק, וכן הצעות לשיפור
• Outcome - תוצאה - בחינת שינויים בעקבות ההדרכה בטווח הזמן הקצר, הבינוני והארוך

CIPP

מודל CIPP מתמקד בתהליך קבלת ההחלטות הקשור בתהליך הלמידה וניתן ליישמו בשלבים שונים של התהליך. הקו המנחה במודל זה הוא שמטרתה המרכזית של ההערכה היא שיפור תהליך הלמידה. גם מודל זה הוא ראשי תיבות:

• Context - מה עלינו לעשות? מה הצרכים והמטרות?
• Inputs - איך עלינו לעשות זאת? מה הצעדים לביצוע והמשאבים הדרושים?
• Process - האם התהליך מבוצע? האם מיושם כראוי?
• Product - האם ההדרכה "עובדת"? האם התהליך מצליח?

מודל CIPP מגדיר שאלות ייעודיות לכל אחד מארבעת האלמנטים של המודל.

שיטת סיפורי הצלחה

"שיטת סיפורי הצלחה" (The Success Case Method – SCM) פותחה בשנת 2001 על-ידי רוברט ברינקרהוף. השיטה מתבססת על ההנחה כי ניתן ללמוד הרבה מתוך בחינת קבוצת לומדים מצומצמת בלבד (להבדיל מבדיקת ההשפעה על כלל הלומדים). הקבוצה הנבדקת נבחרת על סמך הישגיהם יוצאי הדופן בתהליך הלימוד.

השיטה משלבת את האוּמנות העתיקה של סיפור סיפורים (storytelling) עם גישות מודרניות להערכה וחקר מקרה. ביסודו של דבר, כאשר מיישמים את שיטת סיפורי הצלחה (SCM) שואלים:

• מי הם היחידים/הקבוצות שהצליחו ליישם מתהליך הלמידה לטובת הישגים עסקיים? מדוע הם הצליחו?
• מי הם היחידים/הקבוצות שלא הצליחו? מדוע?