ככה עושים עבודת צוות

הפעם רק סרטון פרסומת של חברת התחבורה De Lijn מבלגיה, שהכי כייף לשלב באמצע מצגת על עבודת צוות...

מחדשנות... לחדשנות רלוונטית

חדשנות ויצירתיות הם מיסודותיה של צמיחה ארגונית. ההבנה הזו כבר דוברה, נותחה ושוננה הרבה בשנים האחרונות.
לראות בחדשנות ערך - זה נכון ונחוץ. לעיתים זה לא מספיק.

גם עולם השיווק עסוק בסוגיות החדשנות והיצירתיות: מוצר מנצח צריך להביא איתו בשורה חדשה, יצירתיות נדרשת לפרסומת כדי שתבלוט במדיה, חדשנות היא לעתים צורך קיומי. קווי דמיון משמעותיים יש בין עולמות השיווק וההדרכה, ולמידה הדדית יכולה להפרות ולהעשיר.

לקראת השקה של מוצר חדש, משווק טוב צפוי לבצע סקר עמדות בקרב צרכנים פוטנציאליים. סקר כזה יבחן את התקבלות הקונספט המוצרי. כמעט תמיד סוגייה מרכזית בסקר מסוג זה תהיה עד כמה המוצר המוצע נתפס חדשני. סקרים אלו יכללו גם דרך קבע נכונות של הקהל הפוטנציאלי לרכוש את המוצר: האם הצרכנים מביעים נכונות לקנות אותו כאשר יושק. במילים אחרות - הרלוונטיות של המוצר.

שאלת החדשנות ושאלת נכונות הקניה נשאלות כמעט ללא תלות זו בזו. תמונה מעניינת מקבלים כאשר מצליבים ומשלבים את תשובות הנשאים בשתי הסוגיות: רלוונטיות וחדשנות. נחלק את הנשאלים ל-4 רביעים, על פי מידת החדשנות שהם תופסים את המוצר וגם מידת הנכונות שלהם לקנות אותו.

זה פשוט: מוצר ששיעור ניכר מהצרכנים הפונטצאיליים סבורים שהוא גם חדשני וגם מביעים נכונות לקנות אותו. זהו למעשה קונספט מנצח - מביא "NEWS" לשוק וגם עונה על צורך אמיתי.

זוהי חדשנות רלוונטית!

הסיטואציה הזו היא בדיוק הבעיה של התייחסות רק לסוגיית החדשנות בפני עצמה - מוצר חדשני אבל בעל נכונות קניה נמוכה יחסית.

המשמעותי השיווקית - מדובר בקונספט עם פוטנציאל להיות מוצר נישה. המוצר אולי מביא חידוש, אבל עבור רוב האנשים החדשנות הזו לא באמת מעניינת.

המצב הזה הוא אולי הסכנה המרכזית ב"האדרה" של נושא החדשנות: אנחנו שבויים במרדף אחרי חידושים ויצירתיות, מתאהבים במוצר של עצמנו, ועשויים לשכוח בתוך כך את המטרה הבסיסית.
... וזה כבר מתחיל להשמע מוכר גם מעולמות ההדרכה וניהול הלמידה :-)

המצב ההפוך - מוצר רלוונטי אבל לא חדשני.
מוצר שאין בו חידוש אמיתי - הוא עושה מה שעושים פתרונות דומים בשוק.
עדיין, מדובר במוצר שנותן מענה לצורך קיים, ושיעור ניכר מהצרכנים הפוטנציאליים מוכנים לקנות אותו.

מנקודת מבט שיווקית - מדובר בקונספט "Me Too". קונספט שעשוי לשרוד בשוק כמוצר "חקייני".

גם זה מצב פשוט יחסית - מוצר שאיננו חדשני ואינו מבוקש על-ידי הצרכנים... כדאי להמשיך לחפש.





בדומה לתחום השיווק, גם בעולם ההדרכה חשוב לזכור שהחדשנות איננה ערך בפני עצמו, אלא מרכיב בתוך מכלול שיביא את הארגון להצלחה.
אבל בשונה מחדשנות מוצרית, ההדרכה מתמקדת פעמים רבות בהטמעה של צורת חשיבה, בחינוך לפתיחות, בחשיבה הקרייאטיבית. חשיבה יצירתית מאפשרת לאסוף רעיונות חדשניים ויצירתיים, כדי שבשלב הבא נוכל לפסול את הפחות רלוונטיים.

המספרים והגרפים בפוסט זה הם לשם המחשה בלבד. אין להסיק דבר מהאחוזים הרשומים.

משחקים והפעלות לשילוב בלמידה ארגונית - המאגר של טיאג'י

 

האתר של חברת טיאג'י מכיל אוסף גדול של רעיונות למשחקים והפעלות המתאימים לשילוב בלמידה ארגונית. זכויות היוצרים מתירות שימוש בתכנים (לפחות עד 100 חזרות בשנה).

האתר של חברת טיאג'י מכיל גם מאמרים, טיפים והרבה תכנים מעניינים על למידה ארגונית בכלל, ועל השימוש במשחקים והפעלות בפרט.

החסרון של המאגר הוא שההפעלות מקובצות כאוסף פרסומי ניוזלטר, ואינן מאורגנות לפי נושאים. צריך קצת "לחפור" ולחטט בין הפרסומים אם רוצים למצוא מענה לצורך ספציפי. שם ההפעלה לפעמים מרמז על התוכן, אבל לרוב יש להיכנס ולקרוא את תוכן ההפעלה עצמה.

ולמרות החסרון הזה, מדובר במאגר עשיר ומגוון, שמציע פעילויות שמתאימות למגוון צרכים ושלבים בלמידה. הנה כמה דוגמאות:

• הפעלה שיכולה להתאים לסיכום ורפלקציה בסיום מפגש לימודי כאן
• גיבוש צוותי כמו הדוגמא כאן
• הפעלות בנושא יצירתיות כמו כאן
• קווים מנחים בהכוונת קריירה כאן

עוד באותו נושא:

תבניות משחקים לימודיים איכותיות בחינם

עוד תבניות משחקים לימודיים

משחקי לוח ומשחקי קלפים - מאגר רעיונות

The Big Mistake in Elearning

הזכויות והקרדיט הפעם רק לקתי מור,  מומחית בתחום, שלפני שנה העלתה לבלוג שלה את הסרטון הזה.
אין לי מה להוסיף, מלבד העובדה שהדברים נכונים לגבי הדרכה בכלל, ולא רק e-learning.

למידה בלתי פורמלית ועקרון הפשטות

רבות מדברים בעולם הלמידה הארגונית על הצורך לקחת בחשבון את הלמידה הבלתי פורמלית שמתרחשת בארגון, על היקפה הנרחב, על הצורך של מנהלי ההדרכה למנף את הכלי הזה, ועל האפשרויות והקשיים במדידה של למידה מסוג זה.

למה לנו בעצם?

כי הלמידה הבלתי פורמלית מתרחשת בכל מקרה (ועלינו רק למצוא את הדרך לייעל אותה). היא נמצאת שם כך או כך - בין אם בהתייעצויות בחדרי העובדים, בשיחות מסדרון, או בזמן ארוחת הצהריים... והיא נמצאת שם בגדול,
כי הלמידה הבלתי פורמלית פחות מאיימת ופחות מעוררת התנגדויות,
כי קל יותר לרתום את הלומדים/העובדים,
וכי למידה לא פורמלית יכולה לבוא "בזמן ובמקום הנכון" ולא בשעה שקיבלנו לרשותנו את חדר הישיבות או כיתת הלימוד לשיעור הפורמלי.

במאמר שפורסם בחודש אפריל במגזין Learning Solutions מוסיפים הכותבים שהשימוש בלמידה הבלתי פורמלית מחזיר אותנו למעשה לאחד העקרונות הבסיסיים - השמירה על פשטות. בעולם שהמורכבויות בו הולכות ומתרבות, השאיפה לפשטות היא צורך בסיסי וטבעי. צורך שתקף גם לעולם הלמידה.

בעולם השיווקי משתמשים הרבה פעמים בראשי התיבות KISS כדי לזכור ולהטמיע:
 Keep It Short & Simple
העקרון תקף גם לעולם הלמידה הארגונית. השימוש בלמידה הבלתי פורמלית הולך יד ביד עם עקרון בסיסי זה.

לדבר מול קהל - המומחים ממליצים איך להתגבר על הפחד

ד"ר רוב פורטנוי מסיינט לואיס, ארה"ב, העלה שאלה לדיון בפורום ASTD ב-  LinkedIN – "מה הטיפ שלכם להתגבר על פחד הדיבור בפני קהל?"

כבר שנה עברה, והדיון שפתח ד"ר פורטנוי עדיין נמשך. משתתפי הפורום ממשיכים להעלות תגובות ורעיונות. כ-600 תגובות כבר עלו עד עתה, והדיון הולך ונמשך.

אולי חלק מהדברים נראים טריוואיליים כשרואים אותם כתובים וחוזרים על עצמם מעטיהם של מגיבים רבים, אבל הרי הרבה פעמים הדברים הגאוניים ביותר נראים מובנים מאליהם אחרי שמישהו אחר כתב אותם.

אז הנה ריכוז של כמה נקודות מעניינות מהדיון המתמשך...

להתאמן, להכיר, לדעת – אין ספק שזהו הבסיס, שמוסכם כמעט על כולם. שליטה בחומר תשאיר אתכם ב"אזור הנוחות" גם כשאתם מול קהל. לא סתם שלוש מילים יש כאן, כי אפשר לחלק לשלושה אלמנטים מובחנים זה מזה:

להתאמן – זו אולי העצה שחזרה הכי הרבה פעמים. כאן הדגש הוא על עצם העמידה מול קהל. נצל כל הזדמנות להציג ולצבור ניסיון. רבים הזכירו גם קבוצות וארגונים שמיועדים למטרה זו (הבולט ביניהם: toastmaster.org). אפשר גם להקליט את עצמך, סתם לנאום לעצמך בקול רם, או להציג שוב ושוב בפני בני הזוג והמשפחה (עד שיזרקו אתכם מהבית).

להכיר – להכיר את המצגת שלך היטב. לדעת מה אתה הולך להגיד, כיצד אתה הולך להגיד, ומה צפוי לעלות בשקף עם ההקלקה הבאה על העכבר. מזער הפתעות.

לדעת – להיות מומחה תוכן אמיתי בנושא שעליו אתה מדבר. בכל זאת כאן יש מידה של טריקיות – לא מעט משתתפים בדיון הציגו דווקא את הטיעון ההפוך – דע לקבל את העובדה שגם תטעה לפעמים. קבל את זה בעצמך (כי זה אנושי) והאמן שגם השומעים שלך מקבלים את זה בהבנה (כי זה אנושי).

עם או בלי שליטה בחומר, יש עוד כמה דברים שיכולים לעזור -

דקות הפתיחה – עשה עבודה טובה במיוחד בהכנת דקות הפתיחה. דע אותן ממש ממש ממש טוב. כניסה חלקה לעניינים תיצור את הדחיפה והביטחון לקראת ההמשך.

יצירת אינטימיות – אם זה דרך קשר עין, איתור פנים חברותיות בקהל והתמקדות בהם, שימוש בהומור, בהפעלות ובשוברי קרח... אלו לא רק דרכים "נכונות" להציג, הן גם עוזרות לדובר להרגיש יותר בנוח. יש שהמליצו להתייחס למפגש כאל שיחה, או לראות בקהל בני משפחה או חברים.

הכרות מוקדמת עם הקהל – כמה שיותר הכרות מוקדמת (בהנחה שמדובר בקהל גדול או "זר")  תאפשר התאמה של החומר לשומעים וגם תקל על יצירת אותה אינטימיות מהנקודה הקודמת. אפשר לעשות בירור כללי, יש שהצהירו שהם משקיעים בחיפוש ושליחת בקשות חברות בפייסבוק (או רשתות חברתיות אחרות), ואפשר גם להשתמש בהמלצה מהנקודה הבאה...

להגיע מוקדם – כמה פשוט, ככה יכול לפתור הרבה עניינים במכה אחת. קודם כל – רבים הזכירו את החשיבות של הכירות מוקדמת עם המיקום הפיזי. עלו על הבמה (אם יש כזו) וסיפגו לכמה רגעים את תחושת המקום. הגעה מוקדמת גם תאפשר לדאוג שלא יהיו בעיות לוגיסטיות או טכניות, תחסכו לעצמכם עודפי עצבים בפקקים או מחשש שתאחרו להגיע, ובהמשך לנקודה הקודמת – תוכלו לומר שלום לחלקם המקדים של המאזינים וליצור לכם כמה הכרויות.

קצת יותר צניעות – אתם לא המרכז. הקהל, התוכן, המסר – אלה הדברים החשובים כאן. אולי קצת פרופורציה תעזור להפחית מהלחץ. הם לא כאן בשביל הנואם. הם כאן בשביל הנאום. עדיין לא החלטתי מה דעתי האישית על ההמלצה הזו. כשמסתכלים על נואמים "מחוננים" לא בטוח שצניעות זו מילת התואר הראשונה שעולה בראש... אבל צנזורה זה לא התפקיד שלי :)

קצת יותר ביטחון עצמי- זו לא באמת נקודת המבט ההפוכה ל"צניעות", וגם לא מדובר בשחצנות (מצאתי רק אחד שאמר במפורש "האמן שאם היה שם מישהו שיודע טוב יותר הוא היה מדבר במקומך"). רוב המשתתפים שדיברו על ביטחון – כיוונו לכך שתאמין בעצמך. אתה מסוגל לזה!

קצת יותר ביטחון בקהל שלך – הם כאן כי אתה מעניין אותם. הם כאן כי מעניין אותם לשמוע את הנושא ואת מה שיש לך להגיד. הם רוצים בהצלחתכם, הם יודעים להעריך את הקושי שבדיבור מול קהל והם יפרגנו לכם את זה.

זה בסדר לטעות – וגם בסדר לקחת כמה שניות לחשוב, וגם בסדר להגיד "אני לא יודע".

לקבל את העצבנות – לתעל את החששות כמקור לאנרגיה ופוקוס.

היה אתה עצמך – אל תנסה להיות משהו שאתה לא, כי רואים את זה, וכי זה סתם ילחיץ אותך.

צא קצת מתוך עצמך – שוב דבר וכמעט היפוכו, מול אלה שחושבים שייראו עלייך כל ניסיון "זיוף" יש גם לא מעט שמציעים לחייך, להסתיר את החששות, ומזכירים שלא רואים עליך מבחוץ את הפרפרים שיש לך בפנים.

תרגילי נשימה – או סתם לנשום עמוק. 
 צפיית בעיות – לצפות שאלות ובעיות שעשויות להתעורר ולהיות מוכנים אליהן.

ועוד כמה קטנים לסיום...

אוטו סוגסטיה – דמיין את עצמך עושה עבודה מצויינת. קוצר תשואות. מחיאות כפיים... עכשיו אפשר להתחיל. 
לדמיין את הקהל ערומים – טוב, זה משהו שחייבים לכתוב בדיון מהסוג הזה. באופן אישי אני לא מאמינה שמישהו באמת עושה את זה, או שזה באמת עוזר למישהו. לי זה נשמע רק יותר מלחיץ.

לוותר על קפאין באותו יום – אין מצב שאני אצליח לעמוד בהמלצה כזו!

לאט עם הטכנולוגיה – לא להגזים בעזרים ותחכומים שעשויים רק לסבך אותך ולהלחיץ אותך.

התאמות לטון ולווליום – הרבה אנשים מדברים חלש מדי, חזק מדי, מהר מדי. דע את חולשותיך והזכר לעצמך לעשות את ה"כיוונון" בתחילת ההצגה.

להשמיע מוזיקה בכניסה לאולם – לא יועיל, לא יזיק.

עוד קצת פרופורציה – חישבו על הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות לכם – רוכסן פתוח במכנסיים? נייר טואלט דבוק לעקב? גמגום כמו של המלך ג'ורג'? עכשיו תראו שהגרוע ביותר לא קרה... ואפשר להמשיך.